בדיקת כלכליסט
סמארטפון OnePlus 7 Pro: אם ברוס לי היה טלפון נייד
מכשיר הדגל החדש של היצרנית הסינית זכה במסך לא שגרתי שאין לאף אחד אחר בקטגוריה, ביצועי צילום לא רעים, עיצוב חדשני עם מצלמה נשלפת ומהירות פעולה מסנוורת; ואולם, אינו חף ממגרעות ואף מהווה שבירה מהמודל שאפיין את וואן פלוס מראשיתה
זוכרים איך הפתיעה חברת One Plus את כל העולם לפני חמש שנים, כשחשפה את מכשיר ה-One? איך התקשו משתמשים להאמין שטלפון שעולה כמו חצי אייפון וכמו שלושת-רבעי גלקסי S יכול לספק את אותם הביצועים? וואן פלוס השתנתה הרבה מאוד מאז, ואיתה עולם המובייל כולו.
- נוקיה 9: למצלמה יש חמש עיניים, אך אינה היתרון הראשי פה
- שיאומי Mi9: לא ראש לשועלים, אלא אריה מזן חדש
- וואווי P30 Pro: דרקון סלולרי עם מצלמה מפלצתית
למעשה, ספק אם מישהו בחברה היה מזהה בכלל את ה-OnePlus 7 Pro, טלפון הדגל האחרון שלה, כאחד שיצא את שעריה. המכשיר המעניין נחת בארץ לאחרונה, ומציע כמה מאפיינים שלא תצליחו לפספס, אשר הופכים אותו לאלטרנטיבה מעניינת מאי פעם למכשירי הדגל היקרים ביותר.
עיצוב ומבנה: גדול מהחיים
כדי להתחרות בענקיות מארה"ב וקוריאה, בחרה היצרנית הוואן פלוס 7 פרו מסך עצום של 6.67 אינץ', מהגדולים בקטגוריה. כמו יצרניות רבות אחרות, מנסה גם היא להגדיל הנתח שמקבל המסך מנדל"ן הטלפון הכולל ועדיין להשאיר בחזית מצלמת סלפי. במקום מגרעת תצוגה שחורה ומגודלת כמו של אפל ורוב מכשירי השנה שעברה, או חור במסך כמו של סמסונג, בחרה וואן פלוס במצלמה נשלפת: חיישן שיושב על מגש מכני, שמציץ מהדופן העליונה בלחיצת כפתור.
זה נראה מגניב וגם פועל לא רע, אך מגיע עם מחיר: הטלפון הזה עבה וכבד (206 גרם) בהרבה ממה שמצופה מסמארטפונים בימינו, וזה די מורגש. בנוסף, הוספת רכיב מכני לטלפון עלולה לגרור עלויות תיקונים חדשות בעתיד.
גב המכשיר עשוי זכוכית עמידה בשריטות, ללא ציפוי דוחה שמנוניות ובעיבוד שגורם לה לתפוס יותר טביעות אצבע מכל טלפון שראיתי עד כה. בסך הכל, הטלפון נאה מאוד, אבל דומה להרבה מכשירים אחרים שמגיעים אלינו מסין. אולי כדאי לוואן פלוס למצוא לה איזה סימן מזהה בולט, כמו התפוח של אפל; יש לה טלפונים עם אופי וקהל נאמן, ובהחלט מותר לה להתקשט ולהשוויץ.
אגב, כשנחשף הטלפון, השוויצה החברה בדבר הלא נכון: היא פרסמה קליפ בו נופל ה-7 פרו בהילוך איטי אל עבר חבית מים, כדי לענות לביקורת על כך שהיא נמנעת מלתת למכשיריה תקן עמידות במים ואבק.
החברה טענה שיש לו עמידות, אך לא תקנית ולכן היא לא ממליצה להטביל אותו. עניין התקן אמנם מוסיף עלויות, אך הן שוות את זה; בטח בעידן בו יש טלפונים עמידים במפורש במים וטלפונים שוואלה, לא מודים ולא מכחישים.
תצוגה וממשק: כזו שאין לאחרים
איכות התצוגה טובה משל לא מעט מכשירים יקרים בהרבה: מדובר במסך 2K בעל בהירות גבוהה ביותר של 800 ניט, ואיכות צבע משובחת. בנוסף, מציג המסך יתרון גדול שאפשר לראות: קצב רענון תצוגה של 90 הרץ.
מה זה אומר? שכל פריים מתחלף מהר יותר, מה שיוצר תנועה הרבה יותר חלקה ורציפה. קשה להמחיש זאת (ואי אפשר להציג בווידאו, אלא אם המסך בו צופים תומך באותו קצב רענון); אך התוצאה היא חוויה נהדרת גם בשימוש רגיל כגלילה בין תפריטי אפליקציה, ובין אם במשחקי מובייל וצפייה בווידאו. מהירות התצוגה, ביחד עם מהירות הפעולה עצמה, גורמת לטלפון להיראות מהיר בהרבה ממתחריו; כאילו הם למדו קרב מגע שעה שהוא התמחה בקונג-פו.
ממשק הטלפון, שנשען על אנדרואיד 9, נקי ומעולה ולטעמי הוא אחד הנוחים ביותר בשוק. אין בו אפליקציות מיותרות, סווייפ אחד לוקח אתכם למסך קיצורי דרך ועדכונים, בו למשל כלי לשמירת מיקומים - שימושי כשמחנים במקום חדש, ורוצים להגיע למכונית בקלות.
בתוך המסך שולב סורק טביעות אצבע שהוא מהיר מאוד כשהוא קולט את האצבע, אבל לפעמים מפספס. בדופן הגוף תמצאו את כפתור השתקת ההתראות הטיפוסי של החברה, שמאפשר מעבר בין מצבי צליל (מלא, רטט או שקט).
הייתי שמח לספר לכם על ביצועי האודיו של הוואן פלוס 7 פרו באוזניות, והם אפילו לא רעים כשמדובר באוזניות האישיות שלי; וואן פלוס לא כללה אוזניות באריזת הטלפון הזה. מה לא עושים כדי להוריד עלויות.
מצלמה: זה מהמם, אבל זה טבעי?
לטלפון מערך עיקרי בן שלושה חיישנים: מצלמת 48 מגה-פיקסל עם עדשת f/1.6, מצלמת שמונה מגה-פיקסל עם עדשת זום שמגדילה פי שלושה וכוללת ייצוב אופטי, ועדשת 16 מגה-פיקסל רחבה במיוחד, f/2.2.
איכות הצילום בתאורה נוחה היא מעולה: התמונות חדות ועשירות בפרטים, אך במבט שני נראה שוואן פלוס לא סומכת על החומרה: כל צילום כולל פילטר חידוד תמונה אוטומטי, ואלגוריתם שמגיש קווי מתאר. עד כדי כך, שאובייקטים בתמונה נראים פחות טבעיים.
הצילום בלילה פחות מרשים; הפריים אמנם מואר מאוד, אך במחיר של אובדן פרטים - אם באשמת האופטיקה ואם באשמת האלגוריתם. ואולם, עבור המשתמש הממוצע תפיק מצלמת ה-7 פרו תמונות נאות ומרשימות מאוד.
מצלמת הסלפי פשוט נהדרת, הודות לחיישן 16 מגה-פיקסל תומך HDR; על אף שגם לה יש את אלגוריתם החידוד המעצבן, התמונות נקיות ונאות, והעדשה רחבה דיה כדי לאפשר סלפי קבוצתי.
ביצועים וזמן סוללה: מנוע חזק, טווח בינוני
הטלפון מונע במעבד הסנאפדרגון 855 החזק של קוואלקום, לצד זיכרון פעולה של שישה גיגה-בייט. מהירות הפעולה גבוהה כמצופה מטלפון וואן פלוס ולא נתקלתי בהשתהויות משום סוג. אני שמח לדווח שנראה שהשוק הגיע השנה לסטנדרט ביצועים די אחיד, בכל הנוגע לקטגוריית הפרימיום ונגזרותיה; פעם הצטרכו יצרניות לעשות שמיניות באוויר כדי לשמור על מהירות המכשיר, והיום נראה שרק מאמץ יזום בכיוון השגוי יגרור האטה מורגשת.
לוואן פלוס 7 פרו יש מרחב אחסון של החל מ-128 גיגה-בייט, ללא חריץ הרחבה לכרטיס זיכרון. זמן הסוללה בינוני; בשימוש סביר, הצלחתי להוציא מה-7 פרו קצת יותר מיום וחצי. מכשירי העילית של וואווי וסמסונג מחזיקים בערך חצי יום יותר מכך, אבל אני יכול להבין את הפער: רענון התצוגה מצריך יותר אנרגיה בכל רגע שהמסך בשימוש. טעינה אלחוטית לא תמצאו בטלפון הזה, אך זו לא מגרעה בשום צורה. בעיקר משום שדוגרי, אין דבר כזה טעינה אלחוטית בימינו - החוט רק עבר מהטלפון למשטח ההטענה. מה שכן תמצאו בו היא יכולת טעינה מהירה: כ-50% סוללה תוך 35 דקות.
סיכום ואלטרנטיבות
הוואן פלוס 7 פרו הוא סמארטפון פרימיום משובח; התצוגה המהירה מהממת, הבהירות שלה הופכת את הטלפון לשמיש בכל מקום, ולענקיות הסלולר בסין וקוריאה יש בהחלט מה ללמוד פה. ואולם, המגרעות שלו פוגעות בשימושיות הזו; את היעדר העמידות במים ואבק, הרגישות המכנית של מצלמה נשלפת ומרחב האחסון המוגבל לא תמצאו אצל וואווי וסמסונג.
לטלפון יש עוד מגבלה אחת שלא תצליחו לפספס: הוא עולה החל מ-3,350 שקל (מחיר יבואן מומלץ), יקר מכל וואן פלוס קודם. בסכום זה, הוא עולה יותר מגלקסי S10 פלוס, מוואווי P30 פרו ואחרים (שהושקו במחירים דומים ואף גבוהים יותר, אך מאז עברו כמה חודשים). ואולם, המחיר צפוי לרדת, מה שיוכל להפוך את ה-7 פרו למפתה יותר עבור המשתמש הישראלי בעתיד.