הילד תקוע עם הראש בסלולרי שעות בכל יום? זה לא בהכרח דבר רע
שיעור השימוש של ילדים במובייל הולך ועולה וגיל תחילתו נמוך להפליא, אך מוטב להנחות את הילד לשימוש פרודוקטיבי במכשיר מלהיכנס לפאניקה; נטפליקס מצנזרת תוכן בפרק סדרה שנתיים לאחר שהועלה; ומחוקקים בארה"ב חוששים מהשפעת זיופי דיפ פייק לקראת בחירות 2020
סקר שנערך לאחרונה בארה"ב מאשר שזה לא רק בדימיון. לפי הסקר, 12% מהילדים השתמשו לראשונה בסמארטפון בין גיל שנה לשנתיים (1% גם נשארו עם המכשיר ללא השגחת הורה), עד גיל שש כבר 47% מהילדים עשו שימוש בסמארטפון. אבל אין בהכרח רע בעצם שימוש במכשיר, במיוחד אם הוא קצר (שיר של שלוש דקות כנראה שלא יגרום נזק).
ילדים וטלפונים: לאו דווקא שילוב שלילי צילום: משאטרסטוק
הנתון המעניין יותר בסקר הוא היקף השימוש, ולפיו 42% מהילדים משתמשים בטלפון יותר משלוש שעות ביום (כש-15.1% מהילדים משתמשים בו יותר מארבע שעות). למרבה הצער, לנתון זה לא סיפקה החברה שערכה את הסקר, SellCell, חלוקה לפי גיל. עם זאת, אפשר להניח שככל שיורד הגיל היקף השימוש מצטמצם, אך כנראה נשאר משמעותי גם הוא. ואף שהסקר נערך בארה"ב, סביר שהמגמות שהוא מצביע עליהן קיימות גם במדינות מערביות אחרות, כולל ישראל. כל הורה יודע ורואה את זה: ילדים צעירים יותר ויותר משתמשים בסמארטפון יותר ויותר.
השלב הבא אחרי סקר כזה הוא פאניקה חדשה סביב התמכרות לסמארטפונים ואזהרות מומחים שגדל כאן דור של ילדים מנותקים. אבל אני רוצה דווקא להעמיד את הפאניקה המתבקשת בסימן שאלה, ולטעון שלא חייבים לפחד כל כך משימוש נרחב של ילדים בסמארטפונים.
זאת, בסייג חשוב: מתחת לגיל מסוים אין שום תועלת בחשיפת ילדים למסכים, ניידים או נייחים. כשהם קטנים במיוחד, מדובר בלא יותר מהפרעות מרצדות שלא מוסיפות דבר להתפתחות שלהם, ושאולי אף פוגעות בו ועלולות לפתח הפרעות קשב וריכוז, אם כי המחקר בתחום עדיין לא מתקדם מספיק, ויש קושי מיוחד לבחון ילדים קטנים במחקרים בתחום זה. העמדה המקובלת בתחום היא שלמסכים אין שום ערך לימודי או התפתחותי לתינוקות בני שנתיים ומטה, וההמלצה המקובלת היא לצמצם ככל האפשר את חשיפתם למסכים. וגם בגילים המאוחרים מעט יותר, כשמתחילים להראות להם טלוויזיה, מומלץ להגביל את משך הצפייה ולבחור בקפידה את התכנים ולצפות ביחד אתם אם אפשר.
מתחת לגיל שנתיים, איך ערך התפתחותי במסכים
הסוגיה הופכת למורכבת יותר ככל שהילדים גדלים, ומסוגלים גם לקבל החלטות בעצמם לגבי התכנים שבהם הם צופים, לזהות תכנים בעיתיים, ולשלוט באופן סביר במכשירים השונים. מדובר בהתפתחות לא אחידה, אך לצורך העניין אפשר לבחור ילידי כיתה ג', שלפי חוקרים ילדים שעולים אליה נמצאים בגיל המתאים לקבלת סמארטפון משלהם, כגיל שממנו ומעלה אפשר לתת תשובה מורכבת יותר לשאלה האם ילדים משתמשים יותר מדי זמן בסמארטפון (עד אז, ההנחה היא שהזמן גם כך צריך להיות מוגבל ומווסת על ידי ההורה).
ובהקשר זה, הנקודה החשובה היא לא כמה זמן הילדים משתמשים בסמארטפון, אלא מה הם עושים בו ובאילו תרחישים הם משתמשים בו. כמו הרבה טכנולוגיות, סמארטפון הוא רק פלטפורמה. אפשר להשתמש בו לדברים נפלאים כמו יצירת תכנים, אפשר להשתמש בו לדברים חלולים כמו צפייה שעות על גבי שעות בסרטוני מיינקארפט ביוטיוב (מבוסס על מקרה אמיתי). גם גם היקף הזמן עצמו - שלוש שעות ביום - הוא לא בהכרח נורא בפני עצמו, בוודאי לא חריג מזמן השימוש של מבוגרים. אני, כך גיליתי הבוקר בבדיקה ב-Screen Time של האייפון, משתמש במכשיר קרוב לשלוש שעות ביום, וזה עוד כשאני עושה מאמץ לצמצם את היקף השימוש בו. סביר שאצל מבוגרים אחרים יש מספרים דומים, אם לא גבוהים יותר.
במקרה זה, נראה שהסוסים כבר ברחו מהאורווה וברגע שיש טלפון מאוד קשה לצמצם את השימוש בו. מה שכן אפשר לעשות זה להתמקד בסוג השימוש. שעה של שיחה עם חברים בווטסאפ לא שקולה לשעה של משחק שבתורו לא שקול לשעה של קריאה בוויקיפדיה. אם הילד נמצא במשך שעתיים ביום בווטסאפ, לא צריך לקפוץ למסקנה שמדובר בדבר רע: מדובר בפעילות חברתית לכל דבר ועניין שמחזקת קשרים ומפתחת כישורי תקשורת בין-אישית. זו פעילות שכנראה לא היתה מפריעה לנו כלל לא היו הילדים נפגשים בגינה או אפילו מדברים בטלפון. אותו הדבר גם נכון לפורטנייט, שהאלמנט החברתי הוא חלק מהותי בו. מנגד, צפייה ממושכת בסרטונים מיותרים ביוטיוב היא פעילות פחות רצויה (אם כי לא פסולה לחלוטין, הכל עניין של מידה).
גם פורטנייט הוא חוויה חברתית צילום: בלומברג
התפקיד של הורים לא צריך להיות הגבלת זמן השימוש בסמארטפון - גם שימוש "רע" של שעה ביום יכול לגרום לנזקים - אלא להכווין את הילדים שלהם ככל האפשר לאפיקי שימוש מועילים יותר, לחשוף בפניהם אפליקציות יצירתיות וחינוכיות, לעודד אותם להשתמש במכשיר כאמצעי תקשורת ויצירת תוכן ולא ככלי לצריכתו. זו לא משימה קלה, ברור, לא תמיד היא אפשרית, אבל זה הכיוון הנכון. כלים כמו Screen Time באייפון או אפליקציות בקרה הורית באנדרואיד יכולים לסייע בכך משמעותית.
וחשוב גם לתחום את אופן השימוש במכשיר. בזמן ארוחה משפחתית, למשל, אפילו ארוחת ערב שגרתית, רצוי להרחיק את הטלפון משולחן האוכל. וכך גם בזמן שלפני הכניסה למיטה, וכמובן שממש לא רצוי להירדם עם הסלולרי. חשוב להשאיר זמן לקשר בלתי-אמצעי עם משפחה וחברים, ולתחום גבולות.
מה לא כדאי לעשות? לא כדאי להיכנס לפאניקה מוסרית ולזעוק רק מכיוון שגילינו שהילדים תקועים ממש הרבה בסמארטפון. זה לא יעזור, לא ישנה את המציאות. הסמארטפונים, נרצה או לא, לא הולכים לשום מקום, וכל ניסיון לנתק את הילדים מהם לחלוטין נדון לכישלון. חשוב להבין זאת, ולווסת את השימוש שלהם במכשיר בדרכים פרודקטיביות יותר.
קצרצרים
1. מחאות העובדים בגוגל - ההתנגדות לעבודה עם הפנטגון, הביקורת על המהלכים להשיק מנוע חיפוש מצונזר בסין ועוד - עוררו לא מעט כותרות בשנה האחרונה ודחפו את גוגל לבצע שינויים מהותיים בפעילותה. עכשיו, העובדת שעמדה בלב המחאות הללו, מרדית' וויטאקר, עוזבת את החברה. זאת, אחרי שבעבר היא אמרה שהחברה מתנקמת בה על הפעילות האקטיביסטית שלה. וויטאקר לא ניצבה לבדה, היתה לה תמיכה רחבה מהעובדים. השאלה היא מה יקרה למחאה בגוגל עכשיו כשהגורם המארגן שלה נבעט החוצה.
הפגנה של עובדי גוגל נגד מדיניותה בתחום ההטרדה המינית צילום: איי פי
2. יו"ר ועדת המודיעין של בית הנבחרים, אדם שיף, דורש מרשתות חברתיות להציג תוכניות מפורטות לגבי האופן שבו הן מתכננות להתמודד עם דיפ פייק – סרטונים מזויפים באיכות גבוה שמאפשרים להשתיל מלים ומעשים בפיהם של אנשים - בבחירות 2020. מדובר בדרישה סופר ראויה: הפייק ניוז תפסו את כל המערכת עם המכנסיים למטה בבחירות 2016, ואסור לחזור על אותה הטעות.
3. נטפליקס צינזרה מהפרק האחרון בעונה הראשונה של "13 סיבות" סצנת התאבדות שנויה במחלוקת (שנתיים, אגב, אחרי שהיא עלתה לשירות). זאת, לדבריה, בהמלצות מומחים ורופאים שעוסקים במניעת התאבדות. מצד אחד, הגיוני - זה באמת עלול לעודד התאבדות. מצד שני, יש משהו לא נוח בצנזור של תכנים תרבותיים בדיעבד.
4. מפעילת שירות הזמנת הנסיעות הסינית דידי צ'ושינג תאפשר למשתמשים להזמין הסעות משירותי חברות יריבות דרך האפליקציה שלה. זאת, על רקע מגמה בה יצרני רכב בסין משיקים שירותי הזמנת נסיעות משלהם, ואפליקציות כמו דידי מתחילות לתפקיד כמעין יישום-על רב שימושי ומשתפות פעולה עם גורמים שונים.
