דו"ח טכנולוגי
רגולציה על פייסבוק? בלתי אפשרי; מחוקקים לא מבינים מהי בכלל
עדות צוקרברג בסנאט חשפה את המגבלה הגדולה ביותר ביכולתם של מחוקקים להגביל אותה, ממשלת סין מכריחה מיעוט מקומי להתקין אפליקציית מובייל שעוקבת אחריו, מה הקשר בין פרסומות ברשת ופייק ניוז ומנכ"ל אפל מדבר על ערכים
מארק צוקרברג נתן את השואו שלו בסנאט אמש (ג'), ויש לקוות שחברי בית הנבחרים יעשו עבודה טובה יותר היום, כי הסנאטורים לא הצליחו להבין מה עומד מולם. לרוע מזלו של צוקרברג, הוא גרוע בהגנה על הפרטיות שלו בערך כמו שהוא גרוע בהגנה על הפרטיות של משתמשיו, וצלמים הצליחו לצלם את מסמך התדריך שהביא איתו - מה שמאפשר לנו לקבל הצצה לדברים שמפחידים את הנהלת הרשת החברתית.
למשל, צוקרברג הונחה לא לציין את העובדה שבאירופה, החברה נאלצת ליישם את תקנות GDPR המחמירות, מחשש שהוא יידרש ליישם אותן גם בארה"ב. בפייסבוק חששו גם מכך שצוקרברג יישאל למה לא, בעצם, לפרק את החברה הדורסנית שלו; התירוץ העיקרי שלהם להסרת סכנה ברורה ומיידית לפרטיותם של האמריקאים היתה לנפנף בדחליל הסיני ולטעון שהחלשת פייסבוק תחזק חברות סיניות. כמו כן, ההערות כללו התקפות על אפל כנסיון להסחת דעת מהנושא.
מיצג מחאה שהוצב מחוץ לסנאט בזמן עדות צוקרברג צילום: רויטרס
צוקרברג היה ערוך לאפשרות לדרישה שפייסבוק תפצה את המשתמשים פיצוי כספי, וגם לדרישה לעזוב את כס המנכ"ל. כל הדרישות הללו היו צריכות להיות מועלות על ידי הסנאט; זה היה סך כל הפחדים של פייסבוק - והסנאטורים פשוט נכשלו.
חלק מהם עקצו: הסנאטור דרבן שאל את צוקרברג האם הוא מוכן לחשוף בפני הוועדה את המלון שבו הוא שוהה, או את המסרונים ששלח השבוע. לינדזי גרהאם דרש מצוקרברג לציין את שמות המתחרות העיקריות של פייסבוק, והאחרון נאלץ להודות שאין כאלה "אבל יכולות להיות" ועוד.
אלא שעקיצות אינן נשיכות. כשאורין האץ' הוותיק שאל את צוקרברג מה בעצם המודל העסקי של פייסבוק, וזה ענה במבוכה "ובכן, סנאטור, אנחנו מוכרים הודעות", היה אפשר לצפות שהאץ' יוריד לו איזה פטיש על הראש עם שאלת המשך מזעזעת, אבל לא קרה כלום ונראה שהאץ' אכן לא היה מודע לנושא. והוא לא היה היחיד: במהלך השימוע, התחילו לרוץ ברשת בדיחות על כך שהאתגר הכי גדול של צוקרברג בסנאט הוא להסביר לעדת קשישים מנותקים מהי פייסבוק; "עוד רגע הוא יבקש מצוקרברג לעזור לו לחבר את המדפסת", צייץ גולש על אחד הסנאטורים.
צוקרברג מעיד בסנאט צילום: איי אף פי
וזו בדיוק הבעיה: מחוקקים בעלי פערי ידע כה גדולים לא יכולים להבין כמה חשוב לנקוט צעדים שיוכלו להגן על הציבור. במידה מסוימת, הם בדיוק כמו משתמש פייסבוק הסביר - יודע שיש סכנת פרטיות, הונאה פוליטית ורעות חולות אחרות, אך לא בהכרח מבין איך כל זה משפיע עליו ומה ביכולתו לעשות בעניין. לכן, למחוקק האמריקאי יכולת מוגבלת לפקח על פייסבוק; קשה להגביל פעולה של משהו בלי לדעת כיצד הוא פועל. האמונה לפיה לא תהיה רגולציה על החברה התבטאה היטב במחיר המניה שלה, שצמח ב-4.5% במהלך עדות צוקרברג. במהלך דבריו, התייחס צוקרברג לסוגיית הפעלת פייסבוק בתשלום - והזכיר שהרשת החברתית היא חינמית כדי לחבר כמה שיותר אנשים זה לזה ולאפשר זמינות ללא תלות במצב העו"ש של המשתמש. זאת, כדי להזכיר לרגולטורים שאם ילחצו עליו יותר מדי, יאלצו אותו לפגוע במשתמשים - המצביעים שלהם.
לבית הנבחרים, בו יעיד צוקרברג הערב, יש מוניטין פחות רציני משל הסנאט - אך הוא גם מורכב גם מאנשים שנחשבים למחוברים יותר לסוגיות עכשוויות. נראה מה יקרה שם.
התקן את האפליקציה הזו, בפקודה
אנרכיסטים הבינו מזמן שטלפון סלולרי הוא אזיק אלקטרוני שאנשים שמים על עצמם מרצונם, ושסמארטפון הוא מכשיר הריגול הערמומי בהיסטוריה: המשתמשים משוכנעים שהוא פועל לטובתם. אפשר היה לסמוך על סין הקומוניסטית, הרודנות הרצחנית בהיסטוריה, שתעביר את הנקודות האלה מן האירוניה אל הברוטליזם.
תושבי שינג'יאנג, מחוז במערב סין שמאוכלס ברובו במוסלמים מבני האויגור (שאינם מבני הקבוצה האתנית הסינית המובילה, בני ההאן), אולצו לאחרונה על ידי הממשלה להתקין אפליקציה בשם JingWang. לא ממש הוענקה להם ברירה בנושא.
שי ג'ינפינג, נשיא סין צילום: בלומברג
התקוממות בקרב בני האויגור ב-2009 הובילה לכך שהרשויות ניטרלו את הרשת והרשת הסלולרית במחוז משום שהתמונות מהדיכוי של ההתקוממות היו קשות מדי עבור מערכת ההסברה הסינית; התקוממויות אלימות נרשמו גם ב-2013 ו-2014, אבל הפעם הצנזורה היתה כבר יעילה ולא ברור מה התרחש שם.
לא תופתעו לשמוע שהאפליקציה לא עושה כל מאמץ לשמור על הפרטיות של המשתמש, והיא מעבירה כל מידע אפשרי שלו לממשלה. היא סורקת את כל המידע על המכשיר ומעבירה את המידע הלאה. זה רק חלק מהכלים הטכנולוגיים שמפעילה סין כנגד האויגור: אמצעים אחרים כוללים מעקב זיהוי פנים, בדיקות רנטגן בכניסה לבנקים וסופרמרקטים, ואיסוף כל מידע אפשרי על התושב וחיבורו לתעודת הזהות שלו.
הרשת לא מרגישה טוב
חברת מוזילה הוציאה דו"ח על מצב הרשת ב-2018. נתחיל בחדשות מעודדות: יותר אנשים מחוברים לאינטרנט מאי פעם. יש עליה ניכרת באימוץ של הצפנה ומודעות לצורך בפרטיות. וזהו, בערך.
החדשות הרעות הן פייסבוק, גוגל, פייסבוק, אמזון; שלוש החברות האלה שולטות בפועל באינטרנט ומגבילות את מה שהיתה פעם הרשת החופשית. לפייסבוק, ששולטת במידע של חלק ניכר מהאוכלוסיה, יש שאיפה מוצהרת להחליף את הרשת. אמזון וגוגל, דורסניות פחות, עושות כמיטב יכולתן להשתלט על הנתחים שנותרו מן הרשת, הרבה באמצעות אספקת שירותים שכוללים גם איסוף מידע מצידן.
פייק ניוז ופרסום מקוון הולכים יד ביד
הדו"ח של מוזילה קושר בין הפצת פייק ניוז ובין מערכות פרסום מקוון, שיוצרות תמריצים להפצת מידע שקרי. חלק ניכר מהחדשות המזויפות נוצרו לצרכים מסחריים, כמו הנערים המקדוניים המפורסמים: פרסם איזו עלילת שווא שיקנו ההמונים, ומכור עליה פרסומות. זה עובד נהדר, אלא אם אתה חושב שציבור מודע הוא משהו שצריך לקדם.
ונקנח באיום שטרם התממש: הצמיחה המתמשכת במספר מוצרי אינטרנט הדברים - שאין בהם שום הגנה על פרטיות ולרוב גם פגיעים במיוחד להאקרים - צפויה לפגוע בנו בעתיד. הבעיה היא שהנזק עולה בהתמדה, אבל בקצב איטי: אין כמעט עליה משברית. לאט לאט, אנחנו מתרגלים לעוד ועוד כרסום בזכויות שלנו כגולשים.
קצרצרים
1. טים קוק ממשיך את ההתקפה העקיפה שלו על פייסבוק, והפעם הוא אומר שמבחינת אפל "פרטיות היא אחת מזכויות האדם, סוג של חירות אזרחית". לא ברור מה רוצה קוק מפייסבוק: הן לא מתחרות ישירות בשום תחום. החשד של המדור הוא שקוק רואה צונאמי רגולציה נגד עמק הסיליקון על קו האופק, ורוצה להפוך את פייסבוק לשעיר לעזאזל של העמק כדי להציל את עצמו. כך או כך, זה יפה שאפל שומרת על פרטיות בארה"ב ומוכנה להיאבק ברשויות לשם כך - אבל צריך לזכור שכשזה מגיע לפעילות שלה בסין, הדיקטטורה הרצחנית ביותר בהיסטוריה, כל הדיבורים על פרטיות נעלמים. זכויות אדם? נחמד, אבל שולי לרווחים. חירות אזרחית? שקט! שלא ישמע אותך איזה קומיסר.
טים קוק צילום: רויטרס
2. רדיט דיווחה אתמול (ג') שהיא זיהתה ומחקה מאות חשבונות של טרולים רוסיים – 944 חשבונות שהופעלו על ידי מפעל הטרולים הלנינגרדי. אל יהיה הדבר קל בעיניכם: המודרטורים של רדיט היו צריכים לפסוע בסחי של עשרות אלפי טרולים אמריקאים אותנטיים כדי לזהות מתוכם דווקא את הזן הרוסי. לדברי הנהלת החברה, ההצלחה הרוסית ברדיט היתה קלושה: רוב התוכן שהטרולים שלהם קידמו לא קודם על ידי שאר המשתמשים. לפי הדו"ח, 70% מהחומר שקודם ע"י הטרולים הרוסים זכה לדירוג קארמה של אפס (ברדיט מודדים את ההשפעה של פוסט בנקודות קארמה). כמו כן, אמרה החברה, מאות מהם נמחקו עוד קודם לבחירות 2016 במסגרת מסעות טיהור שגרתיים. מסתבר שאפשר לטפל בבעיה, אם אכפת לך ממנה.
3. גוגל הכריזה אתמול (ג') על כניסת מוצרי Google Home ו-Google Mini לשוק ההודי. התמיכה בהינדית חלקית בלבד, אבל בגוגל אומרים שהיא תהיה מלאה בתוך שנה. רכישת המכשיר מגיעה עם חצי שנה חינמית של גוגל פליי מיוזיק - שכבר פועל היטב בהינדית. זו הפעם הראשונה שגוגל מוציאה את מתחרה אלקסה שלה אל מחוץ לארה"ב, והיא בחרה בשוק ההודי המתעורר לשם כך. צריך לציין שגוגל מפגרת כאן אחרי אלקסה, שנכנסה לשוק הזה לפני שנתיים וכבר יש לה תרגום מלא להינדית וקהל משתמשים נאמן.
4. הנוכלת אליזבת' הולמס עדיין מפעילה את חברת השקר וההונאה שלה, תראנוס, שלפני כמה שנים נחשבה לאחד מילדי הפלא של עמק הסיליקון. תקציר הפרקים הקודמים: הולמס הבטיחה למשקיעים נלהבים וטיפשים שהיא יכולה לספק אבן חכמים – בדיקת דם ו-DNA מטיפת דם אחת. כדי שההבטחה שלה תיראה אמיתית, היא פשוט זייפה את הנתונים. ובכן, תראנוס עדיין איתנו, אבל בתחילת השבוע פיטרה החברה 125 עובדים וכעת מספרם מונה כתריסר. לפני כחודש הואשמו תראנוס והולמס בהונאה "ענקית" על ידי הרשות לניירות ערך, הולמס איבדה את רשיון המעבדה שלה לשנתיים ונאסר עליה לשמש כבכירה בחברה ציבורית במשך עשור. ספק אם זה ממתיק את הגלולה של המפוטרים.
5. חברי ה-Hell’s Angels נחשבים לכנופיית אופנוענים מסוכנת, עם מספר רציחות מרשים ופעילות פלילית ענפה אחרת - מסחר בסמים ועד לסחר בבני אדם. בהתאם, מלון בקנדה אסר על חברים בסניף המקומי של הכנופיה, ה-Nomads, להכנס לתחומיו עם סמל הכנופיה שלהם. אם זה היה קורה בקליפורניה, זה היה כנראה נגמר בבקבוקי תבערה וסכינים בחניה, אבל הנומאדס הם קנדים. על כן, כשהם הכריזו מלחמה על המלון, הם פשוט חיבלו בדירוג המקוון שלו והפיצו את זעמם בקרב רוכבי אופנועים אחרים. בין השאר הם העלו לעמוד ה-Yelp של המלון המופתע תמונות של דיוויד דיוק, בכיר בקו קלוקס קלאן בדימוס, כמו גם תמונות עירום של גברים.
