טכנולוגיית ריגול זה פאסה: מכת הפייק ניוז ניצחה את השושואיסטים

תם עידן האמת

לדבריו, כמו ארצות הברית, גם מדינות נוספות נכנסו למשחק הריגול המקוון, והפכו לטובות יותר ויותר בו. ההתבססות הנרחבת על כלים מקוונים הובילה מרגלים למיניהם לחזור לטכניקות איסוף ותיקות יותר, כמו שימוש בסוכנים אנושיים בלבד. כך, לדברי היידן, נחשף הקשר שבין קמפיין טראמפ לממשלת רוסיה; היו לכך עדויות טכנולוגיות רבות, אך הטריגר היה עבודת מרגלים של פעם, בסגנון ג'יימס בונד ורפי איתן. ואולם, אומר היידן, החגיגה נגמרה: הריגול הממשלתי, גדול ונרחב ככל שיהיה, נתקל בחומה שאין בכוחו לעקוף - תפיסת העובדות האלטרנטיביות, או מה שנקרא פייק ניוז. בעבר התקשו סוכנויות המודיעין למיין את המידע העצום שאספו ולהפוך אותו לעובדות. עתה נראה שאין כלל ערך לאותן עובדות.

מייקל היידן (מימין) צילום: איי אף פי

בגלל שבבית הלבן יושב נשיא שלא מייחס חשיבות לעובדות שלא נראות לו סימפטיות, מסביר היידן, נאלצות גם סוכנויות המודיעין ליישר קו. לדבריו, תפיסת ה"פוסט-אמת" מדכאת כל שאיפה של סוכנויות המודיעין לרדוף אחר האמת העובדתית, בעיקר כדי לא לעצבן את כבוד הטראמפ. "יש לנו נשיא שלא מכבד נורמות", אמר. "ולכן, מוסדות המודיעין מנסים להיאבק ברעיונותיו ותוך כדי כך, שוברים נורמות בעצמם". לדבריו, כדי לשכנע את טראמפ צריך להציג לו גרפים ומפות - ולא מסמכים ארוכים לקריאה (מה שעולה בקנה אחד עם הדלפות מהבית הלבן שנחשפו בשנה האחרונה); כדי לשכנע אותו לאשר תוכנית, צריך למכור לו אותה בצורה שתתחבר לעובדות שהוא אוהב, ולא בהכרח לעובדות בשטח.

ריגול ממשלתי? במקום תוכנה, קח קופירייטר צילום: שאטרסטוק

לאן תפלוש אמזון?

אמזון היא טיטאן טכנולוגי: מספיק שיצוצו דיווחים על כוונתה להיכנס אל תחום חדש, ומיד יעברו מנהלי חברות בו לכוננות ספיגה. אבל קשה לנחש לאן תתרחב החברה; יש לה די כסף כדי לעשות פחות או יותר, מה שתרצה. ניסוי שערך כתב CNBC מספק כיווני התרחבות אפשריים: במשך שבוע, הוא השתמש אך ורק בשירותי אמזון פריים כדי לבצע את כל הרכישות שלו - וגילה שהחברה של ג'ף בזוס מספקת את רוב הצרכים. ואולם, יש כמה תחומים בהם עדיין לא מרגישים אותה, ואליהם טבעי שתיכנס.

ג'ף בזוס וחבר

רכישת מוצרי מזון, טואלטיקה, קוסמטיקה וכמובן תכני בידור ותרבות מבצעת בצורה נוחה מאוד דרך אמזון פריים. ואולם, הכתב הופתע כשראה שאין דרך להזמין מנות ממסעדות דרך שירותי החברה - ונאלץ, לצערו, לבשל בעצמו. בנוסף, ראה שאין לאמזון שירות הזמנת תרופות במרשם, או שירותים פיננסיים למי שצריך לקבל או להעביר כספים. בכל התחומים הללו ישנן חברות פעילות ומוצלחות, שבטח לא מעט מהן ישמחו להצטרף לשורות אמזון תמורת התשלום הנכון. בעוד שירותי משלוחים ופארמה הם עניין של מה בכך עבור אמזון, דווקא שירותי הפיננסים יכולים ליצור לה כאב ראש: מפעילי שירותי תשלומים וסליקה נתונים לרגולציה מהותית, קפדנית ומורכבת בהרבה מזו שמוטלת על חנות מקוונת. ואם יש משהו שטייקוני הייטק שונאים זו רגולציה - בפרט אחת מסוג שאינם מורגלים בה.

למה "משרתת" ולא "משרת"?

לפני כמה שנים הלך אבא שלי לקנות לו סמארטפון. המוכר בחנות ניסה לשכנע אותו לבחור באייפון החדש והיקר ביותר, כשהוא מצביע על יתרונות המכשיר. "למשל, יש לו סירי. מכיר סירי?" שאל. כשהתעניין אבי, הסביר המוכר: "זה יעני, כמו שפחה. יש לך אישה בטלפון והיא עושה מה שאתה אומר לה. הודעה? היא תכתוב בשבילך. שעון מעורר? טלפון? רק תגיד. איזה כיף זה משרתת, אה?".

אם בחנות היתה עומדת כתבת CNBC , שרה סלינס, כנראה שהיתה שוברת למוכר את האייפון על הראש: טור שפרסמה אמש מציג את המצב המשונה בו כל הסייעניות החכמות בשוק - סירי, אלקסה, אסיסטנט ביקסבי וקורטנה - מיוצגות בקול נשי, ונתפסות בידי הקהל כאישה-משרתת דיגיטלית.

גברת סירי. למה לא אדון? צילום: MakeUseOf

היא מודה שיש בכך היגיון טכני: מחקרים שונים הראו, ברמות שונות, שכל המגדרים סבורים שקול נשי הוא נעים ונגיש יותר; שנשים נתפסות כמין שמקושר עם סיוע, טיפול ועזרה; ושקול בתדר גבוה יותר הינו פשוט קל יותר להבנה. על אף שהסייעניות כוללות קול גברי, ברירת המחדל בארה"ב הוא קול נשי - והפלטפורמה עצמה מוצגת כ"סייענית" ולא "סייען". סלינס הביעה תסכול מכך שאמזון ומיקרוסופט טענו שבחרו בקול נשי בשל המחקרים שביצעו, אך לא התייחסו לאיך שהבחירה משרישה החלשת נשים.

גוגל, לעומתן, טענה שאין לאסיסטנט שלה מין ספציפי, והתוכנה מגדירה רנדומלית קול נשי או גברי בכל הפעלה ראשונה על מכשיר חדש. נקווה שרוח הזמנים תנשוב גם במסדרונות שאר ענקי ההייטק, ושאנשים יוכלו לבחור ביתר קלות את "מין" ההפעלה הקולית שלהם. 

תנו נדבה לאני

אחרי "AI", "סייבר" ו"בלוקצ'יין", מילת הבאז הכי רותחת בתעשייה היא "פינטק": אותם שירותי תשלומים, סליקה והלוואות שנשענים על פלטפורמות מובייל, ביג דאטה (היי, עוד מילת באז) ונועדו לעזור לנו להוציא כסף בצורה נוחה יותר. למרות שענקיות כאפל, גוגל, סמסונג ועליבאבא מתאמצות כדי לקדם חלק מהשירותים הנ"ל, נראה שהמהפכה מבוששת לבוא; בתכל'ס, לתשלום בעזרת סורק NFC אין יתרון אמיתי על כרטיס אשראי רגיל (וגם אין סורק כזה ברוב העסקים), וכסף מזומן נוח יותר עבור הוצאות קטנות. למשל, כשנותנים כמה שקלים לאמן רחוב או קבצן. באנגליה החליטו שהגיע הזמן לחבר את מופיעי הרחוב הרבים בלונדון אל פלטפורמת תשלומים חכמה: תחנות תשלום יוקמו ברחבי העיר, ומי שנהנה מהשירה, הנגינה או הריקוד יוכל פשוט להשליש להם כמה ליש"ט דרכן. הרעיון נשמע חמוד, שכן יוכל להקל על משתמשים שאימצו כלי תשלום מתקדמים ואמני רחוב סיפרו ל-BBC שהמערכת החדשה משפיעה לחיוב על ההכנסות שלהם. אבל אני לא בטוח שהמניע של העירייה אלטרואיסטי: כשעמדות התשלום יהפכו לדרך מרכזית בה יקבלו אמני הרחוב - סקטור שלא בדיוק טובע בכסף - את ממונם, יהיה קל יותר לשלוט במיקום שלהם ולהבטיח שלא יסתובבו במקומות שאינם נוחים עבור העירייה.