גם אחרי עידן שאול אלוביץ', בזק נותרה מונופול כוחני
הפירות הבאושים של עידן שלמה פילבר תחת שר התקשורת בנימין נתניהו ממשיכים להשפיע על שוק התקשורת גם כיום. הצרכנים נפגעים מכך שבזק מתעקשת לסכל את רפורמת הטלפון הקווי, ובאותה נשימה לוחצת לבטל את ההפרדה המבנית בחברה
כתב החשדות נגד ראש הממשלה נתניהו חשף את כלל המהלכים שביצע בין השנים 2012–2017 במטרה להיטיב עם שאול אלוביץ', ובעקבותיהם הוא יואשם בסעיף שוחד, בכפוף לשימוע. כמה מהמהלכים הללו הושלמו מיד לאחר שנתניהו כשר תקשורת אישר אותם בחתימתו.
- ביהמ"ש צפוי לאשר ייצוגית נגד בזק על ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי
- גם הטבות של 1.8 מיליארד שקל לא הצילו את אלוביץ'
- כך הנציח נתניהו את מונופול בזק על חשבון הציבור
לצד אלה, פעל מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לבלום רפורמה להוזלת שירותי הטלפון הקווי, וביד השנייה – ניסה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק – מהלך שהותנה על ידי הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת ביישום רפורמת הטלפון הקווי – אותה רפורמה בדיוק שפילבר הצליח למסמס. מאז ועד היום, מוסיפה בזק
להימנע מיישום הרפורמה – למרות שעברו ארבע שנים מאז שאמורה היתה להיכנס לתוקף, ומן העבר השני מוסיפה להיאבק על ביטול ההפרדה המבנית בחברה – שמשמעותה עבור בזק היא 1.2 מיליארד שקל. "כלכליסט" ממפה כיצד הפירות הבאושים של עידן פילבר מוסיפים להשפיע גם היום על שוק התקשורת.
השוק הסיטונאי: שוב דוחים
רפורמת השוק הסיטונאי נועדה ליצור תחרות למונופול התשתיות של בזק בכך שתאלץ את החברה לאפשר לחברות תקשורת אחרות להשתמש בתשתית שלה בכמה אופנים: תשתית אינטרנט נייחת, תשתית הטלפוניה הקווית והיתר למתחרות לפרוס תקשורת עצמאית בצנרת של בזק. היא יצאה לדרך ביומו האחרון בתפקיד של שר התקשורת גלעד ארדן, בנובמבר 2014. בזק היתה אמורה ליישם את הרפורמה בתחילת 2015, ומשלא עשתה זאת פתח משרד התקשורת בהליך הפרה נגדה באוקטובר באותה שנה. הליך זה נגדע כשפילבר, שנכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת במאי 2015, החליט לשנות את השיטה שבה הרפורמה מבוצעת: המתחרות של בזק לא יוכלו להתחבר לרשת של בזק, אלא רק לבצע "מכירה חוזרת" של הקווים. במקום מחיר זול ללקוח: 6 שקלים לחודש, ואגורה לדקת שיחה יוצאת, בשיטה החדשה שמכונה "ריסייל" – נקבע מחיר גבוה בהרבה של 16 שקל לחודש ו־1.6 אגורות לדקת שיחה. כמו כן ללקוחות אין אפשרות לקבל שירותי תא קולי, שיחה ממתינה, שיחת ועידה או שיחה מזוהה. במקרה של תקלה, הלקוח צריך לפנות לבזק ולא לספקית המתחרה שלה הוא משלם.
מימין ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' צילום: דנה קופל, אלכס קולומויסקי
גם אחרי הנדוס שיטת הרפורמה החדשה התגלעה מחלוקת על המחירים שייגבו במסגרת הרפורמה, ועל פי כתב החשדות זו היתה עילה טובה עבור פילבר ושאול
אלוביץ', אז יו"ר בזק, לסכם על דחיית הרפורמה בשנה נוספת. הרפורמה נכנסה לתוקף באוגוסט 2017 לתקופת מבחן בת שנה – ונכשלה כשלון חרוץ. סלקום ופרטנר לא מכרו ולו קו ריסייל אחד על תשתיות בזק – ושום תחרות בתחום לא נראתה באופק. במאי 2018, לאחר כניסת המנכ"ל החדש נתי כהן לתפקידו, קבע משרד התקשורת שמודל הריסייל נכשל והורה לבזק להפעיל את הרפורמה במודל המקורי, החל מאוגוסט 2018.
אולם בבזק טענו שהחברה לא ערוכה לכך מבחינה טכנית ושהיא צריכה להתקין מרכזייה מיוחדת (מתג) שתאפשר לספקיות האחרות להתחבר אליה – והמשיכו להתעלם מדרישת משרד התקשורת. לטענת בזק, ההתקנה וההפעלה של המרכזייה מורכבת ודורשת השקעה של מיליוני שקלים, והיא לא תספיק להיערך בזמן הקצר שניתן לה על ידי המשרד. טענה זו של בזק מוטלת בספק רב: ב־2015, בנייר עמדה שהגיש לבג"ץ מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, לפני שפוטר על ידי בנימין נתניהו בכובעו כשר תקשורת, הוא כתב שעלות החלפת המתג עומדת על פחות מ־5 מיליון דולר. "עלות זניחה ביחד להיקפי ההכנסות של בזק ולתועלת התחרותית בשוק", הוא הוסיף. "מהלך של החלפת מתג הוא מהלך רגיל בחברות תקשורת, המתבצע מעת לעת, אחת לכמה שנים, ללא קשר ליישום זה או אחרי ואיננו בבחינת חריג לתפעול מערכת תקשורת". לדבריו, פרסום של קומברס הישראלית מגלה שהחלפת מתג שביצעה בעבור ספקית התקשורת האיטלקית Fastweb נמשכה ארבעה חודשים בלבד.
כיום ממשיכה בזק להפעיל את הרפורמה במודל הכושל, כאשר הדבר היחיד שהשתנה הוא המחיר שירד חזרה למחיר המקורי שנקבע, טרום עידן פילבר. בסוף השנה שעברה קנס משרד התקשורת את החברה וקבע: "בזק לא סיפקה את שירות הטלפוניה הסיטונאית עד היום, ובאופן זה פגעה ביכולת של מתחרותיה להציע שירותי טלפוניה מתחרים וכן חבילות שירותים אטרקטיביות הכוללות שירות זה (כגון חבילות 'טריפל' הכוללות שירותי אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה)", הודיע אז המשרד. "החברה הפרה ברגל גסה את הוראות משרד התקשורת במשך תקופת ארוכה ומשמעותית. פוטנציאל המנויים שנחשף להפרה הוא עצום והתועלת שצמחה לבזק מההפרה מוערכת בעשרות מיליוני שקלים".
בשבוע שעבר הגיבה בזק לקנס בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שנחשפה ב"כלכליסט", במסגרתה ביקשה לבטל או להפחית אותו משמעותית. בעתירה תוקפת בזק את עצם הרפורמה בטענה ש"התקבלה בסופו של הליך מינהלי פגום מן היסוד". החברה הוסיפה: "הכללתו של שירות הטלפוניה הסיטונאי במסגרת הרפורמה נעשתה באופן חפוז ובלתי מבוסס, ללא קיום בדיקות מינימליות וללא עריכת דיונים מקצועיים. משרד התקשורת לא להצליח להראות, ולו בדוחק, כי שירות הטלפוניה הסיטונאי במתכונת שנקבעה על ידיו ישים על גבי הרשת הקיימת של בזק".
הפרדה מבנית: עד לבג"ץ
בזמן שביד אחת בזק עדיין נמנעת מיישום הרפורמה בשוק הטלפון הקווי, ביד השנייה היא עדיין פועלת לקבל את מה שהוגדר במקור כסוכריה שתוענק עם ביצוע הרפורמה – ביטול ההפרדה המבנית ששוויה עבור בזק נאמד במאות מיליוני שקלים. העתירה של בזק נגד הקנס של משרד התקשורת לא נועדה רק למנוע תשלום קנס של 11 מיליון שקל, אלא לשרת את ביטול ההפרדה.
כיום, אף שכולן תחת אותה בעלות, בזק, yes, פלאפון ובזק בינלאומי מחויבות להתנהל כחברות נפרדות. הדבר מטיל על החברה לא רק עלויות שוטפות יקרות, בשל הצורך להחזיק מנגנוני ניהול וכוח אדם כפולים, משולשים ואף מרובעים, אלא גם מונע ממנה לשווק לצרכנים חבילות שמשלבות ביחד כמה שירותים, כמו טלוויזיה, אינטרנט וטלפון, כפי שעושות חברות התקשורת המתחרות בזק ופרטנר.
חובת ההפרדה המבנית הוטלה על בזק כבר ב־1994, במסגרת רפורמה רחבה בשוק התקשורת שבמסגרתה נפתחו לתחרות שוק הסלולר ושוק השיחות הבינלאומיות. לבזק הותר לפעול בתחומים אלו רק באמצעות חברות בנות. המהלכים לביטול ההפרדה המבנית החלו כעשור וחצי מאוחר יותר, עם מינויה של ועדת חייק לבחינת המחירים בשוק התקשורת הנייחת. המלצות הוועדה פורסמו באוקטובר 2011, וכללו שני מהלכים מרכזיים: רפורמת השוק הסיטונאי, וביטול ההפרדה המבנית בבזק (שהותנה בתנאים שונים, ובהם השלמת רפורמת השוק הסיטונאי).
בספטמבר 2015 נודע שמשרד התקשורת מקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד שטענו כי התחרות אינה מבוססת דיה. פילבר החל לקדם מסמך מדיניות חדש, שמשנה לחלוטין את הגישה שבה נקט המשרד: ביטול ההפרדה בתמורה לקידום השקעה בתשתיות תקשורת נייחות.
בנובמבר מסר משרד התקשורת לבזק שהוא עדיין "מקיים דיונים" בנושא. בינואר מנכ"ל משרד התקשורת הודיע לבזק כי טרם התקיימו התנאים לביטול ההפרדה המבנית, ושהמלצות הצוות המשותף בנושא יושלמו ויוצגו "בפני השר שימונה לאחר הבחירות". בפברואר, בתגובה, עתרה בזק לבג"ץ בדרישה לבטל את ההפרדה המבנית, כשהטענה המרכזית היא שהתנאים השונים שהוצבו לביטול ההפרדה המבנית התקיימו. נכון להיום משרד התקשורת טרם קיבל החלטה בנושא וממתין להשלמת העבודה של הצוות המשותף בנושא.
