האנטנה הסודית שמקפלת טילים: כך עובדת לוחמה אלקטרונית

שלום, כאן הקברניט; דמיינו לכם זירת קרב מתוחה, שנערכת למתקפת אויב. היא מלאה סוללות טילי קרקע-אוויר מתקדמים, מכ"מים שדגים כל פיפס בשמיים, פטרול של מטוסי יירוט ועוד.

ועתה, תארו לכם את הכאוס שנוצר בה כשהמכ"מים מתחילים להציג מידע סותר; חלק קולטים שני מטוסי אויב, חלק קולטים מאה, חלק קולטים רק רעש והפרעות; ותוך מספר דקות מתחילות הסוללות להתפוצץ בזו אחר זו ואש גיהנום משתוללת במחנות הגילוי, תשדורות הקשר נעות בין זעקות אימה לדממה דקה, שמופרעת רק בשאון מטוסי האויב, שעוברים כרוחות רפאים דרך מערך ההגנה המעשן - אותו השתיקו, עיוורו וחסמו כמעשה כשפים.

סוללת טילי קרקע אוויר בלבנון מאחורי מחפורת, זמן קצר לפני השמדתה צילום: Wikipedia

מטוס טורנדו ECR, דגם מיוחד לציד סוללות טילים ולוחמה אלקטרונית. שימו לב לפוד החסימה שתחת כנפו השמאלית צילום: Wikipedia

נתחיל בהתחלה: מהי בעצם לוחמה אלקטרונית? יחידות בשטח מתקשרות ביניהן ועם המפקדות בעורף ובחזית; מערכות גילוי מתקשרות עם מערכות נשק ומספרות להן היכן נמצא האויב ולאן הוא מתקדם; מערכות נשק מתקשרות ביניהן ומשדרות אותות אל המטרה - אותות עליהם נשענים הטילים. אז בעצם כולם מדברים כל הזמן והדיבורים הללו נעים באוויר בצורת תקשורת מוצפנת, גלי רדיו ממכ"מים ועוד.

משגר SA6 נייד, טיל בתפוצה נרחבת במדינות ערב צילום: militaryfactory

ההיסטוריה של שיבוש התקשורת ככלי נשק החלה, אם תרצו, עוד בתנ"ך; סיפור שופרות יריחו הוא אמנם מיתוס - שכן הפלת חומות אבן מצריכה גלי קול בעוצמה ששופר לא יכול להוציא. ואולם, השימוש ברעש מלאכותי כדי להקשות על תיאום ותקשורת בין כוחות אויב היה נפוץ במזרח הקדום, בסין העתיקה ועוד. הרבה מהמסרים בין מצביא וגייסותיו הועברו בחצוצרות ותופים - וקל היה לבלגן את המערכים עם חצוצרות ותופים משלך.

מטוס פאנטום אמריקאי מושמד באש טיל נ"מ צילום: militaryhistorian

השימוש המתועד הראשון בלוחמה אלקטרונית היה ב-1904, במלחמת רוסיה-יפן; כוחות רוסים שידרו מסרים בתדר בו השתמשה עמדת מפקדה יפנית, בצורה שהחרישה את התקשורת שלה.

מה עושה את תפקידה בלוחמה אווירית לכל כך חשוב? ראשית, ישנו אלמנט טקטי: גילוי מטוסים נשען על שידורי מכ"מ קרקעי או מוטס - וגם רוב החימוש לטווח בינוני וארוך תלוי במכ"מים להנחייתו. זה חיסרון גדול מאוד, שכן טווח התדרים אינו בלתי מוגבל, ואפשר כל לזייף ולשבש אותות. שנית, ישנו אלמנט מודיעיני אסטרטגי: כשיודעים מאין משדר מכ"מ האויב, אפשר להסיק מסקנות על פעילותו - במיוחד כשמדובר במכ"מ נייד; כשנקלט מכ"מ ספציפי, אפשר להעריך אילו כוחות נמצאים בקרבתו ולייצר מודיעין. כן, גם טנקים ופלוגות חי"ר משדרות, אך התקשורת ביניהם מתבצעת בעוצמה נמוכה יותר - בעוד מכ"מ נ"מ הוא בגדר מגדלור באפלה.

מכ"מ גילוי של סוללת נ"מ צילום: AirPowerAustralia

איך זה עובד בפועל? ל"א מאפשרת ליצור עבור האויב תמונה מזויפת, שתיראה אותנטית בעיניו. למשל, לחסום מכ"מים בגזרה אחת כדי לגרום לו לחשוב שממנה תבוא המתקפה. לאחר החסימה, יופעל כלי שיוצר החזרים מזויפים בגזרה אחרת, כדי לגרום לאויב להסיט לעברה כוחות. ואז, יושמדו סוללות נ"מ באזור שלישי, וייפתח מסדרון אווירי אל עומק השטח שלו. ל"א אווירית תמיד כוללת אלמנט מגניב של מלחמת מוחות. ואם בונים אותה נכון, כמעט שבלתי אפשרי לגלות את הבלוף עד שכבר מאוחר מדי.

מטוס לוחמה אלקטרונית, עמדת מכ"מ גילוי תשדורות צילום: Wikipedia

לא כל צבא מסוגל להרים מבצעים שכאלה, שכן לוחמה אלקטרונית מצריכה ידע רב: אי אפשר לחסום מכ"מ בלי שיודעים באילו תדרים הוא משדר, מהי מדיניות ההפעלה שלו, היכן הוא נמצא ומתי הכי כדאי לשבש אותו. ולכן, פיתוחי ציוד חסימה הם פרויקטים ארוכים וחשאיים ביותר. וגם לאחר הפיתוח, צריך לבחור באמצעים המתאימים להבאת הציוד לשדה הקרב.

מטוסי פאנטום מובלים בידי מטוס B66 שנושא מערכות חסימה אלקטרונית צילום: USAF

כך התפתחו להם שלושה סוגי מטוסי לוחמה אלקטרונית: הסוג הראשון הוא החוסם הזירתי. אלו הם מטוסי נוסעים ומטען מוסבים, שנושאים אנטנות גדולות ומגוון עשיר של מערכות ניטור תשדורות.

מטוס RC135U. שימו לב לתאי ה"לחיים" הגדולים, בהם אנטנות לשידור הפרעות אלקטרוניות צילום: USAF

יש להם צוותים של עשרות אנשים, ולעיתים קרובות משמשים גם לעיבוד מידע ויצירת מודיעין תוך כדי מבצע. למשל, השאנשי Y8 הסיני, ה-EC130H וה-RC135U האמריקאיים.

מטוסי ל"א סיניים צילום: slide.mil.news.sina

הסוג השני הוא החוסם הקרבי: אלו הן גרסאות מיוחדות של מטוסי קרב בייצור סדרתי, אשר נושאות פודים עם משדרים שונים ובמקרים רבים גם טילים נגד מכ"מים. למשל, ה-EF18G גראולר של חיל הים האמריקאי. זוהי גרסה משופרת של ה-F18 הוותיק, שעולה כ-68 מיליון דולר ומסוגלת ללוות מבני קרב וליצור עבורם מסדרון תנועה.

EF18G גראולר, ממטוסי הל"א הקרביים המתקדמים בעולם צילום: USN

שורשי הפעלת החוסם הקרבי מגיעים עד מלחמת העולם השנייה, בה הפעילו כל הצבאות הלוחמים מטוסי קרב וסיור שנשאו פודים של משדרים לשיבוש מכ"מים, או מיכלי מוץ - רסיסי מתכת ופיברגלס שמייצרים החזרי מכ"מ.

מפציץ לנקסטר בריטי מפזר מוץ כדי להטעות מכ"מ גרמני צילום: Shipmates Reunited

לאחר המלחמה התמקדו רוב המפתחים במטוסי חסימה גדולים, אך הצורך בחוסם קרבי שב ועלה במלחמת ויאטנם: הפאנטומים ומפציצי ה-F105 נפלו כזבובים, ומטוסי החסימה היו מפציצי B66 ו-B47 איטיים, מה שאילץ את המבנה לטוס לאט ולהיות חשוף למטוסי יירוט. בתחילה, הותקנו מערכות הל"א על מטוסי סופר סייבר F100, ולאחר מכן גם על ה-F105 והפאנטום עצמו. כיום ישנם כלי חסימה קטנים שאפשר להתקין על מטוסי קרב רבים, בצורת פוד ECM.

תרשים מבנה משימות הטעייה אלקטרונית ממלחמת העולם השנייה צילום: steveblankfiles

הסוג השלישי הוא החוסם הקל. אלו הם מטוסים קלים ומזל"טים שמסוגלים לבצע ניטור וחסימות בטווח קצר, בסביבה שלא מציבה איומים מיידיים. מערכות חסימה מותקנות על מטוסי מדחף ומזל"טים קטנים ובינוניים, מה שמאפשר הפעלה גמישה והסבת מטוסים בעת הצורך. כמעט לכל צבא מודרני יש מערכת כזו בימינו.

מל"ט של חיל האוויר האמריקאי, שמסוגל לשאת ציוד ל"א צילום: בלומברג

מדינת ישראל נחשבת לאחת המצטיינות בעולם בתחום הלוחמה האלקטרונית, דבר שהתבטא היטב במבצע ערצב 19, עליו סיפרתי בפתיחת דברי. צה"ל השכיל להבין שאיום טילי הנ"מ הוא חמור ביותר, לקח שנלמד בדם במלחמת יום הכיפורים. לאחר ניתוח שברי טילים וניטור שידורי המכ"מים שלהם, פותחו כלי חסימה אלקטרונית מתקדמים ששולבו במטוסי החיל. בין השאר, השתמש חיל האוויר במטוסי E2C הוקאיי - מטוס המתפקד כמערך גילוי זירתי מוטס, ובדגם מיוחד של הבואינג 707, המשמש למבצעים אלקטרוניים שונים.

סוללת טילי קרקע אוויר. במרכזה נמצאים קרון הבקרה ומערכי הגילוי, ואילו מסביבה, במחפורות העגולות - משגרי הטילים צילום: Air Power Australia

חיל האוויר שילב במתקפה שלו גם הטעייה, באמצעות מזל"טים שדימו מבני תקיפה, גם חסימת תשדורות בנקודות ספציפיות, שאיפשרו למטוסי הקרב להגיע לטווח ירי מבלי להיחשף, וגם בחימוש מיוחד אשר מתביית על קרינת מכ"מ אויב.

מטוס E2 הוקאיי צילום: USN

אין יותר מדי תיעודים של שימוש בלוחמה אלקטרונית בימינו אנו, פשוט משום שמדובר בטכנולוגיה סודית ביותר; אף אחד לא רוצה שידעו אילו קלפים הוא שומר בשרוול. לפי מקורות זרים, ב-2007 הצליחה תשתית החסימה האלקטרונית של חיל האוויר הישראלי לעוור את רשת ההגנה הסורית וליצור מסדרון אווירי כל הדרך לאתר הכור הגרעיני בדיר א-זור.

מטוס הוקאיי מבפנים צילום: USN

היתרון שמקנים מטוסי לוחמה אלקטרונית הפך אותם לא פעם לנכס אסטרטגי. ב-1999 עמדה מדינת ישראל במרכז משבר שגרמה מערכת בשם פלקון, אותה פיתחה אלתא של התעשייה האווירית. מדובר במערך מכ"מים ואנטנות שמתאים לנשיאה על מטוס גדול או בינוני, ומסוגל לייצר תמונה מכ"מית רחבה של זירת הקרב, לעקוב אחר מספר עצום של מטרות וכן - גם לאסוף מודיעין אלקטרוני ולסייע בהשמדה סיטונאית של סוללות טילים. ישראל חתמה על עסקה במסגרתה תעביר שלוש מערכות כאלה לסין. ארה"ב הזדעזעה ואיימה לקצץ רבע מיליארד דולר מסיוע החוץ לישראל. כשבוטלה העסקה הזדעזעה סין ודרשה פיצוי של 1.2 מיליארד דולר (בסוף הסתפקה ב-350 מיליון, כשראתה איך אנחנו מזיעים).