ראיון כלכליסט
לצלוף שלשות עם לברון - אינטל לוקחת את הספורט האקטיבי לשלב הבא
חטיבת הספורט של ענקית השבבים עובדת קשה כדי לאפשר לצופים לראות את הגול מנקודת המבט של השוער. בראיון בלעדי לכלכליסט, מסביר דודי בנעיון, מנכ''ל החטיבה בישראל, כיצד היא צפויה להפוך לחלק מלא מחוויית הספורט בעתיד הקרוב
- המעבדים החדשים של AMD משאירים אבק לאינטל
- צפו: הרכב האוטונומי של מובילאיי רק עם מצלמות, בנסיעת מבחן בירושלים
- חוקרים ישראלים זיהו פרצת אבטחה במוצר נפוץ של אינטל
"צורת החשיבה של הדור הצעיר שונה, האינטראקציה שלהם עם התוכן שהם צורכים שונה, והם באים ממקום שבו הם רוצים להיות מספרי הסיפורים והם רוצים להיות הרבה יותר מעורבים ביצירת התכנים", אומר דודי בנעיון, מנכ''ל אינטל ספורט ישראל וראש המחקר והפיתוח של הקבוצה כולה, בראיון מיוחד לכלכליסט. "הדוגמה הטובה ביותר לזה היא e-gaming ושירות הווידאו סטרימינג הפופולרי טוויצ' (Twitch). זה משהו שחדש לכל השחקנים הוותיקים בתעשייה, ואינטל ספורט עובדת עם לקוחותיה ביחד על מנת ללמוד איך להנגיש את התוכן שלהם לדור ה-Y. אנחנו מביאים את זה לספורט האקטיבי", אומר בנעיון.
השיחה עם בנעיון נערכת מאחורי במת הועידה, היכן שהמסכים הגדולים והתאורה הצבעונית מתחלפים בלפטופים פתוחים על שולחנות צפופים, תאורה חשוכה, והררי כבלים שעלולים להכשיל את העוברים אם לא ישימו לב לצעדיהם. אבל בצד המואר של הבמה עמד ג'יימס קראוונה (James Carwana), סגן נשיא אינטל ומנכ''ל אינטל ספורט, כשעל המסך מאחוריו שחקני פוטבול רצים על המגרש. המצלמה סובבת אותם באופן שנראה כלקוח יותר מסרט אקשן או משחק מחשב מאשר שידור ספורט מסורתי, ושדרן נלהב צועק ברקע. זאת טכנולוגיית הוידאו הוולומטרי החדשה של החברה — תוכנה מבוססת ענן אשר נושאת בחובה הבטחה לייתר את הצורך במצלמות מרובות באירועי ספורט ומהווה פיתוח של הטכנולוגיה שהחברה כבר מציעה בשותפויות שלה עם ה-NBA, NFL, וחלק מקבוצות הכדורגל האירופאיות המובילות.
אז מה זה בעצם וידאו וולומטרי? אינטל ספורט הוקמה על סמך כמה רכישות. הטכנולוגיה הוולומטרית שלה - היכולת לתפוס חלל או אירוע באופן תלת מימדי לחלוטין - מבוססת בעיקר על הרכישה של הסטארט-אפ הישראלי Replay Technologies ב-2016 תמורת 175 מיליון דולר. ריפליי פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לראות זויות צילום במקום שבו שלא הייתה ממוקמת מצלמה, בעזרת פריסה של מערך מצלמות בתוך מרחב מסוים, למשל איצטדיון. "בזמנו, ריפליי ידעה לעבוד רק עם פריים בודד, והיכולת שלה להיות ערוכה לסקייל הייתה מאוד מאוד מוגבלת," בנעיון מסביר. "בעצם כל הדבר הזה התחיל מכמה יזמים שישבו בפאב וראו משחק כדורגל, והיה גול, והם אמרו, איזה מגניב יהיה לראות את הגול הזה מנקודת המבט של השוער."
כאשר אינטל ספורט הוקמה והחלה לפתח את הטכנולוגיה, נדרש המון זמן לעבד את הפריים הבודד הזה, לפי בנעיון. "אם אנחנו מסתכלים על החומרים שקיימים כיום בשוק, אנחנו מתחילים בעצם בווידאו רגיל דו-ממדי, ואנחנו עוצרים אותו בנקודה שאנחנו חושבים שהיא מעניינת. הפריים הזה הוא פריים וולומטרי, ולקח לנו בערך שלוש דקות לעבד אותו ולהגיע למצב שאנחנו רואים אותו, ואז משם יכולנו להמשיך בווידאו דו-ממדי רגיל." בין 2017 ל-2019, צוות הפיתוח של אינטל ספורט - יש לקבוצה עובדים גם בארה"ב וסין, אבל הטכנולוגיה הוולומטרית פותחה כולה בישראל - הקדיש את כל מרצו למאמצי פיתוח אגרסיביים, והצליח להוריד את זמן העיבוד של פריים בודד ל-30 שניות. "כשהיינו צריכים להחליט בין שיקולים של מהירות ואיכות, אמרנו בוא נתחיל עם מהירות, נביא את זה לנקודת הזמן שאנחנו רוצים, ואז נטפל באיך".
בשנה האחרונה, הטכנולוגיה קיבלה דחיפה רצינית כאשר החברה העלתה אותה לענן, ובעזרת יכולות המחשוב הענניות הם כעת יכולים לנתח 30 פריימים בשנייה בודדת. כדי לסבר את האוזן, מדובר ב-67 גיגה-בייט של מידע בשנייה שמגיע מכל אחת מ-38 המצלמות שפרוסות באיצטדיון. וזה מה שהוצג ביום שני בוועידה. "עכשיו מה שאנחנו רוצים להתמקד בו זה איכות," בנעיון אומר, ומצביע על שחקני הפוטבול שרצים בלופ על לפטופ לצידו. "זה נראה סבבה, אבל רואה את הנקודות האלה? יש לקוחות שאצלם זה לא יעבור את הרף. עכשיו שאנחנו עושים את זה כל כך מהר אנחנו רוצים להביא את זה לרמה שאנחנו רוצים."
הלקוחות מרוצים, עכשיו צריך להתאים את הטכנולוגיה לאוהדים
עם הלקוחות שלהם, ה-NBA, ה-NFL, וליגות הכדורגל האנגליות והספרדיות אינטל ספורט עובדים כבר שנתיים. "אבל כל מה שעשינו עד עכשיו קשור לקליפים, לטכנולוגיה של 360 מעלות. מזה הם בעצם עושים כסף יחד איתנו, והמהפכה הבאה, מה שאנחנו עובדים איתם עליו כרגע, זה איך להתאים וידאו וולומטרי הן ברמת הצריכה והן ברמת הספורט בצורה מיטבית לאוהדים, מבחינת מה שהם אוהבים". להתאמה העתידית הזו יש שני היבטים, לפי בנעיון.
הראשון זה התאמה אישית, שבה צריך להגיע לאיזון בין האפשרות להביא לכל צופה את המצלמה והזוית הספציפית שהוא או היא אוהבים והדרך הטובה ביותר לספר את הסיפור בעזרת שלל הזויות החדשות שהטכנולוגיה מאפשרת. המצלמות הווירטואליות של אינטל, כמו שבנעיון קורא להן, הן אותן 38 מצלמות שהיו קיימות גם קודם באיצטדיונים, רק שהמעבר ממערכת שנמצאת באתר עצמו למערכת בענן איפשר לאינטל ספורט לעבור לקצב שמאפשר שידור וידאו, ויותר מכך. "הענן נתן לנו עוד שני דברים. הראשון זה גמישות מבחינת כמה מצלמות וירטואליות אנחנו רוצים לייצר, כי אנחנו לא מוגבלים עכשיו—תשלם יותר כסף ויהיו לך יותר מחשבים בענן, ברגע שעיבדת את האינפורמציה לייצר עוד מצלמה זה קל, תייצר כמה שאתה רוצה."
ההיבט השני הוא סקלביליות. באצטדיון, הטכנולוגיה מוגבלת על ידי המרחב הזמין וכמות המחשוב שאפשר להתקין באותו מרחב. כבר אין צורך להתקין את הכל בנפרד בכל מקום, והתחזוקה הרבה יותר קלה. "עכשיו אני לא מוגבל במה שקורה באצטדיון, אני יכול במקום אחד מרכזי שהוא בענן לתת תמיכה לכל מה שאני רוצה," בנעיון מסביר.
הטכנולוגיה של אינטל מחוברת לענן
המעבר לענן עזר לאינטל לפתור את בעיית המהירות והסקלביליות, אבל העלה שתי שאלות גדולות אחרות. הראשונה היא שאלת העלות. "נכון להיום, הגענו לעלות שהיא ריאלית למוצר כזה, שאנחנו יכולים לחיות איתה, למרות שהטכנולוגיה חדישה. מעבר לזה, יש לנו הרבה תכניות לאיך מורידים את העלות עוד, ואיך אנחנו מאפשרים לספקי הענן השונים לייצר מודלים עסקיים שהם הרבה יותר מתאימים." המודל העסקי שקיים כיום, הוא אומר, מותאם לאנשים שצורכים מחשוב ברמה קבועה. משחקי ספורט, לעומת זאת, מתרחשים בדרך כלל בסופי שבוע, ובזמן הזה יש קפיצה מאוד חדה בצריכה הדרושה. "אז אנחנו צריכים לעבוד איתם כדי לראות איך אנחנו מייצרים צורת תמחור שהיא יותר אופיינית לשוק של בידור."
נקודה שנייה היא היכולת לעצב מערכת שפועלת בזמן אמת או קרוב לכך. "כמובן שיש את הפיזיקה שמגבילה אותנו, אבל אנחנו רוצים שזה הדבר היחיד שיגביל אותנו ולא שום דבר אחר. כשזה קורה יש קסם כי מצליחים לתת הרבה יותר תועלת למי שיושב בבית ולקרב אותו פיזית למגרש. וזה מה שמנסים היום - לתת את ההרגשה של איך זה להיות באצטדיון גם לאנשים שיושבים בבית, אם זה באמצעות היכולת לזוז באיצטדיון ולראות מאיזו זווית צפייה שרוצים, או היכולת לשמוע כל דבר שהם היו שומעים אם הם היו בכיסא הספציפי שהם בחרו לראות ממנו את המשחק. יש המון מהפכות שקורות עכשיו בתחום הזה".
הם עובדים עם הליגות השונות להתאים את הטכנולוגיה לצרכיהם באמצעות קבוצות מיקוד וניסויים. השנה הם עיבו את פורטפוליו המוצרים שלהם בכדורגל ובפוטבול, למשל באפליקציה של מנצ'סטר סיטי, אשר כעת מאפשרת לאוהדים לצפות במהלכים מעניינים ממשחקים מנקודות ראייה שונות. עדיין מדובר בפריים בודד, בנעיון אומר, אבל הצעד הבא הוא לקחת את הדבר הזה ולהפוך אותו לווידאו. גם ה-NBA "כנראה הליגה הכי אגרסיבית בעולם מבחינת אימוץ טכנולוגיה" קיבלה שדרוג כאשר הם פרסו את הטכנולוגיה בשישה איצטדיונים השנה. כרגע אינטל ספורט לא מחפשים שותפויות ספורט נוספות כי אלו שלוש הליגות שמייצרות הכי הרבה כסף, בנעיון אומר.
להכניס את הווידאו הוולומטרי הביתה
המטרה שאינטל ספורט סימנו לעצמם בשנים הקרובות, לצד שיפור האיכות וקיצור הזמן לשידור, היא להביא את המוצר לפלטפורמות דיגיטליות ולשירותי OTT (over-the-top media service) בכל שלושת סוגי הספורט הללו, ולהפוך לאמצעי צריכה מרכזי עבור אוהדים, בנעיון אומר. "ומעבר לזה ההזדמנויות הן אינסופיות, כי אתה יכול לדבר על פתרונות שיפוט, אתה יכול לדבר על עזרים או כלים למאמנים, או על עזרים וכלים לשחקנים. עכשיו נגמר משחק ובלחיצת כפתור כל שחקן מקבל את הקליפים של כל המהלכים שהוא היה מעורב בהם."
זה רעיון שמציעות כבר מספר חברות בשוק, למשל פיקסלוט (Pixelot) הישראלית, שמייצרת שירותי הפקה ועריכה אוטומטיים מבוססי בינה מלאכותית לאירוע ספורט ומאפשרת באמצעותם מעקב אחר ביצועי שחקנים. אינטל ספורט מציע פתרון שמאפשר זוויות צפייה שלא קיימות כיום בשוק, לפי בנעיון. "לדוגמא, אני נותן למסי את כל המהלכים שהוא היה מעורב בהם מנקודת המבט שלו. עכשיו הוא יסתכל ויגיד: אוקיי, בעטתי לשער, מסרתי להוא, מה ראיתי, למה החלטתי לעשות את הדבר הזה. כי בסופו של דבר המטרה כאן היא לא לפאר את המהלך אלא שהשחקן ילמד." לשלושת ההיבטים של ניתוח ספורט כיום, מה קורה לשחקן במהלך המשחק ואיך הוא הרגיש, מה יש למאמן לומר על כך, ומה התוצאה? אינטל מוסיפה מימד יותר אמפירי, האפשרות לחזור לעובדות בשטח ולראות את נקודת המבט של השחקן לגבי מה שהתרחש", הוא אומר.
הטכנלוגיה בוודאי תהווה בעתיד בסיס לשיתופי פעולה עם חברות וסטארט-אפים שיוכלו להשתמש במידע הגולמי שאינטל מספקת ולפתח על בסיסו טכנולוגיות חדשות, בייחוד לאור העובדה שטכנולוגיות ספורט הן תעשייה צומחת כיום. "אנחנו עדיין לא במקום הזה", אומר בנעיון. "אנחנו עדיין מייצרים את החומרים של עצמנו, אין עוד שיתופי פעולה. זה לגמרי מקום שאנחנו רוצים להיות בו - זה יכול לקרות מחר, זה יכול לקרות עוד שנה, אבל ברמת התעדוף יש לנו דברים אחרים שאנחנו צריכים לעשות. ככל שהזמן יעבור אנחנו נראה הרבה יותר שיתופי פעולה, אנחנו נראה יותר חדשנות, ואנחנו נראה הרבה יותר תסריטי שימוש (use cases) שיונגשו לציבור."