מכישלון צורב לתהילת עולם: F4 פאנטום 2, אגדה קשוחה עם כנפיים

שלום, כאן הקברניט; מאז הושק הטור הזה, לפני קצת יותר משנה, סיפרתי בו על כמה וכמה מטוסי קרב אגדיים. היום נדבר על אחד שמטיל צל על רובם - ה-F4 פאנטום 2 האמריקאי.

מטוס פאנטום ולפניו קבוצת טייסים של חיל האוויר האמריקאי צילום: Bernard cheong blog

סיפורנו מתחיל ב-1952, כשג'ים מקדונל ישב במשרדו ולעס בזעם קצה של עיפרון. מר מקדונל היה מתוסכל מאוד - היתה לו חברת ייצור מטוסי קרב, שמאז הקמתה ב-1939 עסקה בעיקר בייצור רכיבים ועבודות קבלן עבור חברות אחרות.

ג'ים מקדונל צילום: University of Arkansas Library

מקדונל רצה לעשות כסף, אך גם להמציא מטוסים מדהימים עבור צי ארצות הברית; הוא ראה בטיסה הקרבית משהו מיסטי ועל-טבעי, ולכן כל מטוסיו קיבלו שמות תואמים. המטוס הראשון, פאנטום 1 (רוח רפאים), פותח עבור צי ארה"ב אך הושלם באיחור, פספס את מלחמת העולם השנייה ולא נכנס לשירות נרחב; אחריו בא מטוס ה-F2 באנשי (סוג אחר של רוח רפאים, שד צורח), שיוצר במאות יחידות אך היה מאוד בינוני ואפרפר; ואחריו ה-F3 דימון (שד, שאינו צורח) וה-F101 וודו שפותח עבור חיל האוויר - אפורים כקודמם. ולמקדונל נמאס; הוא רצה לשנות את העולם.

מוק-אפ של המטוס החדש צילום: wikipedia

הוא קרא למהנדס הבכיר שלו, דייב לואיס, ויחד הבינו שעד כה, צי ארה"ב ויתר לעצמו - וחיפש מטוסים ספציפיים למשימות ספציפיות. והפיתרון יהיה מטוס קרב רב משימתי שידע לעשות הכל. הם התחילו לשרטט, כשלאט לאט התפשטו על פניהם חיוכים רחבים.

רישום מטוס הפאנטום החדש צילום: Cataway drawings

הם נתנו למטוס החדש עיצוב רחב ואגרסיבי, שונה מאוד מעיצובי הסילונים הדקיקים והיפים של שנות החמישים; הם נתנו לו מכ"מ רב עוצמה שיאפשר גילוי מטרות מרחוק, בלי תלות בהכוונה של בקרה קרקעית; הם נתנו לו שני מושבים, בהם טייס ומפעיל מכ"מ ומערכות נשק, כדי לאפשר עבודה יעילה בסביבת קרב לחוצה; וכמנוע, בחרו עבורו את ה-J79 הפראי.

אב הטיפוס של הפאנטום, נערך לטיסת הבכורה שלו צילום: wikipedia

נוסעים יקרים, אני יודע שאווירונים הם עניין סקסי יותר ממנועיהם, אך על ה-J79 של חברת ג'נרל אלקטריק פשוט חובה לספר: בשנות החמישים הוציא הפנטגון מכרז לפיתוח מנוע סילון חזק ביותר וקל ביותר, כזה שיוכל להניע מפציצים על-קוליים גדולים. כדי לפתח לחץ גבוה שמאפשר עוצמה, השתמשו שאר החברות בתצורת סליל כפול, כלומר ציר אחד שמסובב מניפה שיונקת אוויר לתוך המנוע, וציר אחד שמסובב טורבינה שפולטת אותו כגז לוהט לאחר שהובער עם הדלק. ג'נרל אלקטריק פשוט לקחה ציר בודד לשתיהן, בשילוב עם טורבינה בעלת להבים שמשנים את הזווית שלהם. כך שילבה משקל זבוב ועוצמת דרקון - וחוללה מהפכה בעולם המנועים השמרני.

מנוע ה-J79 ולצידו מפתחיו גרהרד ניומן וניל בורג'ס. השניים זכו על הפרויקט בגביע החדשנות התעופתית של ארה"ב צילום: General Electric

אז מקדונלד ולואיס נתנו למטוס החדש שלו שני מנועים כאלה. ועתה, נותר רק לבחור לו שם: אחרי שעברו על קטלוג ואן הלסינג לשדים ורוחות והתלבטו בין Mithras (על שם תרבות חכמת הנסתר בימי רומא) ו-Satan (נו, אתם יודעים, לוצי) בחרו בשם סולידי: פאנטום 2. כשהוזמנו נציגי הצי, בחנו אותו בלסת שמוטה: אף טייס לא ראה אף פעם מטוס כל כך חזק. אך למרות ההתלהבות, לא יכל חיל הים להזמין פאנטומים כמטוסים רב משימתיים; הוא כבר הזמין מטוסי ווט F8 קרוסיידר מעולים לקרבות אוויר, מטוסי דגלס A4 סקייהוק מעולים למשימות תקיפה, מפציצים היו לו, ולפאנטום נותר רק תפקיד של מיירט-מפציצים ארוך טווח - המגן הקדמי של הצי.

עוצמה חסרת תקדים. מטוס פאנטום פותח מבער אחורי צילום: project914

המטוס והג'וב התאימו זה לזה כקוביות לגו: הפאנטום יכל להגיע לגובה רב במהירות, כדי לחסל מפציצים מתקרבים ואת מטוסי הליווי שלהם. המנועים החזקים איפשרו זאת בקלות, עד כדי כך שבצי העריכו שהפאנטום יוכל להגיע לטווח ירי כשהוא בכלל מעל למטרה - מה שיתן לו יתרון בעת שיגור חימוש; טילים טסים רחוק יותר כשהם נורים מגבוה אל מטרה נמוכה, באדיבות כוח המשיכה.

פאנטום משגר טיל בניסוי ירי צילום: MIdwaySailor - Bud Taylor

בינתיים, הביט חיל האוויר האמריקאי בקנאה במטוס המגודל של הצי ותהה אם הוא טוב יותר מה-F106, חלוץ נבחרת היירוט שלו. ניסוי בו נבחנו השניים ראש בראש הציג כזה יתרון מסחרר לפאנטום, שה-106 הועבר לידי המשמר הלאומי הלאומי - המקבילה הצבאית לתנועת הצופים. כולם רצו פאנטומים; גם הצי, גם חיל האוויר, גם המארינס. הוא היה למטוסים מה שהיה האייפון הראשון, כשנחשף לקהל.

פאנטום בניסוי ירי רקטות אוויר קרקע צילום: USN

במהלך מצגות שערכו אנשי מקדונל עבור הפנטגון, נוכחו הכוחות שעל אף שהצי הזמין כאלה לתפקיד ספציפי, המטוס יעמוד בכל אתגר: משימות יירוט קטנות עליו; במשימות תקיפה, הוערך שהפאנטום יצליח לטוס במהירות אל אזור המטרה, להשליך פצצות, ולברוח בקלות על לשונות האש של המבער האחורי; במשימות צילום, יוכל לספק מודיעין במהירות; וגם הפצצה בעורף האויב אינה מילה גסה - שכן לפאנטום יש טווח ארוך למדי.

חימוש הפאנטום צילום: USAF

לצערי הגדול, לא הייתי בחדר כשהועברו המצגות הללו, ואני לא יודע אם מישהו שאל "היי, ומה יעשה המטוס אם ייקלע לקרב אוויר הדוק, בטווח קצר?". כנראה שהלז היה זוכה למבטים כעוסים ומוכיחים, שכן התפיסה הרווחת דאז היתה שבעידן המכ"מים האימתניים וטילי היירוט ארוכי הטווח, קרב אוויר הדוק אינו אפשרי. כל מטוס אויב יושמד לפני שבכלל יתקרב אין סיכוי שזה יקרה, טענו בצי; מילים אחרונות מפורסמות.

ב-1964 ניגש הפאנטום למבחן המציאות, עם תחילת מעורבות אמריקאית נרחבת במלחמת ויאטנם. פעילות הפאנטומים החלה בכנף שמאל: המטוס הראשון שהצליח להפיל מיג 17 של האויב מיד הופל בעצמו - כנראה בשל תקלה במכ"מ של פאנטום אחר; הוא זיהה את המטוס כאויב והטייס ירה ופגע.

מבנה מטוסי פאנטום במשימה צילום: MIdwaySailor - Bud Taylor

מטוסי המיג 17 ובעיקר המיג 21 היו קטנים וזריזים מהפאנטום; לא היו להם מכ"מים אדירים משום שהסתמכו על מכ"ם קרקעי ובקר שכיוון אותם לעבר האויב. ובניגוד לפאנטום, היו להם תותחים כבדים שסייעו בקרב אוויר הדוק; טייסי הצי הסתמכו על הטילים, שהתגלו כבלתי-אמינים. לטיל הפלקון, למשל, היה שיעור פגיעה של 15% ביום טוב. טילי הסיידוויינדר קצרי הטווח וטילי הספארו לטווח בינוני הציגו ביצועים טובים יותר, אך עדיין היו מוגבלים. לאחר שהחטיא הפאנטום, יכלו המיגים להתקרב ולחורר אותו בתותחיהם ולטייסי הצי נותר רק לברוח, או להתרחק ולנסות שוב לשגר טיל. הטעות הזו הובילה להקמת Top Gun, בית ספר לטיסה קרבית בטווח קצר, שהיווה השראה לסרט שהפך את ה-F14 ואת טום קרוז לסלבריטאים.

"אהבה בשחקים" צילום: igiormale

הצי צייד את הפאנטומים שלו במארז חיצוני שמכיל תותח, וחברת מקדונל מיהרה לשלב את התותח בגוף המטוס בדגמים הבאים שלו.

מטוס פאנטום שנפגע מטיל קרקע אוויר צילום: militaryhistorian

ככל שהתקדמה הלחימה, כך נראה שהתגשם חזונו של מקדונלד (שהתמזגה עם חברת דגלס ב-1967, בין היתר כדי לעמוד בדרישת ייצור הפאנטומים): לצד משימות יירוט, קרב והפצצה, ביצעו גרסאות צילום מיוחדות של המטוס משימות הערכת נזקי תקיפה (BDA(. פותחה גם גרסה למשימות "סמור פראי" (האמריקאים האלה, חייבים לאהוב את השמות שלהם) - בהן מטוסים מותאמים זיהו וצדו מכ"מים של סוללות טילי קרקע-אוויר.

מבנה מטוסי פאנטום מטיל פצצות. לפניהם טס מטוס B66 ללוחמה אלקטרונית צילום: USAF

עד סוף המלחמה, הפילו פאנטומים של הצי, המארינס וחיל האוויר יותר מ-147 מיגים צפון-ויאטנמיים; לעומתם, איבדה ארה"ב 761 פאנטומים - מהם 40 בקרבות עם מיגים, 403 באש נ"מ והשאר בתאונות.

פאנטום ששרד פגיעה קשה בזנבו צילום: strangemilitary

מטוסי פאנטום ישראליים צילום: militaryhistorian

ממלחמת ההתשה למלחמת יום הכיפורים ועד למלחמת לבנון טסו הפאנטומים בשירות חיל האוויר, וקצרו ניצחונות באוויר. ובדומה לאמריקאים, גם מטוסינו אבדו מאש קרקע-אוויר: למשל, במלחמת יום הכיפורים איבד חיל האוויר 32 פאנטומים ורבים אחרים ניזוקו.

איור מטוסי פאנטום צילום: Luftfahrtkunst

טייסי חיל האוויר הם אמיצים ויצירתיים מאוד, ולצד הפלות סטנדרטיות השיגו בפאנטום מספר הפלות חריגות; למשל, מקרה בו צוות פאנטום שנותר ללא תחמושת הפיל מסוק קומנדו סורי כשחלף לפניו ממרחק אפסי ו"טיגן" אותו בזרם הפליטה של המנועים.

ג'ים מקדונל עומד לפני הפאנטום ה-5,000 שיוצר צילום: Boeing

כיום מסתכלים מומחי תעופה בהערכה וכבוד על ה-F4 פאנטום 2 והשיגיו - ובדאגה על המטוס שצפוי להחליף את המטוסים שירשו אותו - ה-F35. הוא מייצג במידה רבה את אותו עיוורון שאיפיין את ראשית ימי הפאנטום: התפיסה לפיה קרב אוויר קצר טווח אינו אפשרי, ושמטוס אחד יכול לעשות הכל עבור צרכנים שונים עם דרישות שונות.

מטוס פאנטום בכיכר בחדרה צילום: google street view

לכן, נבנה ה-F35 כשהוא איטי יותר מה-F16 אותו נועד להחליף, בעל כושר תמרון נחות משלו, והוא נושא פחות טילים (במחשבה שעם הדגמים החדשים שלו, כל שיגור יפגע). הפעם נלקח בחשבון איום הנ"מ, אך טילי הקרקע-אוויר של ימינו מהירים, ניידים ומסוכנים מאי פעם. כולי תקווה שאם יגיע ה-F35 למבחן המלחמה, יעמוד בו בכבוד ויציג מאזן הפלות-נפילות טוב משל הפאנטום. מי יודע, אולי גם הוא יתגלה כאגדי.