דו"ח טכנולוגי
השופינג הסלולרי שבר שיא חדש בבלאק פריידיי; למה אלו חדשות רעות?
יום השופינג הגדול של ארה"ב הסתיים בסימן זינוק בקניות דרך הסלולרי - מה שמעלה דאגות בעידן הפייק ניוז, מהירות הגלישה הופכת לאיום קיומי על ספקיות תשתית האינטרנט בעולם, פייסבוק מאכזבת את הפרלמנט הבריטי וסירי נופלת קורבן למטרילי דונלד טראמפ
המתנה שלא מפסיקה לתת להאקר
הילולת הקניות השנתית הגדולה במערב - בלאק פריידיי - כבר מאחורינו, אך יתכן שאת השלכותיו נרגיש עוד זמן רב, ולא לטובה. חג השופינג הזה נולד במאה ה-19 בארה"ב, ארץ הקניות הבלתי מוגבלות; מצעדי חג ההודיה כללו שיירות של במות ניידות, בסופן סנטה קלאוס - המסמל את הקרבה של חג זה לקריסמס. מי מימן את המצעדים הללו? במקרים רבים היו אלה קמעונאים גדולים כמייסיס הוותיקה. ואותם ספונסרים כללו בשיירות שלהם גם פרסומות למבצעים ומוצרים. אחרי שהציבור האמריקאי התעצבן שמערבבים לו מסורת דתית-חברתית קלאסית עם שופינג, הוחלט שלא יוצגו פרסומות - מה שגרם להן להופיע במסה קריטית למחרתו, כולל מבצעים והנחות; וזה יצא, לאחר שינויים שונים, כיום ו' הראשון שלאחר החג.
בלאק פריידיי 2018 סיפק לכלי התקשורת את כל התמונות הרגילות: אנשים שישנים באוהלים בכניסה לחנויות ימים לפני שעת ה-ש', קהל שמסתער על המדפים ואז מסתער על הקופות וכולי. אבל נתח עצום מהקניות לא ניתן היה לצלם; הן נערכו מהבית, בשלווה, ברשת. חטיבת האנליטיקה של אדובי בדקה ומצאה ששליש מהקניות בארה"ב נערכו מהמובייל, בעיקר סמארטפונים וטאבלטים, ולא ממחשבים. כן, למרות שהמחשב מאובטח יותר, ושחגי הקניות הם גם הילולה להאקרים ופושעי סייבר למיניהם.
בלאק פריידיי, הבלאגן שבשטח צילום: רויטרס
והמעבר לשופינג במובייל, שכל כך בלט בארצות הברית, מפריע לי מאוד: מדובר בפלטפורמה הרבה פחות בטוחה ממחשבים ויש לכך מספר סיבות.
הראשונה היא שהסלולרי מציף את המשתמש במידע פרסומי ללא יכול לסנן או לחסום אותו. כן, כל אפליקציה חינמית כוללת פרסומות, וכל אחד יכול לקנות פרסומת ולתקוע אותה שם. למשל, פרסומת לאתר קניות שהדומיין שלו נחטף, ומציג אתר מזויף ששותה פרטי אשראי וגישה. בדפדפן יש לכם חוסם פרסומות שידאג שבכלל לא תיתקלו במודעות כאלה, אך לא בסלולרי. כל אפליקציה חינמית שנשענת על פרסום חיצוני חשופה לאיום הזה. ההאקרים, אגב, עושים שיעורי בית ומקימים את האתרים המזויפים שלהם הרבה לפני חגי הקניות; עבור בורסת הפרסום, נראה האתר כלגיטימי לחלוטין; לינקים בעייתיים מגיעים למרחב פרסומי לגיטימי.
השנייה היא שחוויית השימוש שלנו במובייל זורמת מאוד, וקל לשכוח נהלי אבטחה בסיסיים. למשל, כשמגיע אליכם מייל שמדבר על דיל לרכישת אייפון XS בחצי מחיר, קל למלמל "פישינג" ולהעביר את המוען לרשימת החסומים בג'ימייל. מה קורה כשלינק לרכישת אותו טלפון באותו מחיר מגיע בקבוצת הווטסאפ של העבודה או של החבר'ה? האווירה האישית והישירה שבקבוצות הצ'ט קצת מטשטשת את העובדה שיכול להיות שמישהו נפל בהונאה ועכשיו מפיץ אותה הלאה כי היא כזה מין אחלה דיל.
בלאק פריידיי, הבלאגן שבמובייל צילום: שאטרסטוק
והשלישית היא שיש הרבה יותר אפיקי גישה בסלולרי, בהם יכולים לפנות אליכם רמאים ופושעים. כל אפליקציה חברתית יכולה לשלוח לכם לינקים של מוצרים שתפורים עליכם, שכן המפרסם השתמש בכלים שמספקת הפלטפורמה החברתית - גיל, תחומי עניין, הרגלי שימוש ומיקום. יש סיכוי גדול יותר שתקליקו על מוצר במובייל, זו אחת הסיבות שמפרסמים שופכים כל כך הרבה כסף על האפיק הזה. ובאותה מידה, יש סיכוי גדול יותר שתשכחו את עצמכם לרגע ותתפתו לראות מה זה הלינק עם האייפון בחצי מחיר שכולם מדברים עליו.
אני יודע שזה נשמע פרנואידי, ושעולם הקניות ברשת כבר למד להתמודד עם לא מעט מהפושעים. לקמעונאים ומוכרים מכל סוג יש אפליקציות ייעודיות מאובטחות - מפלטפורמות כאמזון ועלי אקספרס ועד לספקים כ-Gearbest. מה גם ששירותי התשלום מאובטחים ומבוטחים; אפילו במקרה בו איזה האקר עבד על גולש ויצא לסיבוב שופינג עם הכרטיס שגנב ממנו - יוכל הקורבן להסביר לספקית האשראי שוואלה, הוא לא הזמין תשע זונות להולידיי אין זפוריז'יה ואין לו מושג בכלל היכן שוכנת זפוריז'יה ולקבל את כספו חזרה.
אבל פרטי אשראי כבר לא משמשים רק לגניבת כסף. הם אינדיקציה לקיומו של משתמש. כשמישהו בונה דמות מקוונת פיקטיבית, כרטיס אשראי הופך אותה לאמיתית באופן שקשה לסתור. נניח שגנבתי דרך אתר שופינג מזויף את פרטי האשראי של משה, שאני יודע שהוא ישראלי (כי הוא הקליק על מודעה שפרסמתי רק עבור ישראלים, באזור ירושלים למשל); עכשיו אני יכול לבנות לי סייבר-משה ולשלוח אותו להפיץ שקרים, להתסיס את הציבור ומה לא. יש הרבה משתמשים בעלי כמה חשבונות מייל, אך בדרך כלל מעט כרטיסי אשראי ולכן חברות האינטרנט לא יוכלו להסיק שהיוזר שבראתי הוא פייק, כל עוד אקפיד שלא יפרסם תוכן יותר מדי מגמתי או יופעל בדפוס חשוד אחר. אה, ואוכל פשוט למכור את מר משה הפיקטיבי לחוות הטרולים של ממשלת רוסיה, לפושעי סייבר אחרים וכולי. כשאתה קרימינל, פרטי אשראי מאומתים הם פשוט מתנה שלא מפסיקה לתת.
ולכן אני לא מרגיש בנוח עם זינוק ברכישות בסמארטפונים. ואני אישית מעדיף לעשות את הקניות שלי דרך מחשב מאובטח שמחכה לי בבית, ולא דרך סלולרי נוצץ שהולך איתי בכיס. אני לא מנסה להפחיד אתכם; הרשת מלאה בפושעים, האקרים, פייקרים, מפיצי תעמולה ושאר ירקות. ולכן, צריך להיערך לימי הקניות כפי שנערכים הפושעים ולהיות זהירים ביותר. אל תאמינו למי שמוכר לכם טלפון של אלף דולר ב-300 דולר, אל תיפלו במבצעים שמצאו אתכם וחפשו אתם אותם באתרים רשמיים מאובטחים. ובכל מקרה, היו עירניים וחשדניים.
סלולר נגד WiFi: נחיתת אונס בים סוער
שוק התקשורת עומד לעבור טלטלה גדולה, עם הכניסה לעידן רשתות הדור החמישי. איך זה ישפיע עלינו? זה כנראה יתחיל רע: המודמים הראשונים שיאפשרו לטלפונים לגלוש ברשתות סופר-מהירות אלו יגרמו למכשירים להתחמם, יפגעו בזמן הסוללה שלהם והכי גרוע - ייקרו אותם. אבל מהר מאוד העניין ישתפר, כמו שקרה ברשתות הדור הרביעי וקודמיהן. אבל בעוד אנחנו המשתמשים נחוש בעיקר מכה קטנה בכנף, ספקיות האינטרנט יחושו נחיתת אונס בים סוער.
ניתוח של חברת OpenSignal גילה שרשתות WiFi ביתיות הן איטיות בצורה מורגשת מרשתות חיבור סלולרי, בעיקר בתחום מהירות ההורדה. הניתוח כלל 33 מדינות ברחבי העולם, והציג פער של 1.2 מגה-ביט לשנייה (באלג'יריה) ועד 13 מגה-ביט לשנייה (באוסטרליה) בין ביצועי הרשת הביתית הממוצעת ובין חיבור הסלולר המהיר.
רשתות דור 5? לא כולם שמחים לקראתן צילום: שאטרסטוק
עבור ספקיות התשתית, המצב הזה הוא בגדר שריפה: יש להן הוצאות תחזוקה ותפעול תשתית שרק הולכות ועולות כל הזמן, עם דרישות ממשלתיות לשיפור פריסת התשתית וביצועיה. ובניגוד לספקית סלולר שמרימה אנטנה, הן צריכות לחפור באדמה ולסלול סיבים.
והניתוח הזה התבסס על רשתות הדור הנוכחי; תשתית דור 5 צפויה להיות מהירה פי כמה. אחד המאפיינים של המהירות הזו תהיה צמצום הצורך בכבל פיזי, ואפשרות חיבור אלחוטי מהיר ביותר. בצורה כזו, שגם ספקיות התשתית יוכלו לעבור לחיבור אלחוטי ולהפסיק להרים בלטות ולנפץ סלעים. והנה הבעייה: החזון הזה רחוק יותר משנהוג לחשוב. עד שייפרסו רשתות דור 5 בצורה רחבה, יעברו שנתיים-שלוש במדינות המתקדמות ביותר, חמש ויותר בשאר העולם המערבי. ובינתיים, עדיין יצטרכו ספקיות התשתית לתחזק תשתיות יקרות תוך כדי התחרות עם המובייל. לספקיות הסלולר תהיה גישה לרשתות 5G מוקדם יותר, וגם לציבור - דרך חברות שיימכרו סמארטפונים תומכי 5G (הראשונים צפויים להיות הגלקסי S10 של סמסונג וה-P30 של וואווי, בפברואר-מרץ 2019).
אני לא רואה את ספקיות התשתית משכנעות את הציבור לבוא אליו הביתה ולשים לו שם מכשירים - מכשירים שיצטרך להחזיר, כשיבין שהספקית שלו מזעזעת וירצה לעבור למתחרה המזעזעת פחות. לא כשהוא יכול פשוט לחבר את כל הבית שלו לאינטרנט דרך הסלולרי (כשהוא שם) ולהסתפק ב-WiFi האיטי כשהוא לא שם. אנשים פשוט ידלגו על שדרוג תשתית הגלישה הנייחת, ויסתפקו בניידת. איך יוכלו ספקיות התשתית להתמודד עם העניין? אני לא יודע, ואני שמח שקשה להן; במשך שנים סיפקו לנו הבטחות ריקות למהירות גלישה, יציבות גלישה ושירות טוב. מה קיבלנו? ובכן, המון סיבות לקוות שמשהו יחליף אותן. אולי כך יתחילו לקיים הבטחות ולתת לנו סיבות לשדרג.
קצרצרים
1. ממשלת בריטניה הניחה יד על מסמכים רשמיים של פייסבוק, שמעידים על קשריה ומהלכיה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, וניסיונות הסתרה שביצעה. בתוך כך, נתבקשה החברה לשלוח את הקיסר צוקרברג להעיד בפני הפרלמנט הבריטי ולהסביר למה ממשיכה הרשת החברתית לפספס מהלכי פייק ניוז ותעמולה פוליטית. פייסבוק שקלה את העניין והודיעה שצוקרברג עסוק קצת, ולכן יקבל הפרלמנט הבריטי את סגן הנשיא לתחומי מדיניות, ריצ'רד אלן. בהתחשב בנזקים שעשתה פייסבוק לבריטניה - סיפור קיימברידג' אנליטיקה, בין השאר, היטה את הצבעת הברקזיט - היה אפשר לחשוב שהכתר יתייחס לזלזול של החברה בחומרה. אבל מצד שני, זו אותו השלטון שהבין איזה נזק עשתה לו פייסבוק ונתן לה קנס של חצי מיליון פאונד; פייסבוק מפסידה יותר מזה בשנה בגלל טעויות חשבונאות.
2. כמה יעלו הטלפונים המתקפלים בעלי המסכים הגמישים? כנראה שיהיו מכשירי המובייל הכי יקרים בשטח: בסוף השבוע נודע שספקיות סלולר בבריטניה עשויים למכור את הגלקסי F המתקפל ב-1,500 פאונד, כלומר 1,923 דולר; הפרסום עולה בקנה אחד עם הערכות קודמות של 1,500 עד 2,000 דולר ליחידה. עתה טוענים מקורות בקהילת ההדלפות שהסכום יגיע ל-2,500 דולר בשווקים מסוימים. אני יכול להכין לכם רשימה מאוד, מאוד ארוכה של ציוד מחשוב שאפשר לקנות ב-2,500 דולר; ממש לא ברור איזה ערך יספק טלפון בכזה מחיר אסטרונומי - ומי יהיה מוכן לשלם כל כך הרבה כסף על מכשיר מובייל. מצד שני, גם אייפון ב-1,100 דולר נשמע דימיוני לגמרי לפני שנתיים-שלוש.
3. סירי של אפל מפשלת הרבה, ומציגה לגולשים דברים מוזרים שלא ביקשו - אם בשל זיהוי קולי שגוי ואם בשל טעויות אחרות. בימים האחרונים הופתעו משתמשי הסייענית החכמה לגלות תמונת איבר מין גברי שקפצה לעיניהם בכל פעם ששאלו את סירי על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מסתבר שגולשים נכנסו לעמוד הוויקיפדיה של הנשיא והטרילו אותו להנאתם - פשוט החליפו את התמונה הראשית שלו בתמונת פין. סירי, ששולפת מידע מהרשת אך לא בודקת מה היא שלפה, פשוט הציגה את התמונה. וויקיפדיה מיהרה להודיע שהיתה פה הטרלה אך הכל תוקן ואפל מיהרה להתעלם; מעניין אם תתקן את העניין הזה בסירי - קל מאוד להחליף תמונות בוויקיפדיה, ולגרום אי נעימות מיותרת למשתמשים.
