ממימון לעסקים קטנים ועד לאילנות יוחסין מקוונים

עסקים קטנים בארה"ב מתקשים לקבל מימון, כי לבנקים זה פשוט לא משתלם. ב־BlueVine מצאו דרך לפתור את הבעיה - ולהרוויח ממנה

BlueVine

תחום: מימון לעסקים קטנים

הקמה: 2013

מייסדים: אייל ליפשיץ, ניר קלר ומוטי שטנר

עובדים: 190 בישראל ובקליפורניה

גיוסים: 68 מיליון דולר באקוויטי, יותר מ־200 מיליון דולר בקווי אשראי

עובדי BlueVine במשרד בתל אביב צילום: עמית שעל

חברת הפינטק הישראלית BlueVine זיהתה צורך אקוטי שלא מקבל מענה - מימון לעסקים קטנים בארה"ב. חמשת הבנקים הגדולים בארה"ב, שחולשים על 80% מהשוק, מתקשים לתת מענה כשמדובר בהלוואות קטנות ודוחים את רוב הבקשות.

הבנקים המסורתיים בארה"ב נזקקים לזמן ומשאבים רבים כדי לאשר כל הלוואה, מה שהופך את התהליך ללא משתלם כשמדובר בעסקים קטנים. במקום, הם מעדיפים לממן קווי אשראי לחברות כמו BlueVine ומתחרותיה - שלוקחות על עצמן את הסיכון הכרוך במתן הלוואות כאלה.

הפלטפורמה של BlueVine מסוגלת לאשר כיום לקוח בהליך שנמשך כ־10 דקות מרגע סיום ההרשמה, באמצעות אלגוריתם מיוחד שפיתחה. הזריזות הזאת מאפשרת לה להקטין את העלות האופרטיבית של מתן ההלוואות והופכת את המודל שלה לרווחי. נוסף על כך, עלויות ההפעלה של החברה יורדות ככל שמספר הלקוחות שלה גדל.

ב־2017 העניקה BlueVine הלוואות של כחצי מיליארד דולר והיא מקווה להכפיל את הסכום בשנה הקרובה. הצמיחה המהירה בהיקף העסקאות שעוברות בחברה שמה אותה על המסלול המואץ לרווחיות. עד כה העניקה החברה הלוואות ביותר מ־800 מיליון דולר, כאשר הריבית המינימלית ללקוח היא 15%. לפי החברה, יש לה כיום כ־9,000 לקוחות.

שוק האשראי החוץ־בנקאי גדל מאוד בשנים האחרונות. גם חברות כמו אמזון ופייפאל הצטרפו אליו והחלו להציע הלוואות לסוחרים שעובדים איתן. היתרון של BlueVine הוא בהתמקדות שלה, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת חוויית הלקוח, במתן שירותים פיננסיים בלבד והיכולת שלה להציע כמה ערוצי הלוואות שונים.

אבל החזון של מייסדי החברה אייל ליפשיץ וניר קלר רחב הרבה יותר. השניים שואפים לייצר ולהציע בעתיד סל רחב של מוצרים פיננסיים לעסקים קטנים, שיכלול, לפי המייסדים, את "כל השירותים הפיננסיים שדרושים לעסקים קטנים".

5. Yotpo: הפחד מאמזון הזניק את המכירות

חברת הענק של ג'ף בזוס משתלטת על הקמעונאות באינטרנט. יוטפו מנסה להציע למתחרות שלה יכולות שיווק דומות

Yotpo

תחום: שיווק באמצעות המלצות גולשים

הקמה: 2011

מייסדים: תומר תגרין ועומרי כהן

עובדים: 300 בתל אביב, ניו יורק, יוטה ולונדון

גיוסים: 101 מיליון דולר מכללטק, ורטקס, בלאמברג, רודיום, מרקר, וינטג', בסמר, 2B Angels

עובדי יוטפו במשרד בתל אביב צילום: עמית שעל

השנה האחרונה היתה שנת שיא עבור Yotpo (יוטפו) הישראלית. החברה, שפעילה כבר מ־2011, מצאה זהב היכן שרבים חשבו שיש בו רק צרות: המלצות הגולשים.

ביוטפו הבינו שבעידן הרשתות החברתיות, המלצות גולשים הן האמצעי השיווקי הטוב ביותר ופיתחו פלטפורמה שמאפשרת להוסיף שכבה של המלצות גולשים לשיווק של מוצרים, כמו למשל ביקורות, תמונות וסרטונים. הפלטפורמה גם מאפשרת להפעיל תוכניות הטבות עבור הגולשים.

ב־2017 יוטפו יותר מהכפילה את הכנסותיה, שמוערכות ב־50 מיליון דולר - והיא צופה להגדיל אותן גם השנה בעשרות אחוזים. עם לקוחות החברה נמנים יצרנית המצלמות גו פרו, חברת חנויות הכלבו סירס, שירות הזמנות הפרחים 1־800־flowers ואחרים. בשנה האחרונה החברה אף הוסיפה פיתוח מבוסס בינה מלאכותית למוצר שלה.

עמרי כהן, ממייסדי יוטפו צילום: עמית שעל

הצמא לפלטפורמה של החברה נובע מאחד הפחדים הגדולים ביותר ברשת כיום: השתלטותה של אמזון על עולם הקמעונאות. ההצלחה של אמזון מבוססת לא מעט על השימוש שלה בהמלצות גולשים. המתחרות שלה מבינות שכדי להתמודד מולה בהצלחה הן צריכות כלים שיתנו להן את היכולות שיש לה — וכאן בדיוק יוטפו נכנסת לתמונה.

מייסדי החברה הם תומר תגרין ועומרי כהן. המנכ"ל תגרין מנהל את מטה החברה מניו יורק, כאשר הפעילות העסקית מנוהלת גם מלונדון. סמנכ"ל התפעול כהן מנהל את מרכז הפיתוח שממוקם בישראל ומהווה את לב החברה, ובו מועסקים כ־180 עובדים. החברה הקימה גם משרד ביוטה בניסיון להגיע לכוח אדם איכותי במערב ארה"ב.

עד כה גייסה יוטפו כ־101 מיליון דולר. בסבב האחרון מסוף 2017 היא גייסה 51 מיליון דולר, בהובלת כללטק ובהשתתפות המשקיעים הקיימים.

6. MyHeritage: שורשים עמוקים

MyHeritage מאור יהודה מפעילה זה שנים רשת חברתית של אילנות יוחסין, שמניבה לה הכנסות במיליוני דולרים. הקפיצה הגדולה שלה היתה ב־2016, כשהתחילה למכור גם ערכות DNA

MyHeritage

תחום: אילנות יוחסין מקוונים וערכות DNA

הקמה: 2003

מייסד: גלעד יפת

עובדים: 430 בישראל, ארה"ב ואירופה

גיוסים: 49 מיליון דולר מאקסל, גיגי לוי, באסמר, אינדקס ונצ'רס ויובל רכבי

מנכ"ל ומייסד MyHeritage גלעד יפת צילום: שאול גולן

הסטארט־אפ MyHeritage מאור יהודה יוצא דופן ברשימה הזאת. החברה, שנוסדה ב־2003, עוסקת בתחום אילנות יוחסין ומשלבת בין רשת חברתית לכלי מדעי.

מאגר הנתונים המקוון של החברה כולל 9 מיליארד פרטי מידע היסטוריים, כמו תעודות פטירה, עיתונים ישנים ותמונות. החברה מציעה מינוי במודל פרימיום: ההרשמה הבסיסית היא חינמית ומאפשרת להעלות תמונות ומידע משפחתי ולקבל אילן יוחסין. אולם מינוי שנתי, שעולה 150 דולר ושעליו משלמים בכל שנה חצי מיליון איש, מאפשר להצליב מידע ולשמור את ההיסטוריה המשפחתית לדורות הבאים.

אבל מבחינת סיפור ההצלחה של החברה, הפריצה הגדולה שלה הגיעה בשלהי 2016, כשהשיקה ערכות ביתיות לבדיקת DNA למיפוי אילן יוחסין. ערכות אלה נהפכו ללהיט שהקנה לחברה מכירות של 60 מיליון דולר כבר בשנה הראשונה. מלבד ההצלחה ברמת המכירות, המידע שהערכות מניבות הגדיל באופן משמעותי את מאגר הנתונים של החברה. כמו כן, הוא מאפשר לה להמשיך להרחיב את אפקט הרשת שנוצרת בין הנתונים של המשתמשים השונים, משום שהחליטה להיות החברה היחידה בתחום שמאפשרת למשתמשים להצליב נתונים עם נתונים של מתחרים.

לצד הערכות הביתיות והמינויים בתשלום, בחברה מסמנים יעד מכירות חדש: תחום הרפואה. MyHeritage גייסה את הגנטיקאי יניב ארליך לתפקיד המדען הראשי והשיקה לפני כמה חודשים סקרים רפואיים, שבהם אנשים מתבקשים להשיב על שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית של משפחתם. את המידע שנאסף מהם מצליבים עם אילנות היוחסין כדי לפתח אלגוריתמים לניבוי מחלות גנטיות. MyHeritage כבר מנהלת מגעים עם חברות תרופות שיכולות להסתייע במידע כדי לפתח תרופות מותאמות אישית.

MyHeritage גייסה 49 מיליון דולר, סכום נמוך יחסית, אבל כבר בשנה שעברה הגיעה לתזרים מזומנים חיובי של כ־20 מיליון דולר. במהלך השנים גם ביצעה עשר רכישות.

7. SimilarWeb: מודיעין עסקי לעידן הרשת

בעבר היתה סימילרווב גובה כמה מאות דולרים מלקוחותיה. עם עליית הקמעונאות המקוונת היא התחילה לסגור עסקאות במאות אלפים

SimilarWeb

מוצר: מדידה וניטור של תעבורת גולשים

הקמה: 2009

מייסד: אור עופר

עובדים: 420 בישראל, ארה"ב, בריטניה, סין ויפן

גיוסים: 112 מיליון דולר מויולה צמיחה, סבן ונצ'רס, מנספרס, דוקור, נפתלי השקעות, גיגי לוי, משה ליכטמן ויוסי ורדי

מנכ"ל ומייסד סימילרווב אור עופר צילום: אוראל כהן

לפני כחמש שנים, כשחברת SimilarWeb (סימילרווב) שחררה מוצר ראשון לשוק, המודיעין העסקי עדיין התבסס במידה רבה על עבודת מחקר בעולם הפיזי. אלא שכיום, כשיותר ויותר עסקים מעבירים את מרכז פעילותם לרשת, יש צורך במידע מסוג חדש - ועל הצורך הזה בדיוק עונה סימילרווב. בחברה פיתחו שירות שמנתח את תנועת הגולשים ברשת ומספק תובנות מקיפות על דפוסי השימוש שלהם, היקפיהם והעדפותיהם - הן באתרים והן באפליקציות מובייל.

תחום מרכזי שבו הצורך במידע כזה נהפך לחיוני במיוחד הוא המסחר המקוון. עם מעבר הלקוחות לרכישות אונליין, קמעונאיות רבות מצמצמות את נוכחותן הפיזית ושטחי המסחר שלהן - וללא מעקב אחר האתרים שלהן, המתחרות יתקשו לקבל תמונה איכותית על פעילותן.

בהתאם, השירותים של סימילרווב אינם זולים. אם בתחילת הדרך מכרה החברה מינוי בעלות של כמה מאות דולרים בשנה, כיום היא מבצעת עסקאות ענק של מאות אלפי דולרים. בתמורה, היא נותנת גישה למערכת שמספקת ללקוחותיה תובנות עסקיות עמוקות, מפולחות ומקיפות.

ביולי 2017 השלימה החברה גיוס רחב היקף של 47 מיליון דולר, שאותו הובילו הקרנות ויולה צמיחה וסבן ונצ'רס. כספי הגיוס שימשו את סימילרווב להרחבת מצבת כוח האדם בארץ ובעולם, ובין השאר לצורך פתיחת משרדים במזרח אסיה. לאחר שביצעה כמה רכישות בשנה הקודמת, סימילרווב ממשיכה לחפש חברות לרכישה שיוכלו להגדיל את היצע תובנות השירות שלה, כמו למשל ניתוח מידע ברשתות חברתיות.

8. Lightricks: הפוטושופ של הסמארטפון

מייסדי לייטריקס הבינו שלמשתמשי טלפונים חכמים אין תוכנות עיבוד תמונה מתקדמות ופיתחו אפליקציה שמניבה להם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים

Lightricks

מוצר: אפליקציות עיבוד תמונה

הקמה: 2013

מייסדים: ד״ר זאב פרבמן, ניר פוצ׳טר, ירון אינגר, עמית גולדשטיין ואיתי צידון

עובדים: 115 בירושלים

גיוסים: 10 מיליון דולר מויולה ונצ'רס

בתחום התוכנות המקצועיות לעיבוד תמונה יש שליטה אחת בלתי מעורערת: פוטושופ של חברת אדובי. אלא שההצלחה האדירה של אדובי מוגבלת בעיקר למחשבים אישיים. חברת Lightricks (לייטריקס) מירושלים שואפת להיות האדובי של הסמארטפונים.

את לייטריקס הקימו ב־2013 חמישה מייסדים, ארבעה מהם דוקטורנטים מהאוניברסיטה העברית בעלי רקע רחב בתעשייה ובאקדמיה. מה שהוביל להקמת החברה היה פער שזיהו החמישה בין המחקר המתקדם בתחום הצילום החישובי ועריכת התמונה לבין המוצרים שהיו זמינים למשתמשי הסמארטפונים. התוצאה: אפליקציית Facetune.

אפליקציית Factune של לייטריקס. בלי חצ'קונים

חמש שנים לאחר הקמתה, כ־20 מיליון איש הורידו את Facetune והניבו לה הכנסות של 40 מיליון דולר. בכל הזמן הזה גייסה החברה רק 10 מיליון דולר מויולה ונצ'רס. הקפיצה הגדולה בהכנסות לייטריקס הגיעה בשנה האחרונה כאשר שינתה החברה את המודל העסקי שלה ועברה להציע אפליקציה בסיסית בחינם ולגבות דמי מינוי תמורת שימוש בפונקציות מתקדמות יותר. בעקבות השינוי צמחו הכנסות החברה מכ־17 מיליון דולר ב־2017 ל־40 מיליון דולר ב־2018 — הערכה שמבוססת על המודל החדש, המבוסס על תשלום דמי מינוי.

מלבד Facetune פיתחה החברה ומתכוונת להמשיך לפתח שורה של אפליקציות שיודעות לבצע פונקציות שונות, כמו למשל Enlight Videoleap לעריכת וידיאו. נכון לעכשיו, אלו עדיין לא מניבות הכנסות משמעותיות.

ואם הכנסות ורווחים זה לא מספיק, לייטריקס זכתה בשורה של פרסים על Facetune, ובהם פרס האפליקציה הטובה ביותר לשנת 2017 של אפל.

לייטריקס לא מתכננת לצאת לגיוס נוסף, בעיקר משום שהיא רווחית, אולם היא תשקול גיוס אם תרגיש בעתיד תחרות משמעותית מענקיות כמו אדובי.

 
9. JFrog: מתקדמת בקפיצות ענק

אחרי שכבשה את עדכוני התוכנה, ג'ייפרוג מסמנת את שוק האינטרנט של הדברים, ששווה 50 מיליארד דולר

JFrog

מוצר: ניהול עדכוני תוכנה

הקמה: 2008

מייסדים: שלומי בן חיים, יואב לנדמן ופרד סימון

עובדים: 330 בישראל, סין, צרפת וקליפורניה

גיוסים: 65 מיליון דולר מסקייל ונצ'רס, באטרי, EMC, קומרה קפיטל, וינטג', VMWare וג'מיני

מימין: מייסדי ג'ייפרוג שלומי בן חיים, פרד סימון ויואב לנדמן צילום: Shachar Maor

חברת JFrog (ג'ייפרוג) המשיכה ב־2017 את קצב הצמיחה הבלתי נתפס שרשמה בשנה שלפניה. החברה הישראלית פיתחה שורה של מוצרים שמאפשרים אוטומציה מלאה של עדכוני תוכנה, מעקב והפצה. אם פעם היה צריך לעדכן באופן ידני גרסאות של תוכנה חדשות לבקרים, בג'ייפרוג פיתחו כלים שעוזרים להפוך את התהליך לחלק ובלתי מורגש - הן עבור החברה עצמה והן עבור המשתמשים.

כיום, הטכנולוגיה של ג'ייפרוג מעורבת ברוב עדכוני התוכנה בעולם. בשנה שעברה ציינו ברשימה הזו לקוחות כמו סנאפצ׳ט, אובר, בנק אוף אמריקה, גוגל, אמזון ונטפליקס. השנה הגיעה החברה לתחומים חדשים, כמו עולם הרכב, והחתימה גם את מרצדס ו־BMW. היעד הבא שלה הוא שוק האינטרנט של הדברים, שמוערך כיום ב־50 מיליארד דולר.

ג'ייפרוג מחזיקה בשבעה משרדים ברחבי העולם. אלה משרתים כ־5,000 לקוחות, שלהם יותר מ־2 מיליארד משתמשים. בנוסף, החברה ביצעה שלוש רכישות בפחות משנה, כשהאחרונה מביניהן היתה החברה האמריקאית CloudMunch, שלה מרכז מחקר ופיתוח בבנגלור שבהודו.

ג'ייפרוג התקשתה למצוא מימון ממשקיעי הון סיכון בתחילת דרכה ־ וכיום הקרנות הבכירות בארץ מחזרות אחריה. אלא שהצמיחה המהירה שלה מאפשרת לה לשקול היטב את הגיוס הבא ולבחון ברצינות תאריך עתידי להנפקה.

10. דרייבנטס: הפרעה בתקשורת

דרייבנטס של עידו סוסן כמעט לא עוסקת בשיווק. ככה זה כשטכנולוגיית התקשורת שפיתחה פשוט מוכרת את עצמה

Drivenets

מוצר: טכנולוגיה לרשתות תקשורת

הקמה: 2015

מייסדים: עידו סוסן והלל קוברינסקי

עובדים: יותר מ־100

גיוסים: במימון עצמי

עידו סוסן, מנכ"ל דרייבנטוס צילום: אוראל כהן

בבניין משרדים ברעננה, בחשאיות יחסית, מתחבאת אחת מחברות הסטארט־אפ המרשימות בישראל: Drivenets (דרייבנטס). החשאיות הזאת אינה מסיבות ביטחוניות, אלא מתוך רצון להתמקד בפיתוח ובמכירות ופחות בשיווק ופרסום.

מאחורי דרייבנטס עומדים עידו סוסן והלל קוברינסקי. סוסן זכה לפרסום כאשר מכר את חברת אינטוסל שהקים לסיסקו העולמית ב־475 מיליון שקל. קוברינסקי מוכר בעיקר כראש מטה הבחירות של יאיר לפיד, שעזר למפלגת יש עתיד להגיע ל־19 מנדטים.

השניים הקימו את דרייבנטס ב־2015 עם חזון לשנות את תחום טכנולוגיות התקשורת, הנשלט על ידי ענקיות כמו סיסקו וג'וניפר. כדי לעשות זאת, דרייבנטס פיתחה טכנולוגיה ששואפת לעשות לרשתות תקשורת את מה שטכנולוגיית הענן עשתה לחוות השרתים. התוכנה של החברה מותקנת על גבי חומרה אחידה וזולה, מריצה כל פרוטוקול תקשורת אפשרי ויכולה לצמוח באופן לינארי ללא הגבלה. בפשטות, היא מאפשרת לספקי התקשורת הגדולים בעולם לבנות רשתות זולות יותר, מהירות יותר וגמישות יותר ולהשתחרר מתלות בנתבי הרשת הגדולים והיקרים שחברות הענק של התחום מוכרות.

ההצלחה של החברה נשענת על תעבורת הנתונים העצומה ברחבי העולם. הצמיחה האדירה בהיקף התעבורה מאלצת חברות להגדיל משמעותית את התשתיות שלהן, כשבאופן פרדוקסלי ככל שעולה הביקוש לנתונים שהן מספקות, הן מפסידות יותר כסף. הפתרון של דרייבנטס מאפשרת לענקיות תקשורת בעולם לספק רשתות בעלויות נמוכות יותר משמעותיות ובכך לתת מענה איכותי לדרישה בלי לספוג הפסדים.

האקזיט של סוסן היה אחד המרשימים בתולדות ישראל. סיסקו רכשה אותו ב־475 מיליון דולר, לאחר שהושקעו בחברה רק 6 מיליון דולר שנתיים לפני הרכישה ־ כך שהמכירה נעשתה במכפיל של פי 37 על הכסף. סוסן עצמו קיבל מהעסקה 83 מיליון דולר.