מה באמת קרה להבטחות הטכנולוגיות הגדולות של העשור?
גוגל גלאס, צ'טבוטים, רכב חכם, רחפנים, בלוקצ'יין ואינטרנט הדברים; כל אלה תיעלו אליהם מיליארדי דולרים מצד משקיעים ואלפי שעות פיתוח. אבל כמה מהם באמת הפכו לדבר הבא? לא הרבה
- מייקל בלומברג הקים לעצמו חברת טכנולוגיה כדי לנצח במירוץ לנשיאות
- פתיחת המוחות: הטכנולוגיה עומדת לחדור לכם למוח
- הצעד הגדול הבא שיכניס את הטכנולוגיה למפעלים הקטנים
עם זאת, כל הטכנולוגיות האלה היו מלכתחילה רעיונות שישבו על המדף ושמשקיעים חשבו שהם מהווים רעיון טוב. תהליך ההבשלה שלהן היה מהיר. האייפון 4 הושק ב-2010 והפך לאב הטיפוס של כל הסמארטפונים עד היום. מכשירי אנדרואיד נמכרו בפחות ממיליון יחידות ב-2009 וכיום מהווים כ-3 מיליארד מכשירים מתוך כל הסמארטפונים הפעילים בעולם. ב-1995 היו 16 מיליון משתמשי אינטרנט, ב-1998 היו כ-147 מיליון והיום כמעט כל העולם המערבי והמפותח מחובר.
האייפון 4 הוא האב-טיפוס של כל הסמארטפונים המודרנים צילום: בלומברג דוגמאות אלה מייצגות הצלחות טכנולוגיות. אבל בעשור האחרון הפציעו לא מעט טכנולוגיות שלא בטוח שיחזירו את ההשקעה או שהחזון שהן מייצגות באמת ניתן למימוש. זכרו, את הרכב החשמלי המציאו כמעט במקביל לרכב עם מנוע הבעירה - אך לקח לטכנולוגיה של הראשון כמעט 100 שנים להפוך למסחרית ונפוצה. אז מה היו הטכנולוגיות האלה, שכביכול היו אמורות להיות הדבר הגדול הבא בעולם הטכנולוגיה, אך הכזיבו או עדיין לא מימשו את הפוטנציאל? הנה רשימה של כמה שחשבנו שעונות להגדרה:
מציאות מדומה/מוגברת
את ההבטחה שכולנו נסתובב יום אחד עם משקפי מציאות מוגברת ברחוב שיקרינו לנו ישירות לעיניים את הוראות ההגעה ליעד, גוגל החלה לפתח עוד בתחילת העשור. אבל ב-2013 הגוגל גלאס שלה נתקלו בחומה בצורה של מציאות תרבותית שעוד לא הסכימה לוותר על הפרטיות שלה. משקיעי הון סיכון העריכו שב-2015 שעשרות מיליוני משקפי מציאות מדומה או מוגברת יהפכו לבני בית עד 2020.
משקפי מג'יק ליפ, 6,000 יחידות נמכרו בסה''כ צילום: אתר מג'יק ליפ
אבל המספרים לא משקרים. כל תחום ה-VR וה-AR אמנם צומח יפה בקצב ממוצע של 27% בשנה - אבל זה רחוק מאוד ממספרים של סמארטפונים או סטרימינג. הדוגמה האחרונה לפלופ שמהווה התחום מבחינת ההחזר על ההשקעה היא מג'יק ליפ. חברת ה-AR הכי מדוברת בשנים האחרונות הצליחה למכור בקושי 6,000 יחידות ממשקפי המציאות המוגברת שלה שהושקו בקול תרועה בשנה שעברה.
בלוקצ''יין/ביטקוין/מטבעות קריפטו
תחום זה הוא באמת סוג של תעלומה. מצד אחד הביטקוין זינק מבחינת ערך והפך לא מעט מאלה שקנו אותו לפני כמה שנים לבעלי הון (וירטואלי) ניכר. מצד שני, קשה מאוד להשתמש בו בעולם האמיתי. טכנולוגיית הבלוקצ'יין עליו הוא מבוסס היתה אמורה להפוך לסוג של אימות מסמכים ואמינות ללא צורך באישורי חתימות מול עורכי דין, רשויות או בנקאים.
הביטקוין הוא עדיין רק למשוגעים לדבר
IBM, אורקל וענקיות טכנולוגיה נוספות ניסו להטמיע אותה בעולם העסקי, אבל התברר שאף אחד לא ממש צריך אותה ושטכנולוגיות מסורתיות וקיימות מספקות את אותם פתרונות בפחות כסף וביעילות לא פחותה. בקיצור, זו טכנולוגיה שלמרות שרבים ראו בה את המהפכה הבאה, כרגע היא נראית בעיקר סוג של תחביב למשוגעים לדבר.
צ'טבוטים
הנה דוגמה מעולה למשהו שאף אחד לא הצליח לפצח. הרעיון היה מצוין. אין מספיק עובדים שיענו לכל לקוח או משתמש אז בואו נפקיד את המשימה בידי תוכנה שתנסה לחקות מענה אנושי. פייסבוק בעיקר ראתה בטכנולוגיה אפיק הכנסה פוטנציאלי עבור אפליקציות הצ'ט שלה. כך גם טוויטר וחברות כגון לייבפרסון שמספקת פתרונות תקשורת ארגוניים.
הצ'טבוט של טוויטר צילום: טוויטר
אבל הנה אנחנו כ-3 שנים לאחר ההייפ הראשוני. צ'טבוטים לא ממש שולטים במערכי שירות הלקוחות ועבור רוב הלקוחות מדובר בסוג של אמצעי שנועד להרחיק אותם עוד יותר מקבלת מענה יעיל לטרוניה או לבעיה שלהם. עם זאת צ'טבוטים אולי יחזרו בעתיד דרך טכנולוגיית השיחה המלאכותית של אסיסטנט, העוזרת הקולית של גוגל, שהציגה בכנס המפתחים האחרון שיחה כמעט טבעית בין בוט לבן אנוש במסגרת ניסוי הזמנה של פרחים הביתה.
אינטרנט הדברים
הנה עוד תחום שהיה על בדל שפתיהם של אלפי משקיעים. מיליארדים של מכשירים מקוונים. המקרר שיתקשר למכולת להזמין חלב. הטלוויזיה שתדע להדליק את עצמה בדיוק לערוץ הנכון כשהיא מזהה את הפנים של מי שצופה בה. מכונת הייצור שתדע להזמין את חומר הגלם - הדור הרביעי של התעשייה.
החזון של הבית המחובר עוד לא באמת התממש
כל הרעיונות (המצוינים תיאורטית) האלה נתקלו במספר בעיות רציניות. בראשן הפרטיות ואבטחת המידע. התברר שהיצרנים לא ממש ידעו או ניסו לאבטח את המוצרים שלהם. מצלמות רשת פרוצות, ניצול כל מיני מכשירים מקוונים כדי להפעיל מתקפות סייבר שכמעט הפילו את האינטרנט מספר פעמים או אפילו מקררים שהחלו לשלוח ספאם. ההאקרים חגגו - המשקיעים פחות.
רחפנים
הם היו אמורים להביא לנו את המשלוח של פיצה הביתה. לספק את ההזמנה מאמזון או להטיס אותנו במהירות מעל הפקקים. אבל זה עדיין לא קרה. וזה לא שלא ניסו - אמזון החלה בפיתוח הרעיון של פריים אייר שלה עוד ב-2015. Wing של גוגל קיבלה את רישיון ההטסה שלה מה-FAA האמריקאית מוקדם יותר השנה וכבר החלה להפעיל קווי משלוחים באוסטרליה וארה''ב.
רחפן של Wing צילום: AFP
אבל מול כל אלה עומדת הבעיה העיקרית של התחום: הרגולציה. אף אחד לא יודע עדיין כיצד להפוך את הרחפנים לכלי בטוח ואמין מספיק כדי לאפשר להם להסתובב במרחב הציבורי. מה שבטוח זה שכנראה ייקח עוד זמן מה עד שהבעיות יפתרו שהרחפנים יזמזמו לנו מעל הראש.
מכוניות אוטונומיות
ב-2016, אילון מאסק התנבא: "עד 2020 נראה יותר כ-10 מיליון מכוניות אוטונומיות על הכבישים". גם בפורד, גוגל, אובר או יצרניות רכב נוספות חשבו שהעתיד כבר כאן. אינטל קנתה את מובילאיי ב-15 מיליארד דולר כדי להיות בחזית של הטכנולוגיה. אבל אליה וקוץ בה. הנה אנחנו כמעט 5 שנים אחרי הפיתוחים הראשונים ויש בקושי כמה מאות מכוניות אוטונומיות בניסויים מוגבלים בעיקר. אפילו בסין שם המדינה מקלה מאוד על המפתחים אין ממש רכבים אוטונומיים בפעילות מלאה.
צי מכוניות אוטונומיות באינטל צילום: Intel Corporation
הבעיה היא שהטכנולוגיה עדיין לא ממש הבשילה. קשה מאוד למחשב להחליף שיקול דעת מוסרי של נהג אנושי. אבל זה גם קשור לכך שהרגולציה עדיין לא יודעת איך להתמודד עם רובוט על גלגלים בכביש. הוסיפו לכך שחברות הביטוח עדיין לא פיתחו אקטואריה מתאימה וקיבלתם תחום שבו כנראה לא נראה גידול מהותי בשנים הקרובות.
כל הטכנולוגיות האלה אמנם לא הצליחו להבשיל או להגשים את התקוות שתלו בהן אנשי החזון, המשקיעים או העתידנים. אך אין זה אומר שב-10 השנים הבאות לא נראה אותן פתאום נכנסות לחיינו דרך הדלת הראשית. כל מה שצריך זה לפעמים שינוי באווירה או פיתוח קטן שיהפוך טכנולוגיה עזובה להצלחה מרשימה.
