$
הייטק והון סיכון

גיוס חמוץ מתוק: איך ישפיע הון סיני על יזמי ישראל?

היחסים המעורערים בין סין לארה"ב הגדילו את הזרמת ההון מהמזרח להייטק הישראלי. ואולם, הניסיון המקומי לרכוב על הדרקון עשוי להגיע עם מחירים, ביניהם סיכון למעורבות ממשלתית זרה

הגר רבט 16:1323.10.19
המחוקקים האמריקאים מתלבטים בימים אלו אם לאסור רכישה מכספי ציבור של קרונות רכבת שמייצר תאגיד CRRC הסיני בשיקגו, מחשש שהסינים התקינו אמצעי מעקב בקרונות. זה אולי נשמע כמו תסריט לסרט ריגול, אבל בארה"ב לא מפספסים הזדמנות לחשוש מהמעצמה במזרח. בישראל חששות אלו עוד לא ממש הבשילו לכדי מעשים: הנמל החדש בחיפה יופעל בידי חברת ענק סינית וחברה סינית אחרת תפעיל יחד עם אגד את הרכבת הקלה בתל אביב. כל זאת בשעה שסין הפכה לאחת המשקיעות הגדולות בהייטק הישראלי.

 

 

לפי נתוני חברת המחקר IVC, משקיעים סינים היו מעורבים ב-2018 באופן ישיר ב-12% מסבבי הגיוס של סטארט־אפים מקומיים, לעומת 7.5%-9% בשנה בשלוש השנים הקודמות. בחמש השנים האחרונות הסתכמו ההשקעות הסיניות הישירות בהייטק הישראלי ב-1.5 מיליארד דולר שפוזרו בין כ-300 חברות. לנתונים אלו מתווספים עשרות מיליוני דולרים נוספים מסין, שמועברים דרך השקעה בקרנות הון סיכון ישראליות.

 

 איור: יונתן פופר

 

 

במובנים רבים, ההייטק הישראלי נהנה ממלחמת הסחר, שדיכאה את התיאבון האמריקאי להון הסיני. כך, המשקיעים הסיניים שתרים אחר אתרים חדשים לשים בו את הונם הגדילו את הזרמת הכספים לאומת הסטארט-אפ, תוך שהם מחפשים אחר טכנולוגיות חדשות שיוכלו להפעיל בתוך השוק הסיני המקומי. אך מגמה זו מהווה גם סיכון לא מבוטל עבור תעשיית ההייטק הישראלית, שעדיין קשורה בטבורה לארה"ב.

 

"הגל הראשון של המשקיעים הסינים הגיע לישראל לפני כעשור, ובדיעבד חלקם לא התאימו לשוק המקומי", נזכר אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן פיטנגו. "סביב 2005 הקרנות הגדולות של עמק הסיליקון החלו להקים שלוחות בסין והשקיעו בהן הרבה כסף. היום רוב השלוחות האלו לא קיימות כי הסינים הקימו קרנות השקעה משלהם".

 

הגל השני של גיוס הון ממשקיעים סינים ניסה לחקות את המודל שעבד בהצלחה בשוק האמריקאי: "עם האמריקאים זה התחיל מהשקעה של קרנות אמריקאיות בחברות ישראליות, שגם עזרו להן להיכנס לשוק. בסין זה לא קרה, בסופו של דבר שיתוף פעולה הוא דבר שיש בו ניגוד אינטרסים מובנה: אם, למשל, יש לי שותף סיני שמתעניין בפעילות החברה בסין, הוא לא יתלהב מהרצון שלי להשקיע משאבים במקום כמו ברזיל". גם גל זה ידע חבלי לידה ושורה של משקיעים לא מתאימים, כולל מקרים שבהם שחקנים סינים התחייבו להשקעה ואז נעלמו.

 

 

אהרון מנקובסקי אהרון מנקובסקי צילום: אוראל כהן

 

 

"היו חברות רבות, חסרות קשר לטכנולוגיה, שרצו להשקיע בישראל", סיפר מנקובסקי. "יש בסין הערצה מטורפת ל'גאונות היהודית', וכולם רצו השקעות מכל הסוגים והמינים. אלו היו השקעות שלא נעשו מתוך הסתכלות לטווח ארוך. הון סיכון היה סקסי וכולם רצו להשקיע. עם הזמן המציאות סיננה את המשקיעים הפחות מתאימים. הדור הנוכחי הרבה יותר מתאים: משקיעים אסטרטגיים כמו עליבאבא, משקיעים פיננסיים או חברות אחזקה, שלרבים מהם יש מנדט לביצוע השקעות שיכניסו טכנולוגיה חזרה לתוך סין".

 

משקיעים סיניים זה לא רק עליבאבא וטנסנט

 

"יש שוני גדול בין המשקיעים הסינים", אמר עו"ד עומר בן-צבי, ראש מחלקת סין ומזרח אסיה במשרד שבלת ושות', שליווה חברות ישראליות וסיניות רבות וכמה השקעות ענק סיניות, כמו גיוס של 132 מיליון דולר שהשלימה Innoviz במרץ האחרון. "עורכי הדין של עליבאבא למשל הם צעירים בעלי תואר שני מהרווארד, עם אנגלית טובה משלי וניסיון בינלאומי והם מתקתקים עסקאות. לעומת זאת, בחברות ובקרנות קטנות לפעמים אנשים כמעט לא יודעים אנגלית".

 

לדברי בן-צבי, המשקיעים התאגידיים כמו עליבאבא וטנסנט מחפשים חברות מאד ספציפיות: "קשה לי לראות אותם משקיעים בטכנולוגיה ישראלית שלא מתאימה לשוק הסיני", אמר. "הטרנד המוביל הוא חברות גדולות שרוצות מוצרים סינרגטיים לתחומי העיסוק שלהן. עליבאבא למשל תשקיע במנועי חיפוש".

 

עו"ד עומר בן-צבי עו"ד עומר בן-צבי צילום: נמרוד גליקמן

 

 

עם זאת, לדברי מנכ"לית ומייסדת קרן ההשקעות הסינית Rimonci רישל ליו, הנטייה של יזמים ישראלים לתור אחר השקעות מחברות ענק אינה בהכרח ההתנהגות הנכונה כשמדובר במשקיעים סיניים. Rimonci עצמה מתמקדת בהשקעות בתחום האופטיקה וביצעה עד כה שש השקעות בישראל, בהן ב-Belkin Laser, 6Over6 ו-EyeYon Medical. "רוב היזמים הישראלים רוצים לעבוד עם שם גדול, אבל זה לא בהכרח השותף המתאים להם", אמרה.

 

"חלק מהסטארט-אפים נותרים מתוסכלים מעבודה עם השמות הגדולים, כי הם שותפים פחות מסורים. לעומתם, אנחנו מסייעים מאד לחברות שלנו לפעול בסין. בתחום הרפואה יש רגולציה רבה וזה לא קל, צריך לשבת עם היזמים ולהסביר להם את ההבדלים. בסין חייבים למצוא יועץ מקומי טוב שיכול לספק תובנות חשובות". לדברי ליו, "חברה טובה באמת לא צריכה לדאוג לכסף, מה שהיא צריכה לדאוג לו זה שיווק".

 

מה בשוק הישראלי קורץ למשקיעים הסינים?

ליו: "ישראל אינה שוק גדול אבל המוצרים שיוצאים ממנה מתאימים לשווקים גדולים. אנחנו אוהבים את היזמים שיודעים להעריך את עצמם ואת התחרות בתחום, וכמובן שהטכנולוגיה עצמה חשובה".

 

לדברי בן-צבי, מגמה חדשה בקרב המשקיעים הסינים היא כניסתם של גופים פיננסיים, שמחפשים תשואה בהשקעה בסטארט-אפים ישראליים - אך עדיין תוך שהם בוחנים אפשרות לפעילות מסיבית בסין של הסטארט-אפ שבו הם משקיעים. "בגלל של-Innoviz כבר יש בסיס של פעילות בסין, המשקיעה צ'יינה מרצ'נט קפיטל רואה את הערך המוסף שלה עבור הסטארט-אפ לא רק בכסף אלא גם בסיוע לחדירה לשוק הסיני ובחיבור עם גורמים מתאימים", אמר.

 

 

רישל ליו רישל ליו צילום: סטודיו Xiaoxiang

 

 

עם זאת, לפי בן-צבי, המשקיעים הסינים הם לא בהכרח קרנות או תאגידים: "היום יש גם חברות Tier2, שהן בעצמן מספקות שירותים לתעשייה. למשל חברת רפואה שהחלה מאפליקציה לזימון תורים, והיום משמשת לשיחות וידאו בין מטופלים ורופאים. החברה חיפשה יישומים נוספים לשים על הפלטפורמה שלה. זו היתה הזדמנות אדירה אף שמדובר בחברה שהיא בעצמה סטארט-אפ בשווי 500 מיליון דולר שהגיוס האחרון שלו היה של 50 מיליון דולר". חיפוש היישומים הוביל את החברה להשקעה בסטארט-אפים מקומיים.

 

רוקדים על שתי החתונות ומתעלמים מהדיקטטורה

 

"ארה"ב וסין הן שני אוקיינוסים, וישראל היא החסקה שתקועה ביניהם", אמר מנכ"ל רשות החדשנות אהרן אהרן על מלחמת הסחר בתחילת השנה. ואכן, ההתלהבות מהזינוק בהיצע ההון הסיני מלווה בלא מעט חשש. אחת הסיבות לכך היא תקנה של משרד האוצר האמריקאי שזכתה בעברית לכינוי ספיוס, על שם ועידת CFIUS האחראית לנושא. התקנה מחייבת חברות הפועלות ב-27 סקטורים שונים לדווח על קבלת השקעה סינית ושומרת לוועדה זכות להתחיל בחקירה בנושא תוך 30 יום. הנימוק הוא ביטחון לאומי, אך התקנה מנוסחת באופן מעורפל למדי.

 

"האמריקאים לא סיפקו תדריך מדויק מה לעשות, וזה מורכב לדעת היכן מתרחקים מאזורים בעיתיים", אמר בן-צבי. "אני לא אומר שיש להתעלם מהסיכון, חברת סייבר ישראלית שפועלת בארה"ב לא צריכה לקחת לעצמה משקיע אסטרטגי סיני. אבל חברה שעושה מכשור רפואי לא צריכה להיכנס לפאניקה. נתקלתי במקרה של חברת סייבר שעמדה לקבל כסף קל מקרן פרייבט אקוויטי בשליטה ממשלתית סינית, והאנשים שלה בארה"ב אמרו לוותר על העסקה".

 

"אני מקווה שלא נגיע לנקודה שיחייבו אותנו לבחור", הוסיף מנקובסקי, "אבל לאורך זמן אני לא חושב שאפשר להתעלם מהכלכלה הסינית, היא לא תלך לשום מקום והיא תהיה בקרוב הגדולה בעולם. מי שמנסה ללמוד את ספיוס מגלה שאין שם הגדרות ברורות. כל פעם יש רגולציה חדשה. התשובה אינה מוחלטת, כל עוד למשקיע אין אפשרות לכפות החלטה באמצעות הכסף, אין פה בעיה. אין בעיה עם השקעה מידתית, כזו שלא מעניקה למשקיע השפעה על תפקוד החברה או על החלטות מסחריות ואסטרטגיות. המשקיעים הסיניים לא מחפשים בישראל כוח, אלא גישה ויכולת להביא חברות לסין, אלא אם מדובר ברכישה. אפילו במקרה של הובלת סבב הם לא מחפשים זכויות".

 

בעוד שבמגזר העסקי נמנעים מלהזכיר אפשרות של התערבות ממשלתית בהשקעות הסיניות ומעדיפים לראות את הסינים כמשקיעים פרקטיים שמחפשים בעיקר יבוא טכנולוגי, באקדמיה נשמעות דעות אחרות. "למעורבות הסינית יש אלמנטים שליליים שאי אפשר להמשיך להתעלם מהם", אמר פרופ' אהרון שי, מחבר הספר "ישראל וסין", ממקימי החוג למזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב ומרצה אורח ב-NYU. "ישראל צריכה להקים ועדה לבדיקת הנושא, כפי שנעשה בארה"ב, באוסטרליה ובאירופה. היא יכולה להיקרא הוועדה לעניין השקעות זרות בישראל, הרי גם השוודים לא צריכים לעסוק בנושאים רגישים שקשורים לצה"ל ולביטחון".

 

פרופ' אהרון שי פרופ' אהרון שי צילום: אלבום משפחתי

 

 

שי תיאר מטריצה שמציבה בצד אחד חברות כיצרנית התמרוקים AHAVA, שנרכשה ב-2016 בידי פוסון הסינית, ובקצה השני את אל על. "באמצע יש את תנובה, שכיום בבעלות של ברייט פוד הסינית", אמר. "אין בעיה שסינים ירכשו חברות שממוקמות בין AHAVA לתנובה, אבל לא ניתן להם חברות כמו אל על או צים, שמשמשות כקו חיים במקרה של מלחמה. הביקורת היא שלא נעשה די, כי פעמים רבות האוצר מעוניין בהשקעות כאלה".

 

החברות הישראליות כחלופה זולה לאמריקה

 

במובנים רבים מלחמת הסחר שהדירה את רגלי הסינים מארה"ב היא הזדמנות עבור ישראל. "היחסים הנוכחיים עם ארה"ב ועצירת חלק מההשקעות הסיניות שם בהחלט תורמים לעניין הסיני בישראל", אומרת ליו. "אני יודעת שהרבה מחבריי פחות מעוניינים להשקיע בארה"ב ולכן מגיעים לישראל".

 

"הסינים נדרשים לאלטרנטיבות להשקעה, ורואים את ישראל כעדיפות שנייה אחרי עמק הסיליקון", חיזק את הדברים בן-צבי. "זה גם זול יחסית, הסינים אוהבים את הערכות השווי של החברות בישראל", ציין, תוך התייחסות להערכות צנועות יחסית לפיהן מבוצעים גיוסים בארץ בהשוואה לארה"ב.

 

מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008, נוקטת בייג'ינג בפתיחות רבה יותר למערב מקודם לכן. אך במקביל לכך המשטר הסיני מתאמץ להגביר את השליטה בתוך המדינה ומטיל פיקוח וצנזורה הדוקים יותר על אזרחיו - צעדים שחברות ישראליות ששואפות לפעול בסין ולהנות מהשקעות סיניות צריכות לקחת בחשבון.

 

 

 

"סין רוצה את כל העולם פתוח ושהיא תישאר סגורה. בסוף תהיה פשרה, אולי כשהמשטר בארה"ב ישתנה", אמר מנקובסקי באופטימיות, אך שי סקפטי יותר. "נאיבי לחשוב שיש הבדל בין חברה ממשלתית לחברה פרטית בסין", אמר, "גם חברה פרטית נתונה לחלוטין להשפעת המפלגה הקומוניסטית. בישראל יש פער, ולממשלה אין סמכות להכתיב התנהלות לחברה פרטית, וזו פרצה שהסינים יכולים לנצל: כשהטכניון מקים שלוחה בסין צריך לשאול אם זה לא עלול להביא לזליגת טכנולוגיות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x