מיליון דולר ו-7 סטארט-אפים: תחרות JVP מגיעה לשלב הגמר

יותר מ-120 סטארט-אפים מישראל, ארה"ב ומדינות נוספות הגישו מועמדות לתחרות New York Play שערכה קרן ההון סיכון הירושלמית JVP.

הפרס בתחרות הוא השקעה של מיליון דולר מהקרן. חצי הגמר נערך במהלך ועידת Mind the Tech של “כלכליסט” בניו יורק בחודש מרץ האחרון, ובו נפגשו נציגי הקרן עם 16 יזמים ויזמיות בתחילת דרכם על מנת לבחור את הסטארט־אפ הזוכה.

אראל מרגלית צילום: אוראל כהן

"כשיצאנו לדרך התמקדנו בשני קהלי יעד עיקריים: סטארט-אפים ישראלים הפועלים בישראל הבשלים לפריצה גלובלית ומבקשים לעשות זאת בניו יורק וסטארט-אפים הממוקמים בניו יורק, המחפשים אפיק כניסה לישראל בטווח של שנה", סיפר יואב צרויה, שותף בקרן. "העיקרון המנחה היה איתור חברות ששואפות לפתור צרכים בשוק שנאמדים במיליארדי דולרים, עם יכולות להגיע לתוצאה מהירה במחזורים של 2-3 שנים. הגדרנו קריטריונים ברורים להשתתפות בתחרות שכללו בין היתר חברות בשלבים מוקדמים במגוון תחומים המציעים פתרונות עם עומק טכנולוגי, המותאם לצרכי השוק ועם פוטנציאל להפוך לחברה גלובלית ופורצת דרך".

יואב צרויה צילום: אוראל כהן

התהליך הזה יגיע לסופו ב-18 ביוני, באירוע הגמר שיערך במתחם של JVP בירושלים. לאחר מצגות של שבעת הסטארט-אפים שהגיעו לגמר, צוות השופטים יכריז על החברה הזוכה.

שבע החברות שיציגו בירושלים עשו דרך ארוכה מאז הציגו בחצי הגמר בניו יורק. לאחר הפגישה הראשונית בניו יורק, התהליך המשיך בישראל, וכלל סדרת פגישות מעמיקות עם כל אחת מהחברות. אלה התבקשו להציג תוכנית עסקית מפורטת, מפת דרכים לפיתוח המוצר, היבטים פיננסיים, שיווקיים, גיוסים ותוכנית אופרטיבית של חדירת המוצר לשוק כבר השנה, לצד תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות.

"JVP הובילה לא מעט תחרויות בתחומים שונים בשנים האחרונות שהובילו להשקעות בחברות שהפכו לחברות משמעותיות" אמר צרויה. "אני יכול לציין בסיפוק שהחברות שהגיעו לשלבים הסופיים בתחרות הנוכחית הן ראויות. למרביתן יש אסטרטגיית מוצר מגובשת ופוטנציאל לייצר ערך בתחומים השונים בהן הן מתמקדות".

לדברי צרויה “המגמות שעלו באופן מובהק מהמיזמים שנגשו לתחרות, מצביעות על חדשנות מגוונת בפתרונות טכנולוגיים המותאמים לאתגרים המתהווים בתחומים ובשווקים השונים. החברות שהגיעו לשלב הסופי מייצגות מגוון של תחומים הממוצבים כיום בליבת החדשנות העולמית בהם: אבטחת מידע, רובוטיקה, IoT, תחבורה חכמה, מדיה, המשלבות טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, למידת מכונה, ראייה ממוחשבת, ענן ועוד. הפיילניסטים מייצגים חברות, שהגיעו עם תפיסה מגובשת ביחס לאסטרטגיה העסקית שלהן, ליכולת התרחבות בהיבט גיוסים והשקעות, גיוס לקוחות והגדלת מכירות. אך לא פחות חשוב מכך הפתרונות הטכנולוגיים של החברות שהגיעו לגמר עונים על אתגרי שוק משמעותיים עימם מתמודדים כיום חברות גדולות, תאגידים ושחקני מפתח בתעשייה הגלובלית”.

אראל מרגלית מייסד ויו”ר JVP סיפר ל”כלכליסט”: “התהליך היה מרתק. פגשנו עשרות יזמים מוכשרים, נחושים, עם הרבה ידע ומומחיות שפיתחו פתרונות טכנולוגיים שנותנים מענה לאתגרי המחר. התרשמנו מאוד מכל הקבוצות שפגשנו ואנחנו רוצים להמשיך ולתמוך בהם”.

ומה מצפה לזוכה?

“נעבוד במרץ יחד עם החברה הזוכה שתקבל השקעה של מיליון דולר. נאתר שותפים אסטרטגיים, נחבר למשקיעים נוספים וללקוחות פוטנציאליים כדי לייצר חברה מובילה ברמה הגלובלית, שמביאה לעולם את הדבר הגדול הבא. אנחנו מחויבים לסייע לכל יזם ויזמית שמצטרפים אלינו לפתח את הרעיונות החדשים ולהביא את הטכנולוגיה הישראלית אל העולם, כשהיא מותאמת לשינויים הגדולים שקורים בשווקים הבינלאומיים”.

חוויית תקשורת טבעית ללקוח

מפתחת תוכנת Conversational AI שמנהלת תקשורת אוטומטית בצורת שיחה עם לקוחות. המוצר של החברה מיועד לאתרי מסחר כדי לייצר חוויה פרסונלית וטבעית עבור לקוחות. הטכנולוגיה של mmuze סורקת את האינטרנט ועושה שימוש בחוכמת ההמונים למומחיות בשוק הרלוונטי. לחברה לקוחות בארה"ב ובאירופה, כולל חברות הנמנות על הפורצ'ן 500, והיא נבחרה על ידי גרטנר כאחת החברות המבטיחות בתחומה (Vendor to Watch).

התאמת פרסום להרגלי גלישה

החברה שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה שמסייעת לאתרים למקסם הכנסות מפרסום על ידי התאמה אישית של מיקום המודעות לגולשים. היא זכתה עד היום להשקעות מפיטנגו ומחברת Avantus. מכיוון שכ־50% מהפרסום ברשת לא נראה על ידי הגולשים, יש צורך בהתאמה אישית של שטחי הפרסום להרגלי הגלישה. בראוזי עושה שימוש ב-AI ליצירת אופטימיזציה של שטחי פרסום, כמו גם לפיתוח מודלי חיזוי לנראות שלהם.

חצי הגמר של התחרות, שנערך בניו יורק צילום: אוראל כהן

ניתוח תקיפה כדי לספק הגנה

החברה הירושלמית מפתחת טכנולוגיה להגנה על יישומים ספציפיים במכשירים שונים. הפלטפורמה של החברה, שנקראת Topia, מנתחת טרנדים קיימים של תקיפות ומזהה מאפיינים משותפים ביעדי התקיפה על מנת לספק הגנה עוד לפני שהמתקפות מתרחשות. תהליך זה מתבצע באמצעות הנדוס לאחור של קוד, ייצוג של קטעים שלו כרשת נוירונית ויצירת תבניות פופולריות לתקיפה באמצעות למידת מכונה. תהליך זה מאפשר זיהוי של יעדים שיותקפו בעתיד והגנה פרואקטיבית עליהם, אחד היתרונות עבור הלקוחות הוא היכולת להגן על תוכנות שרכשו מבלי לערב את יצרן התוכנה או את צוותי ה-IT שלהם.

בקרים חכמים לרמזורים

החברה מפתחת בקרים חכמים לרמזורים, שמזהים את כלי הרכב שמתקרבים לצומת ומנהלים בהתאם את תזמון הרמזור, לפי עומסי תנועה וסוגי רכב. התוכנה של מובי מבצעת ניתוח מתקדם בזמן אמת של תנועת כלי הרכב בעיר, מריצה סימולציות, ומספקת תובנות ליישום ולמניעת היווצרות עומסים. החומרה שפותחה בחברה כוללת מערך איסוף מידע בזמן אמת מרשת סנסורים אלחוטית חכמה וממקורות מידע נוספים. בחברה מעריכים כי המערכת שפיתחו תחסוך מאות מיליוני דולרים בשנה לעיר החכמה, תקטין את כמות העומסים, תשפר את הבטיחות על הכביש ותאפשר נגישות ושירות משופרים לאזרחים. הבקרים החכמים שלה כבר פרוסים ברחבי אטלנטה, ויש לה שיתופי פעולה בתל אביב ובחיפה.

בכוונתה של מובי לשלב את הטכנולוגיה גם ישירות בכלי הרכב, כדי לייצר העברת נתונים ביניהם ובין מערכות בקרת התנועה.

חיישנים מודפסים על חומרים

מפתחת פתרונות חישה מבנית - חיישנים מבוססי ננוטכנולוגיה שניתנים להדפסה על חומרים שונים באמצעות דיו ייעודי. הטכנולוגיה היא פרי מחקר שביצעו שני מייסדיה - גדי קונוולינה ומיטל שגב-בר בטכניון. החפצים החכמים מסוגלים לחוש משתנים כגון שלמות מבנית, עיוות מבני, פיתול, שחיקה, קריעה, שינוי לחץ פנימי או חיצוני, ושינוי זרימה פנימי או חיצוני של עצמם, ולספק מידע ליצרן או למשתמשים. הסנסורים של החברה נכנסו לשימוש בברזים חכמים של יצרן יפני במטרה לנטור שלמות של גומי ונמצאים בבדיקה אצל יצרנים נוספים מתעשיות שונות.

מערכות אוטונומיות למבנים חכמים

מפתחת מערכות רובוטיות אוטונומיות למתחמים ומבנים חכמים, הכוללים: מלונות, מבני משרדים, בתי חולים, אוניברסיטאות, דיור מוגן ועוד. המערכת שפותחה בחברה מורכבת מתוכנה ואלגוריתמים ייחודים, אפליקציות למשתמשים השונים ורובוטים בעיצוב חדשני המבצעים את המשימות הפיזיות, הכוללות ניקיון ושאיבת שטיחים, שליחויות, אבטחה וניטור. הפתרונות הרובוטיים הללו יכולים לחסוך עד 40% בהוצאות תפעוליות ותחזוקתיות והמודל העסקי של RAS מבוסס על שירות ותשלום חודשי. אחד הפתרונות של החברה הוא רובוט שואב אבק שמוכנס לשימוש במלון גדול בתל אביב.

רובוטים עם תנועות אנושיות

החברה מאשדוד מפתחת התקן ראייה ממוחשבת שמסייע לזרועות רובוטיות ללמוד פעולות נדרשות במפעלים לפי התבוננות ולימוד התנועות של עובדים בקווי היצור. הזרועות הרובוטיות אינן מיוצרת על ידי DLR, אלא נרכשות מיצרניות שונות בהתאם לצורכי המפעל; המערכת מנתחת תמונות ומידע סנסורי נוסף של עובדי פס ייצור ועושה שימוש באלגוריתמים של למידת מכונה כדי להנחיל לזרועות הרובוטיות את התנועות המתאימות. הפתרון מתאים במיוחד לתעשיות כמו תעשיית המזון, בה השינויים התכופים של רכיבים ואריזות מקשים על הטמעת עבודה רובוטית.

בעזרת המערכת של RAS ניתן להנחיל לזרועות המכניות שיטות עבודה חדשות בפרק זמן קצר משמעותית מזה שנדרש בדרך כלל, מה שהופך את הפתרון לרלוונטי גם במפעלים עם שיטות עבודה מגוונות ושינויים תכופים.