כיצד מנהלים יכולים לוודא שאתם עובדים מהבית?

עבודה מהבית צילום: pixabay

אבל הקורונה והסגר שבעקבותיה אלצו עסקים שיכולים לעשות זאת ומעוניינים להמשיך לתפקיד לאפשר לכל העובדים לעבוד מהבית בצורה מלאה. וגם עתה, כשההקלות מתרחבות, יש לא מעט ארגונים שעדיין ממשיכים לתעדף עבודה מהבית ולא ממהרים לפתוח את המשרדים.

עבודה מהבית תישאר אתנו עוד זמן רב. אבל מה עושים המעסיקים שרוצים לוודא שהעובדים באמת עובדים, שהם לא מנצלים את השהייה בבית כדי לעשות בינג' של טייגר קינג או לאפות עוגות מורכבות ויצירתיות? מנסים לשחזר את חוויית המשרד כמה שיותר, תוך שימוש ביכולות ריגול וניטור טכנולוגי מתקדמות שהופכות את חלום העבודה מהבית לסיוט פרטיות.

לפי כתבה של הוושינגטון פוסט, עסקים רבים מייצרים דרכים מעיקות על מנת לשמור את עובדיהם בתלם, ואלפי עסקים בארה"ב כבר עושים שימוש בתוכנות ריגול על מנת להקליט את פעילות הדפדפן של הגולשים ואת שעות העבודה שלהם בפועל, ואף עוקבים אחר העובדים עצמם באמצעות הוראות לשמור את מצלמת הרשת פעילה תמיד, קביעת מפגשי עדכון תלת-יומיים ומילוי לוח השנה שלהם באירועים חברתיים לא בדיוק אופציונליים, כמו Happy Hour, גיים נייט ושיחות בשעת ארוחת צהריים.

איך המנהל מוודא שאתם אכן עובדים מהבית? צילום: שאטרסטוק

לדברי החברות, מדובר בלא יותר מפתרון להגדלת התפוקה והפחתת תחושת הבידוד, משהו שנועד להפוך את העבודה מהבית למהנה ומחוברת יותר. העובדים, כמובן, רואים את זה כמעקב תאגידי שרק מוסיף ומטשטש את הקו הדהוי גם כך שבין עבודה לחיים פרטיים, וכתוצאה מגביר את רמות הלחץ והתשישות שלהם.

מספר חברות שמפתחות כלים לניטור עובדים, ובהן ActivTrak, Hubstaff, Time Doctor ו-Teramind אמרו לוושינגטון פוסט שמספר המשתמשים וההכנסות שלהם מזנקים מאז תחילת הסגר. כמה חברות גם עושות שימוש בכלים שמאפשרים למנהלים לשמור צילומי מסך ממחשבי העובדים ולקבל רשימות של עובדים פעילים ושעות העבודה שלהם.

מערכת נבזית במיוחד בשם InterGuard ניתנת להתקנה בצורת חשאית ומסוגלת ליצור תרשים מפורט, דקה אחר דקה, של האפליקציות והאתרים בהם השתמש העובד, תוך שהיא מחלקת אותם בהתאם לרמת הרלוונטיות לעבודה ומעניקה לעובדים ציון תפוקה. המערכת גם יכולה לשלוח התראות במקרה שעובד עושה משהו חשוד, למשל אם זיהתה אינדיקציות לכך שהוא מחפש עבודה במקום אחר. כן היא מתעדת את כל האימליים, ההודעות המידיות וההקלדות ומצלמת את מסך המחשב מדי חמש שניות.

"אפשר לצפות בסרט של מה שעשה העובד", התגאה משום מה מנכ"ל החברה האם של InterGuard, בראד מילר. לדבריו, בשבועות האחרונים רוכשים את שירותי החברה מאות ארגונים חדשים מדי שבוע, לעומת שלוש לקוחות חדשים בשבוע בעבר. "זה חוסר אחריות פיננסי לא לפקח על עובדים מקרוב. מנהלים זכאים לחלוטין לדעת מה העובדים שלהם עושים אם הם מתחברים מהבית", הוא הוסיף. "זה מטופש להגיד 'אני פשוט בוטח בכולם', לעצום עיניים ולקוות לטוב. אם אתה מרגיש חוסר נוחות מכך, מה זה אומר על המניעים שלך?"

תוכנה אחרת, בשם Pragli, מנטרת באובססיביות את ההקלדות ותנועות העכבר של העובד, כשהפסקה של יותר מ-15 שניות מעבירה את העובד ממצב "פעיל" למצב "במנוחה". היא גם מאפשרת ליזום שיחות וידיאו עם עובד אחר ולהתחיל את השיחה מבלי שהצד השני חייב לאשר.

לדברי דייוויד היינמאייר הנסון, מייסד מפתחת פלטפורמת העבודה מרחוק Basecamp, החברות נוקטות בצעדים דראסטיים אלו בגלל חוסר אמון מהותי בעובדים. "הסגר גם הוביל מעסיקים למסגר את הניטור הזה בשפת ניו-אייג' של האספות חברתית, מתוך מטרה להחליק את העובדה שמישהו צופה בעובדים", הוא אמר לוושינגטון פוסט. "אנשים מחפשים קשר אנושי. אלו פירורים של קשר אנושי. הכפפת אנשים לשיטות מעקב נוקשות לא הופכת את העבודה שלהם לטובה או יצירתית יותר".

ואכן, עובדת שיווק דיגיטלי מטנסי סיפרה שהכמות האגרסיבית של הניטור והתקשורת הדיגיטלית מצד הבוס שלה – אימיילים, הודעות טקסט, שיחות זום – העלתה את רמת המתח שלה ושל חבריה לצוות. "הם בודקים אותנו בקביעות. כל פגישה עוסקת ב'מה את עושה עכשיו בדיוק?' עבדתי כל סוף השבוע והבוקר התעוררתי לאימייל שביקש לדעת כל מה שעשיתי בשבוע שעבר", היא סיפרה.

מעקב אחר עובדים צילום: שאטרסטוק

השימוש בכלים אלו הוא תוצאה של תחושה שנטועה עמוק במעסיקים רבים: העובדים עצלנים ורוצים לדפוק אותך, ואם תיתן להם קצת חבל זה בדיוק מה שהם יעשו. אין ספק שיש עובדים מהסוג הזה בכל ארגון, בדיוק כמו שיש עובדים בקיצון השני, שמכורים לעבודה ורק מחפשים איך לעשות ולהספיק יותר ויותר. אבל סביר יותר שמרבית העובדים נמצאים לא כאן ולא שם. הם רוצים לעשות עבודה טובה, לזכות בהכרה ובתגמול הולם עליה, להרגיש בסוף היום סיפוק עם משימה שמולאה כהלכה, וכן גם לשמור על הפרדה בין העולמות שלהם ולמנוע מהעבודה להשתלט על החיים הפרטיים שלהם – הישג קשה במיוחד בימים אלו.

שימוש בכלים אלו עלול, לפיכך, להשיג תוצאה הפוכה: ליצור חוסר שביעות רצון בקרב העובדים ותחושת ניכור שרק תפגע במוטיבציה שלהם ושעלולה להטות את המטוטלת דווקא לצד השני. מדובר בנבואה שמגשימה את עצמה: עובדים שירגישו שמקום העבודה שלהם לא סומך עליהם ומרגל אחריהם מכיוון שהוא סבור שהם ינצלו כל הזדמנות כדי לא לעבוד, ימלאו את התפקיד הזה בצורה ההולמת ביותר.

הבעיה כאן, בסופו של דבר, היא במוח של המעסיק. אם אין לו אמון בכך שהעובדים שהוא עצמו בחר לתפקיד יבצעו את העבודה שלהם בצורה הטובה ביותר, הוא צריך לשאול את עצמו מה פגום בתהליך הגיוס והעסקה שלו שגורם לו לראות בעובדים, שאמורים להיות שותפים להצלחה של החברה, כאסירים או אויבים שצריך לפקח עליהם מקרוב.

קצרצרים

1) ספוטיפיי החלה לבדוק אפשרות לשלב פודקסט וידיאו באפליקציה שלה, וגייסה לצורך הפיילוט את כוכבי היוטיוב זיין היג'אזי והית' חוסאר. הניסוי הגלובלי, שיאפשר ליוצרים להעלות סרטונים מוקלטים לשיתוף באפליקציה, יוצג ל-50% ממאזיני הפודקאסטים בספוטיפיי. מדובר בכניסה של ספוטיפיי לתחום חדש מבחינתה – עד עכשיו התמקדה החברה באופן כמעט בלעדי ביצירת חווייה קולית.

ספוטיפיי צילום: שאטרסטוק

2) פייסבוק לא זונחת עדיין את התוכניות להשקת המטבע הדיגיטלי ליברה, ונערכת למתקפת לובינג חדשה. לצורך כך, בחר ארגון ליברה (שרשמית, לא נשלט על ידי פייסבוק) את המנכ"ל הראשון שלו: סטיוארט לוי, היועץ המשפטי של HSBC ולשעבר תת-מזכיר למודיעין פיננסי וטרוריזים במשרד האוצר של ארה"ב.