דו"ח טכנולוגי
כלכלת החלטורה: מארחי Airbnb מחייכים, נהגי אובר בוכים
מחקר חדש מגלה שלא כל משרות כלכלת החלטורה משתלמות בצורה דומה, Airbnb מחפשת דרכים להבטיח את נאמנות משכירי הדירות, עדויות חדשות על החוויה המסויטת שבלסנן תוכן פוגעני עבור פייסבוק וטכנולוגיה חדשה מסייעת למשותקים ללכת
לא כל החלטורות נוצרו שוות
תובנות חדשות על כלכלת החלטורה: מחקר שנערך על ידי ג'יי פי מורגן וסקר פעילות כלכלית של יותר מ-39 מיליון מלקוחות הבנק על פני שש השנים האחרונות, מצא כי לא כל החלטורות נוצרו שוות, וגם בעידן החלטורה המתהווה לא צריך להזרז ולוותר על הדיי ג'וב.
המחקר, שסקר 128 פלטפורמות שונות מצא כי בעוד מארחי Airbnb נהנו מצמיחה של 69% ברווחים בארבע השנים האחרונות, נהגי אובר חוו צניחה של 53% בהכנסותיהם החודשיות. הנתונים האלה אולי מעידים על טרנד מדאיג עבור אובר, ליפט ודומיהן, אך לא בהכרח: יש יותר מהסבר אחד למספרים שמציג ג'יי פי מורגן, לפחות לגבי אפליקציות הנסיעות.
מזמינת נסיעה באובר
בעוד בישראל אפליקציות כמו אובר או ליפט מתרסקות טרם המריאו, בעיקר הודות לרגולציה, בשאר העולם הן צוברות פופולריות רבה עד כדי השתלטות על חלק ניכר משוק התחבורה. חוזקו של המודל הזה מביא להצטרפות נלהבת של נהגים חדשים, שבתורה גורמת להצפה של השוק בנהגים והרבה פחות עבודה לכולם. בג'יי פי מורגן, כמו גם באובר כמובן, מסייגים כי המחקר בוחן רווח חודשי ולא שכר שעתי. לטענת אובר הנתון האחרון הוא המשמעותי מבין השניים, שכן שירות הנסיעות יועד כהשלמת הכנסה, ולא כמשרה מלאה.
לנוחיות אובר, הנתון של שכר שעתי נשאר יציב בארבע השנים האחרונות, בעוד אין בנמצא נתונים על כמות הנהגים שהפסיקו להסתמך על השירות כמקור הכנסה עיקרי בארבע השנים האחרונות.
מי שלא מתווכחת עם הנתונים או משמעותם היא Airbnb. יחד עם המתחרות הקטנות-משמעותית כמו טורו או פארקלי, ראתה Airbnb עלייה של קרוב ל-70% ברווחי המארחים שלה, מה שמביא אותם להכנסה פסיבית ממוצעת של 1,736 דולר מבלי להיתקע בפקקים.
שליח של אובר באינדונזיה צילום: בלומברג
העלייה המשמעותית במשקי הבית המחלטרים - בערך פי 3 מבתחילת המחקר - אמנם מעידה על טרנד חזק לכיוון שינוי פני הכלכלה העולמית, אך מוקדם להספיד את המשרד והבוס. אפילו הסקטור הנבחן הרווחי ביותר (השכרת נדל"ן ואירוח) לא מניב לעוסקים בו מספיק כסף לקיים משק בית בישראל, לא כל שכן בארה"ב. מתוצאות הסקר ניתן להסיק שנהגי האפליקציות, המהווים כשני שליש מכלכלת החלטורה, ייאלצו להרחיב את שאר עיסוקיהם או פשוט לחשב מסלול מחדש.
Airbnb רוצה לשמור את המארחים אצלה בבית
Airbnb לא נחה על זרי הדפנה של רווחיות ופופולריות שעולות בהתמדה, היא רוצה לשתף את מארחיה בהצלחה: בשישי האחרון החברה שיגרה מכתב אל ה-SEC, בבקשה לבחינה מחדש של התקנה בחוק האוסרת על חברות פרטיות בארה"ב לתגמל את עובדיהן או שותפיהן עם מניות בחברה.
המהלך הזה של Airbnb הוא לא בדיוק אוונגרד - כבר בשנה שעברה דווח ב-Axios כי אובר נמצאת במגעים דומים עם הרשות לני"ע עבור אותה המטרה, ואפליקציה נוספת לשיתוף נסיעות בשם ג'ונו אף שחררה הבטחה זהה, טרם נאלצה להפר אותה. עם זאת, דרכה של Airbnb לכיוון צפויה להיות קלה בהשוואה למסלול המכשולים של ג'ונו או התסבוכת הבירוקרטית של אובר, בהתחשב בתזמון. פניה זו של החברה מגיעה לאחר ש-SEC הביעה נכונות בחודש שעבר לבחון מחדש את תקנה 701 ולהתאימה לעידן המודרני, בהזמינה את הציבור לחלוק את תגובותיו באופן רשמי.
אפליקציית Airbnb צילום: שאטרסטוק
"Airbnb היא חברה מבוססת-קהילה ואנחנו כלום בלי המארחים שלנו. היינו רוצים שהמארחים הנאמנים ביותר שלנו יהיו בעלי מניות בחברה, ואנו צריכים שהחקיקה הזו תשתנה כדי לגרום לזה לקרות" אומרים ב-Airbnb. בדומה לחברות פרטיות אחרות אשר הביעו עניין בחלוקת מניות, Airbnb מתעלמת באלגנטיות מהפתרון הפשוט ביותר - הפיכת החברה לציבורית - בהצהרותיה הרשמיות. לו הייתה ציבורית ונסחרת יכלה Airbnb לחלק ולמכור מניות, רק שאז הייתה צריכה להתמודד עם מכשולים רגולטוריים אחרים, שלא לציין התנהלות בשקיפות גבוהה ולקיחת אחריות משפטית מורחבת.
הפעולה של Airbnb בנושא, ככל שתינקט, לא תשרת את המארחים בלבד: Airbnb אולי מפזרת מילים יפות על קהילה ושיתוף, אך בראש ובראשונה אינטרס החברה הוא לעגן את נאמנותם של המשתמשים בפלטפורמה, למול תחרות גוברת מחברות כמו אקספידיה ופרייסליין. הדרך הכי טובה למנוע בריחת נכסים מ-Airbnb החוצה היא להפוך את בעלות ובעלי הנכסים למושקעים כלכלית בהצלחתה של החברה, כך שראוי ותפעל בקרוב ללא קשר להחלטת ה-SEC בנושא.
כדי שאתם לא תצטרכו
מה יכול להיות רע בלעבוד כמפקחי תוכן בפייסבוק? משרה באחת החברות הנחשקות והמצליחות ביותר בעולם, שכר ברוטו של כעשרת אלפים שקל בממוצע ומשימה פשוטה לכאורה: להסיר תוכן פוגעני מפייסבוק. על הנייר, זו לא נשמעת כמו העבודה הכי נוראית שהייתה לכם, נכון? חישבו שוב.
סלינה סקולה, מפקחת תוכן לשעבר, הגישה תביעה ייצוגית נגד פייסבוק בטענה כי אופי ותנאי העבודה עבור החברה גרמו לה להפרעת הדחק הפוסט-טראומתית בה אובחנה. לטענת התביעה, המאזכרת אף את חברת ההשמה, "פייסבוק התעלמה מהאחריות שלה להגן על מפקחי התוכן העובדים עבורה מטראומה בלתי הפיכה". זו כמובן לא הפעם ראשונה ששמה של חברה גדולה נקשר בהאשמות כאלה ואפילו לא הפעם הראשונה שעובדי פייסבוק מתריעים על מצוקה דומה.
זוועות ברשת? יש אנשים שזו העבודה שלהם צילום: Croton Web Design
במאי האחרון פרסם הגרדיאן הבריטי כתבה בה שיתף אחד ממפקחי התוכן של פייסבוק פרטים מהגיהנום שהוא עבודת מפקחי התוכן בפייסבוק. "מתשע בבוקר… כל יום, כל דקה, ראשים נערפים" תיאר. בכתב התביעה מתארת סקולה את אופי תפקידה בחברה בצורה המצטיירת כסרט המשך של התפוז המכני: "מעבר יומיומי על תמונות, סרטונים ושידורים חיים של התעללות מינית בילדים, אונס, עינויים, זואופיליה, עריפות ראשים, התאבדות ורצח". פייסבוק כמובן ממשיכה לטעון כי היא מספקת למפקחיי התוכן שלה אפשרות לתמיכה נפשית, בד בבד בעוד שהיא "בוחנת את המקרה" של סקולה.
ומה קורה בפועל? עבודת הפיקוח על תוכן היא משימה לא פשוטה בכלל, אך פייסבוק לא לבד. חברות נוספות מתמודדות עם אתגרים דומים במידות שונות של הצלחה, וניתן ללמוד מהן לקחים שונים, בהתאמה. במיקרוסופט, לדוגמה, נתקלו בתביעה דומה בשנה שעברה כאשר עובדים מיחידת האנטי-פורנו שלהם הגישו תביעה ייצוגית כשהם מציינים מקרים רבים ולא מטופלים של הפרעת פוסט טראומה, והיעדר יחס הולם מהחברה. להבדיל, יחידת פשעי הסייבר של מיקרוסופט מתוקצבת ומתודרכת בצורה טובה יותר לטענת העובדים, ומתוכה לא עלו תלונות דומות. הדוגמה של מיקרוסופט היא אולי היין יאנג המושלם של מה כן ומה לא לעשות, אך ארגונים אחרים עשויים להוות דוגמה חיובית ברורה ומוצלחת יותר לגבי הכיוון שעל פייסבוק לנקוט, אם היא רוצה לשמר את מפקחי התוכן שלה.
מדיווחים לגבי ארגון השגחת האינטרנט (IWF) הבריטי, והמרכז לילדים נעדרים ומנוצלים (NCMEC) האמריקאי, עולה מציאות אחרת. התמונות הן עדיין תמונות כה קשות שהאדם הממוצע לא סביר ויעלה אותן בדמיונו, אך התהליך הוא אחר לחלוטין.
במקום פרוצדורת ההכשרה בת השבועיים של פייסבוק, ה-IWF מעביר את עובדיו הפוטנציאליים סדרת ראיונות ואבחון פסיכולוגי כמו גם חשיפה לתכנים הקשים ביותר שייתקלו בהם בעבודה, טרם התחלת תהליך הכשרה בן 6 חודשים. מפקחי התוכן של IWF נדרשים ללכת לייעוץ פסיכולוגי אחת לחודש, בעוד בפייסבוק אפשרות זו מוצגת כבחירה בלבד, ולא רלוונטית עבור עובדים הנאבקים בקשיי שפה או החוששים שהגשת בקשה לטיפול תגרום להם לאבד את מקום עבודתם. גם ב-NCMEC הליך ההכשרה אורך בין 4 ל-6 חודשים, ופגישות חודשיות- אישיות וקבוצתיות - נדרשות מהעובדים.
ב-NCMEC החיוב לפגישות יורד לאחר חצי שנת עבודה לפעמיים בשנה, אך ניתן לבקש פגישות נוספות והודות לתרבות הארגונית כמחצית מהעובדים עושים זאת. בשני הארגונים ציינו העובדים לחיוב את התחושה שלעבודתם יש והשפעה, גורם פסיכולוגי משמעותי. שיתוף פעולה עם רשויות החוק לדיווח עבירות מין ואלימות הוביל לסגירתם של אתרים ולכידתם של פושעים, והעובדים אף מקבלים מכתבי תודה מקורבנות. גם בכך יוצאים עובדי פייסבוק קרחים מכאן ומכאן, כיוון שטרם נרשמה השפעה מתמשכת של מאמציהם הסיזיפיים לנקות לנו את האינטרנט.
לפחות בתחום זה, אם לא בכל דבר אחר, מוכרחה פייסבוק להפסיק לגמגם לגבי כמה שהיא גאה בתכנית ההכשרה שלה ולבחון איך היא יכולה להתמודד אחרת עם הצד האפל של האנושות, לטובת אלפי מפקחי התוכן שלה, כמו גם שאר העולם.
קצרצרים
1. התקן קטן שגורם לגירוי מערכת העצבים הצליח לגרום לשני משותקים לשוב וללכת. המכשיר נקרא RestoreAdvanced SureScan MRI וכונה בחיבה "ג'וניור" על ידי אחת הנסייניות באוניברסיטת לואיוויל, שבחנה אותו. המטופלים ששוקמו אמנם לא יוכלו להשתתף במרתונים, אך הטכנולוגיה החדשה הביאה אותם משיתוק מלא למצב בו ביכולתם ללכת כ-100 מ', עם ובלי סיוע. אם שלבי הניסוי הבאים יתקדמו כשורה, ייתכן ויימצאו פיתרונות או הקלה חלקית ליותר ממיליארד משותקי עמוד שידרה ברחבי העולם. החזיקו אצבעות.
2. חברת Roku - ענקית סטרימרים אלמונית בישראל אך פופולרית בעולם - משלבת זרועות עם גוגל. החברה הודיעה שתשלב את הסייענית החכמה אסיסטנט במכשירים שלה, במקום תוכנה שפיתחה בעצמה. ברוקו הכריזו בהתרגשות כי אינם בטוחים מתי המיזוג המיוחל יתבצע, אך גם עתה ניתן להשתמש בגוגל אסיסטנט ברוקו, במתכונת מוגבלת יותר. רוקו מובילה את שוק הסטרימרים עם 32% ממנו, כאשר אמזון (26%) ואפל טי וי (13%) הרבה מאחוריה, ובכל זאת נשאלת השאלה - כמה תוכנות לסיוע קולי הן אחת יותר מדי? עם סירי, אלקסה, קורטנה, וגוגל אסיסטנט נראה שאנחנו כבר מכוסים, ואולי אפשר להשקיע בפיתוח חומרה התומכת בתוכנה אותה מעדיפים הצרכנים.
