"נחסוך ליזמים את בזבוז הזמן על הקמת חברה שלא תצליח"

"יש חור בדלי. יש היום תעשייה שלמה שמתחילה לעבוד רק מהרגע שיש חברה, טכנולוגיה ולקוח, ועד לרגע הזה כל התהליך נמצא בכאוס", מתאר יובל טל, יזם הפינטק, מייסד פיוניר ואחד מארבעת השותפים של מיזם הפינטק החדש של קבוצת Team8, תהליך הקמה של סטארט־אפ. Team8 הודיעה אתמול (ג') על השקה רשמית של פלטפורמת Team8 Fintech. שותפיו של טל הם רקפת רוסק עמינח, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי, רונן אסיא, מייסד חד־הקרן eToro, וגליה באר־גבל, ששימשה כראש תחום הפיתוח העסקי ב־PayPal במזרח אירופה, אפריקה וישראל.

מובילי Team8 Fintech. מימין: רונן אסיא, גליה באר־גבל, רקפת רוסק עמינח ויובל טל צילום: רון קדמי

הקבוצה דיווחה לרשות ני"ע האמריקאית על גיוס של 30 מיליון דולר, כשהשאיפה היא להשלים גיוס של 100 מיליון דולר. הקבוצה תקים ותשקיע בחברות סטארטאפ בתמורה לאחזקות של כ־50% מהחברה. המטרה, מסביר טל, היא לתקן הליך לא יעיל ובזבזני: "אם משפרים את הליך ההקמה של חברה, אפשר להעלות משמעותית את סיכויי ההצלחה. בישראל אחת ל־100 חברות מצליחה וזה אומר שב־99 אחרות, אנשים בזבזו שנים מחייהם על דברים שלא צריכים לקום בכלל. אנחנו יכולים לבוא למישהו כזה ולהגיד לו 'בוא נחסוך לך את הזמן'".

הכוונה של הקבוצה היא להקים כחמש חברות בשנים הקרובות בהתמקודת על חברות B2B2C מתחום הדאטה. לדברי רוסק עמינח, "נפנה לבנקים שלא יודעים לממן אי־קומרס ונציע להם לשתף פעולה עם המנוע שלנו והלקוחות שלהם או שנפנה לגופים מחוץ לעולם הפיננסי שיש להם הרבה כסף ולקוחות שעוברים דרכים, כמו גופי ריטייל או תקשורת".

"כמנכ"ל בנק עמדתי על במות ואמרתי שהבנקאות כמו שהיא לא יכולה להחזיק, המודל לא מתאים והצרכנים איבדו עניין", אומרת רוסק עמינח. "אם שואלים צעירים בארה״ב איפה הם רוצים לשים את כספם, אין להם שום עדיפות לבנקים, ולמרות זאת אנחנו רואים שהדיסרפשיין של התחום מאוד איטי. יש חברות פינטק מצליחות מאוד, כמה מהן יושבות כאן בחדר, אבל אם תסתכלי טוב תראי שרוב אלה שצריכות לגייס לקוחות, גם אם הן נסחרות במיליארדים, הן מפסידות הרבה מאוד כסף.

"בנוסף, הגופים המסורתיים מאויימים גם על ידי גופים מחוץ לעולם הפיננסי ומנסים להיכנס אליו כדי להגדיל את ההכנסות. התעשייה נמצאת בחוסר שיווי משקל מאוד בולט וגם הרגולטורים כבר לא מגיבים למערכת הבנקאית כמו לפני 2008. הם מעדיפים שגופים יהיו קטנים יותר ויותר בשליטה. בעבר האמינו שהבנקים יציבים בגלל הגודל שלהם, ואז הגיעה 2008 ופתאום הבינו שלא רק שהם לא יציבים, אם הם יקרסו, הכלכלות יקרסו. ואז הרגולטורים אומרים 'עדיף לנו לייצר תחרות'. כל זה כמובן מקבל דחיפה נוספת מהקורונה".

צריך בעיקר מודל עסקי, לא טכנולוגי

אסיא: "יש הרבה דברים ששונים בפינטק מאשר בסטארט־אפ 'רגיל'. אני פוגש כל הזמן סטארט־אפים שמגייסים שניים־שלושה מיליון דולר ולא מבינים איך שנתיים אחרי זה חצי מזה הלך על עמלות משפטיות ורגולציות. בפינטק היישום הוא לא תמיד טכנולוגי, הוא סביב המודל העסקי - איך מגיעים ללקוחות, מה מוכרים להם ואיזה מודל עסקי חדש מציעים בעולם הזה. טכנולוגיה היא רק כלי".

הרעיון במיזם החדש, מסביר טל, הוא לבנות מנגנון אחד שיעשה את העבודה היקרה הזו עבור הרבה חברות במקביל, וכך לחסוך להן הוצאות וזמן. "אנחנו מאפשרים ליזם להקים חברה בלי לוותר על משכורת שנתיים או להגיע עם הרבה כסף מהבית. אנחנו עוזרים להם להבין ניואנסים שלא קשורים למוצר למשל, וממה להיזהר. מי שרוצה להקים חברה היום צריך להיות סופרמן. הטעויות שאני עשיתי בדרך הן מביכות ובפוקס דברים הסתדרו איכשהו, כל הדבר הזה זה שורה של ניסים. זה לא שיש לנו הילה כלשהי, אבל זה להוריד סיכונים", אומר טל.

הדרך אל האקזיט

המודל של Team8 מעורר לא מעט דיונים בתעשייה. הקבוצה רשמה עד כה רק אקזיט אחד מרשים של סיגניה שנמכרה ב־250 מיליון דולר אחרי גיוס של כ־4 מיליון דולר. אבל טל סבור שההתמקדות באקזיט כמדד להצלחה אינה נכונה. הדגש, הוא אומר, צריך להיות מוקדם יותר. "בשלב שבו יזמים מגיעים לקרן הון סיכון, כבר צריך להיות להם משהו להציג, וגם אז מהרגע שבו אתה פוגש משקיע עד שנכנס כסף לקופה לוקח חצי שנה ואתה לוקח מפה ומשם. כשמגיע אלינו מישהו עם רעיון, היכולת שלנו כצוות לבדוק אותו מול האנשים הנכונים היא לאין שיעור יותר גבוה מזו של יזם מתחיל".

"אם נבדוק מה הדברים שמפילים יזם בשלב מוקדם, אז הראשון הוא חוסר ודאות וחוסר משכורת. השני זו ההתאמה לשוק. לו הייתי חוזר עכשיו בזמן והיה מודל כמו של Team8, זה ללא ספק היה הדבר הנכון לעשות. זה חוסך כל כך הרבה טעויות".

טל מסביר מדוע העובדה שהקבוצה לוקחת לה אחזקות של 50% כבר בהקמה, לא צריכה להרתיע יזמים: "אם הגישה של יזם זה שהוא רוצה יותר אחוזים על פני העלאת הסיכוי שלה להצלחה, זו בהחלט טעות. אפשר להתווכח על שליטה ועל הרבה דברים אחרים, אבל אחוזים מול הסיכוי להצליח זה פרמטר שאין מה להתווכח עליו.

"אקזיט זה משהו שמעורר קנאה אבל עד שמגיעים אליו מתחלפות הרבה מניות בדרך. האחריות שלנו היא לוודא שחברה מגיעה לסבב A או B. אם אנחנו מעלים את הסיכוי להגיע לסבב A, שיפרנו במאות אחוזים את הסיכוי לאקזיט. גם VC רגילים כבר מבינים היום שאי אפשר לשבת במשרד ולחכות שיגיעו אליהם, ומתחילים לראות את הצורך להביא את החברות פנימה".

אתה מדבר על שינוי המודל, אבל בסופו של דבר לא שיניתם את המטרה שהיא אקזיט. חברה שלוקחת כספי הון סיכון חייבת מתישהו לייצר אקזיט, גם החלפה של בעלי המניות רק קונה לה עוד זמן

טל: "גם להפוך לציבורי זו השקעה ומהסוג הגרוע ביותר. מערכת השיקולים שלך הופכת להיות פרדיקטביליטי של מכירות. את המשקיעים הציבוריים לא מעניין מוצר, מעניין אותם מכירות ובתור חברה זה מעוות את השיקולים".

אבל אין הרבה תסריטים של הרבה חברות שנשארו פרטיות. ברוב המקרים אין לך מה לעשות מלבד לעבור מפרייווט אקוויטי אחת לאחרת

טל: "זה נכון, חוקי המשחק הם שכשאתה לוקח כסף ממסדי, המשקיעים רוצים לקבל מכפיל מסוים. אז או שקונים אותך או שאתה הופך להיות ציבורי, ובמקרה השני איכות החיים של ההנהלה יורדת פלאים. אבל בשני המקרים מה שמשנה זה איך העובדים נפגשים עם הכסף ולא איך המשקיעים נפגשים איתו. ויש היום הרבה יותר חברות שבהן העובדים פוגשים את הכסף לפני האקזיט. מי שמסתכל על להקים חברה, חושב על הסיכוי להיפגש עם כסף וזה מה שאנחנו נותנים".