התנועה לחופש המידע: "נדרשת שקיפות מירבית בקבלת ההחלטות בנוגע לפרטיות הציבור"

ניטור מידע צילום: שאטרסטוק

לפי התקנות שעת חירום שאושרו הלילה, השב"כ יוכל "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי" על 14 הימים שלפני אבחונו של חולה קורונה, כאשר ההחרגה היחידה שנקבעה היא "תוכן שיחה". במקביל המשטרה תוכל לבקש מחברות הסלולר מידע על מיקום מנויים, מבלי צורך לקבל צו שופט. התקנות אושרו תוך עקיפת הכנסת, שוועדת המשנה לשירותים החשאיים בה סרבה אתמול לאשר החלטת ממשלה בנושא ללא דיון מעמיק. מומחי פרטיות הזהירו בעקבות אישורן: "רוב תושבי ישראל עלולים להיות תחת מעקב. זה הצעד הכי מרחיק לכת שננקט אי פעם כלפי אזרחי המדינה".

מעקב אחרי חולי קורונה צילום: שאטרסטוק

בפנייה לפי חוק חופש המידע שהגישה התנועה, היא דורשת לקבל את חוות הדעת המשפטית שעל יסודה ניתן היועץ המשפטי לממשלה את אישורו למהלך. במסגרת זו מבקשת התנועה ללמוד מה בדיוק הם האמצים שבהם יעשה שימוש ומה מטרות השימוש המדויקות, אלו מנגנוני פיקוח והגבלת אחריות ינקטו, ו"במקרה שנערכו התייעצויות לצורך קבלת החלטת היועץ האמורה, נבקש לקבל גם את פירוט הגורמים המייעצים ואת תמצית העצה שנתן כל אחד מהם".

"על מקבלי ההחלטות להבין שבחברה דמוקרטית ודעתנית כבישראל, תנאי הכרחי ליישום היעיל של צעדי המדיניות הנבחרים לצמצום המשבר, הוא אמון הציבור במנהיגיו ובצעדים שעליהם הורו", אמרה מרקביץ' ל"כלכליסט". "מטעם זה פנתה התנועה ליועץ המשפטי לממשלה בקריאה דחופה לפרסום יזום של חוות דעתו שהכשירה את השימוש באמצעי ריגול חסרי תקדים להתחקות אחר חולים ונשאים בפוטנציה, במקביל לבקשה שהגישה לקבלת חוות הדעת לפי חוק חופש המידע".