דו"ח טכנולוגי
האם אפליקציית Tiktok מביאה צנזורה סינית למערב?
בעוד רשתות חברתיות אחרות מלאות במיליוני אזכורים להפגנות בהונג קונג, באפליקציית טיקטוק הסינית אפשר למצוא רק סרטונים בודדים על הנושא; סמסונג ו-LG רבות למי יש טלוויזיית 8K טובה יותר; וסטארבקס משיקה בסין עט עם NFC לקניית קפה ומוכיחה שפינטק זה לא לכל אחד
בעוד בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכל רשת חברתית אחרת ביקום הנודע אפשר היה למצוא מיליוני התייחסויות למחאה, מסרטונים של אלימות משטרתית ועד ונדליזם מצד המפגינים, בטיקטוק מצאו כתבי הוושינגטון פוסט מספר זעום של תכנים בנושא. התגית ”מחאת הונג קונג“ באנגלית למשל הכילה שישה סרטונים בלבד שרשמו במשותף 5,000 צפיות. התגית המקבילה בסינית כללה קצת יותר - 100 סרטונים עם 105 אלף צפיות. לשם ההשוואה, סרטונים תחת ההאשטג ”חלזונות“ רשמו יותר מ-6.6 מיליון צפיות בטיקטוק. האם זה מקרי, או שנעשתה פה צנזורה מכוונת?
משטרת הונג קונג בעימות עם המפגינים בעיר צילום: EPA
טיקטוק היא הרשת החברתית הסינית הראשונה שהצליחה לפרוץ בגדול לשוק הבינלאומי. היא נולדה מתוך אפליקציית סרטונים קצרים בשם Douyin שהושקה ב-2016 על ידי בייטדאנס והפכה כמעט מיד ללהיט ענק בסין. בעקבות ההצלחה המקומית, מייסד בייטדאנס ג'אנג יי מינג החליט להתרחב גם לשאר העולם וכך ב-2017 נולדה טיקטוק, הגרסה הבינלאומית.
האפליקציה הצליחה איפה שאפליקציות סיניות קודמות כמו וויצ‘ט נכשלו והפכה לסנסציה בקרב ילדים וצעירים בהודו, ארה“ב ואפילו בישראל. ב-2018 דורגה טיקטוק במקום הרביעי במספר ההורדות בעולם לאפליקציות שאינן משחקים, אחרי ווטסאפ, פייסבוק ופייסבוק מסנג‘ר ולפני אינסטגרם, סנאפצ‘ט ויוטיוב. בארה“ב - שוק חשדני במיוחד כלפי מוצרים סינים בימים כתיקונם - רשמה האפליקציה כבר יותר מ-110 מיליון הורדות.
ההצלחה של טיקטוק בעולם נובעת מהממשק הממכר שלה, המאפשר דפדוף מהיר בין סרטונים; השימוש המהנה במוזיקת רקע ופילטרים ליצירת סרטונים קצרים משעשעים; ואולי הכי חשוב - אלגוריתם הבינה המלאכותית שפיתחה בייטדאנס, המזהה את העדפות המשתמשים ומציע להם עוד ועוד סרטונים מאותו הסוג. כל אלה הוכחו כאפקטיבים בכיבוש ליבם של צעירים מניו דלהי, לוס אנג‘לס ותל אביב באותו האופן שהצליחו בקרב צעירים מבייג‘ינג.
אפליקציית טיקטוק צילום: איי אף פי
בעקבות ההצלחה, החלו לצוץ גם לא מעט בעיות הקשורות בטיקטוק. עיקר הבעיות נסובו סביב ליקויים בסינון תכנים לא ראויים מהאפליקציה החל בסרטונים פורנוגרפים, דרך הסתה נגד קבוצות אתניות וחברתיות שונות ועד פייק ניוז פוליטי בוטה. ליקויים אלו הובילו לחסימה זמנית של טיקטוק בהודו ובאינדונזיה. אך בעוד עד היום ההאשמות נגד הפלטפורמה היו בעיקר ביחס לתוכן שיש בה (ולא צריך היה להיות), כעת היא מתמודדת לראשונה עם האשמות חמורות אפילו יותר לגבי התוכן שאין בה. אם את הבעיות בחסימת תכנים אפשר היה לייחס לחוסר ניסיון, חבלי לידה וקושי בהתמודדות עם מסה אדירה של סרטונים המועלים מידי יום, כאן מואשמת החברה בהחלטה מודעת להסיר תכנים שאינם נוחים לסין פוליטית מהאפליקציה.
מראש קיבלו בבייטדאנס החלטה משמעותית להפריד בין האפליקציה לשוק הסיני Douyin לבין טיקטוק הבינלאומית. לשתי האפליקציות הללו יש ממשק זהה אך התוכן בהן מופרד לגמרי, כאשר סרטונים המועלים לגרסה הסינית אינם זמינים למשתמשים הבינלאומים ולהיפך. בבייטדאנס מסבירים רשמית את הפיצול בהעדפות שונות של הקהל הסיני והזר אבל בפועל ברור למדי כי מאחורי ההפרדה הזאת עומדים שיקולי צנזורה ורצון למנוע זליגה של תכנים "בעייתיים" ממשתמשים זרים לקהל הסיני.
כמו שאר הרשת הסינית, גם הגרסה של Douyin לקהל הסיני מנוטרת ומצונזרת, כאשר ביקורות נגד הממשל ועמדות המנוגדות לגרסה הרשמית ביחס לאירועים רגישים כמו ההפגנות בהונג קונג נמחקות. ב-Douyin תמצאו סרטונים רבים שמדגישים את הוונדליזם של המפגינים ההונג קונגים והגבורה של השוטרים המקומיים, אבל תתקשו למצוא כאלה שמציגים באור חיובי את המפגינים או מבליטים את אלימות המשטרה. ומהי מדיניות התוכן בצד הבינלאומי של טיקטוק? זהו, שלפי בדיקת הוושינגטון פוסט, אף אחד לא יודע.
בתגובה לפרסום, מסרה בייטדאנס הצהרה כללית למדי לפיה המידע של משתמשים אמריקאים מאוחסן בארה“ב ומדיניות התוכן המקומית מובלת על ידי צוות הממוקם בארה“ב ואינו מושפע משלטונות סין. את מיעוט התכנים הקשורים להפגנות בהונג קונג הסבירה בייטדאנס בכך שטיקטוק היא מקום לבידור, ולא לפוליטיקה, והקהל של האפליקציה נוטה לפרסם תוכן חיובי ושמח.
מתוך עמוד ההרשמה לטיקטוק
על פניו, ההסבר אינו מופרך. האפליקציה המתמחה בדאחקות טיפשיות וריקודים ססגוניים היא לא המקום הראשון שהייתם חושבים לפרסם בו סרטונים על התנגשויות בין מפגינים לשוטרים סביב האוטונומיה של הונג קונג. באותה מידה יכול להיות גם שמשתמשים עושים צנזורה עצמית ומוותרים מראש על פרסום סרטונים הנוגעים להונג קונג באפליקציה סינית, מתוך מחשבה כי אלו בכל מקרה ימחקו. גם זה לכאורה אפשרי.
אלא שכרגע אי אפשר באמת לאשר או לשלול את ההסברים הללו כי בייטדאנס מספקת מעט מאוד מידע על מדיניות ניהול התוכן שלה בארה"ב. החברה אוסרת רשמית על פרסום נאומי שטנה או ביטויי קיצוניות בטיקטוק אבל לא מוסרת מידע על מה נכלל תחת ההגדרות הדי רחבות הללו. האם בעיני בייטדאנס ההפגנות מהונג קונג נחשבות לביטוי של קיצוניות? לא ברור.
על אף ההצלחה המהירה ולמרות השערוריות שנקשרו בה מידי פעם, טיקטוק עדיין הצליחה לפעול יחסית מתחת לרדאר במערב. האפליקציה נותרה לרוב מחוץ לביקורת הציבורית בשל האופי הקליל והלא מאיים של התכנים המופיעים בה, והרוויחה גם מהתמקדות הציבורית בחטאים של פייסבוק, ומהעובדה שרוב משתמשיה בעולם כלל לא יודעים שהיא סינית. אלא שימי החסד הללו יסתיימו במוקדם או במאוחר, במיוחד אם האפליקציה תמשיך לגדול ולהצליח.
הפגנת ענק בהונג קונג צילום: גטי אימג'ס
בצד הסיני של הרשת ברור כי האפליקציה חייבת לציית לכללים ולתקנות המקומיות לגבי תוכן, אחרת היא פשוט לא תישאר באוויר. בייטדאנס כבר ניסתה בעבר למתוח את הגבול של אסור ומותר מול הרשויות הסיניות, מה שהוביל לחסימה זמנית של אפליקציה אחרת של החברה ולאחר מכן להתנצלות של המייסד על כך שחרג מהערכים הסוציאליסטיים.
הרשויות הסינית כבר הראו כי הן מייחסות חשיבות רבה להשפעה על דעת הקהל העולמית ביחס למהומות בהונג קונג, כאשר בחודש שעבר מסרו טוויטר ופייסבוק כי חסמו ניסיונות מאורגנים שמקורם בסין לפגוע בלגיטימיות הציבורית של ההפגנות. דווקא בטיקטוק הסינית לא נמצאו ניסיונות כאלה בינתיים, מה שמעיד כל כך שגם הממשל הסיני מבין שעליו להיזהר בשימוש בפלטפורמה סינית להפצת תעמולה. אולם הפיתרון של צנזורה על הנושא כולו, אם אכן זה מה שטיקטוק בחרה לעשות, אינו מקובל ובסופו של דבר יתנקם בה. גם אם הוא לא יבריח את המעריצים, שרובם צעירים מדי מכדי להתעניין בניסויים של וושינגטון פוסט, הוא בהחלט יעורר את הרגולטורים האמריקאים, שרק מחפשים הזדמנויות להתנפל על חברות סיניות.
קצרצרים
1. מראה מראה שעל הקיר, מהי טלוויזית 8K הטובה בעיר? בשבוע שעבר הזמינה LG עיתונאים קוריאנים למסיבת עיתונאים מיוחדת בה בכירי החברה תקפו את טלוויזיות ה-8K של המתחרה סמסונג, בטענה שאינן עומדות בסטנדרטים של התעשייה. LG טענה כי רמת הניגודיות בטלוויזיות של סמסונג נמוכה מהקריטריון שנקבע ל-8K ולכן החברה מוליכה שולל את לקוחותיה ומוכרת להם בפועל טלוויזיות 4K. במהלך האירוע הראתה LG איך מתמודדות הטלוויזיות השונות עם צילומי כוכבים כדי להוכיח את הניגודיות החלשה של המתחרים. סמסונג מיהרה להגיב עוד באותו היום וטענה כי הניגודיות אינה הקריטריון היחיד שמגדיר 8K ולכן היא אינה חייבת לעמוד בו. סמסונג הציגה צילום של עמוד מעיתון על הטלוויזיות השונות והראתה שה-8K של LG מתקשה להתמודד עם הפרטים הקטנים המוצגים מטושטשים. לדעתי המנצחת בעימות צריכה להיות החברה הראשונה שתצליח להסביר למה כדאי ללקוחות להוציא אלפי דולרים כדי לקנות מכשיר 8K, כשאין כמעט שאין בכלל בשוק תכנים זמינים בפורמט הזה.
רזולוציית 8K
2. האטרקטיביות של מותג אפל בסין נפגעה משמעותית בעקבות מלחמת הסחר עם ארה"ב והרגשות הלאומיים שהיא מלבה במדינה, כך עולה מסקר שפרסמה חברת הייעוץ Prophet. בסקר, בו נשאלו 13,500 צרכנים סינים עד כמה מותגים שונים חיוניים לחייהם, דורגה אפל רק במקום ה-24, ירידה חדה לעומת המקום ה-11 בשנה שעברה. ב-2017, לפני תחילת מלחמת הסחר, דורגה אפל במקום החמישי. מי שמקבלת נקודות זכות מבית על המתקפה האמריקאית נגדה היא וואווי שטיפסה בדירוג המותגים הסיני מהמקום הרביעי אשתקד למקום השני השנה. בכל מקרה סקרים תמיד צריך לקחת עם קורטוב של חשדנות; על אף הצניחה בערך המותג, נראה שבינתיים מכירות אייפון 11 בסין דווקא עולות על הציפיות.
3. במהלך ביזארי למדי תשיק סטארבקס ביפן עט המשמש גם כארנק אלקטרוני. העט, שכותב (איך לא) בצבע חום-קפה, מאפשר לשלם בסניפי סטארבקס ביפן על ידי הצמדתו לקורא NFC. מחירו של העט יעמוד על 4,000 ין יפני (130 שקל), אך הוא יגיע טעון מראש ב-1,000 ין. ההצלחה של תשלומים סלולריים, אולי כדאי להזכיר לסטארבקס, נובעת מכך שהם מאפשרים ללקוחות להיפטר מכסף מזומן וכרטיס אשראי ולצאת מהבית עם מוצר אחד בלבד - הסמארטפון. תחת זאת, רוצה סטארבקס להכריח את הלקוחות לסחוב מוצר נוסף בכיס. אני אישית כבר מזמן לא מסתובב עם עט, כי מי צריך בעידן הסמארטפון, אבל ממה שאני זוכר מהעבר הרחוק - אין משהו שהולך לאיבוד יותר בקלות מעט. כעת יוכל המוצא הישר גם לשתות קפה בחינם.
4. מר חו שין, העורך הראשי של העיתון הלאומני הממשלתי גלובל טיימס, נמצא עמוק בלב הממסד הסיני; הוא הפך בשנים האחרונות לאחד מהדוברים הבולטים של סין בתקשורת הבינלאומית בזכות סגנונו הישיר וציוציו הבוטים בטוויטר. לכן מפתיע מאוד למצוא דווקא אותו מבקר פתאום את מדיניות הצנזורה הסינית הנוקשה על האינטרנט. בפוסט שפרסם ברשת החברתית וויבו בשבוע שעבר מחה חו על הפיקוח המתהדק על הגישה לאתרים מחוץ לסין לקראת החגיגות המתוכננות ל-70 שנה לעליית המפלגה הקומוניסטית הסינית לשלטון. ”המדינה הזאת אינה שברירית, אני מציע שלחברה תהיה יותר גישה לאינטרנט החיצונית“, כתב חו. למרבה הצער, הוא גם מיהר למחוק את הטקסט זמן קצר לאחר הפרסום, בעדות נוספת לכך שדיון פומבי בנושא כזה הוא עדיין לחלוטין טאבו בסין.
