סולידריות בין סטארט-אפים מקבלת משנה תוקף בתקופת הקורונה
האקוסיסטם הישראלי לא נטול תחרותיות ופוליטיקה, אבל רווי גם בפרגון ומעשים טובים ואלה חשובים פי כמה לחברה שעושה את צעדיה הראשונים בתקופה של מגפה עולמית
13:5929.10.20
כשהקמתי את חברת פלייבאז, בשנת 2012, שכרנו בשכירות משנה שני חדרים קטנים במשרד גדול ומרווח שהספיקו כדי לאכלס את ששת אנשי הצוות שלנו. זמן קצר לאחר מכן החברה שממנה שכרנו את השטח סגרה את פעילותה, וכך נותרנו שישה אנשים בחלל עצום וריק. אז פרסמתי מודעה הקוראת לסטארט-אפים שטרם גייסו הון להצטרף לשבת לצידנו וכצפוי -לא חסרו קופצים על המציאה. לאורך שנת השכירות בנכס אירחנו כמה חברות צעירות ובחינם עבור אותן חברות צעירות, לא היה מדובר רק בחיסכון קריטי של כמה אלפי שקלים לחודש, אלא גם במסגרת שעזרה להם לבצע את המעבר מהרעיון לחברה פעילה.
קראו עוד בכלכליסט:
- "למצוא את הקו שבין התפשרות לאובדן דרך"
- בניגוד למה שחושבים: הרעיון הוא לא הדבר הכי חשוב בדרך לאקזיט
- החזון להקמת סטארט-אפ עובר דרך גיוס הון
הסיפור הקטן הזה הוא רק אחד מביטויים רבים של סולידריות סטארט-אפיסטית הנפוצים בתוך האקוסיסטם של ההייטק הישראלי. ביטויים נוספים כוללים קבוצות דיון לחלוקת מידע ובקשות עזרה הדדיות בין יזמים (אני אישית חבר במספר רב של קבוצות כאלו), שמוכנות לבוא לייעץ ולהשתתף בסיעור מוחות, כולל הדרכות שונות לחברות שזקוקות והשקעת משאבים וכוח אדם ללא תמורה.
.
פעמים רבות פניתי לחברי היזמים בשאלות ובקשות לעזרה כגון: איזה בסיס נתונים כדאי לנו להטמיע, מי מכיר עורך דין שמתמחה בהקמת חברה בת בברזיל, מי יכול להדריך כיצד מבצעים איפיון וארכיטקטורה לאחד המוצרים ועוד. במרבית המקרים הקהילה מתגייסת לעזור והאנשים (הדי עסוקים) יוצאים מגדרם כדי לוודא לא רק שקיבלת מענה לשאלה שלך, אלא שהבעייה באמת באה על פתרונה בדרך הטובה ביותר.
ומצד שני- יש גם רגעים מסוג אחר. בדרך כלל לא מדברים עליהם, אבל הם קיימים ומוכרים לכולנואחרי כל הכרזה על גיוס הון או מכירה ישנן תגובות מפרגנות ברשתות החברתיות, אבל גם לא מעט השמצות ורכילויות זדוניות מיזמים או עובדים בחברות מתחרות שמתקשים לפרגן.
לא פעם סביב כנסים ואירועי נטוורקינג של התעשייה נשמע רחש בחש אינטנסיבי של שיקולים פוליטיים בשאלה את מי להזמין להרצאה, מנכ״לים שמודיעים שהם מבטלים את השתתפותם מכיוון שלצידם הוזמן גם ה מנכ״ל של החברה המתחרה, ועוד כל מיני ביטויים של צרות עין וחוסר פירגון. אנחנו נמצאים בשוק תחרותי, אמוציונאלי, עם הרבה עניין ציבורי ורעש מסביב, ובכולנו, גם אם לעיתים אנחנו מתקשים להודות בכך בקול רם, מתעוררת לפעמים גם קנאה. כזו היא התעשייה שלנו, יש בה הכול מהכול. גם פירגון, עזרה הדדית והמון כבוד ורצון טוב, ולפעמים גם לא מעט פוליטיקה, צרות עין וסכסכנות. סביר להניח שגם קוראים מתעשיות אחרות מכירים את הדואליות הזו, זו אינה המצאה של ההייטק. כשיזם שמנהל חברת סטארט-אפ חרף כל הקשיים וההתמודדויות שומע על חברה אחרת שהוקמה זה עתה וכבר גייסה הון משמעותי, או נמכרה בסכום גבוה עוד לפני שהמוצר שלה יצא לשוק, טבעי שזה יעורר בו גם תסכול. כשיזם שקרא על עצמו ביקורות מעליבות בעיתון רואה שבוע לאחר מכן באותו עיתון תמונה מחוייכת של מנכ״ל חברה אחרת לצד כותרת מפרגנת ודברי שבח, טבעי שגם הוא יתרגם חלק מהעלבון שלו לכעס. כולנו בני אדם ורגשות שליליים אמנם אינם פרודוקטיביים, אבל גם לא צריך להתבייש להודות בקיומם.
ובכל זאת, אני מוצא שבדרך כלל רב החיובי על השלילי ובהתנסות הנוכחית שלי כשותף להקמת מיזם חדש אני מגלה בהנאה רבה את פניה היפות של התעשייה.
בשבוע שעבר, עם הסרת ההגבלות על תנועה והתקהלות, המרנו סופסוף את העבודה מרחוק בעבודה משותפת מאותו המשרד. מה שנראה מובן מאליו בימים כתיקונם, הפך בנסיבות הנוכחיות לאירוע מכונן. התלבטנו האם להתחייב לשכירת משרד בהינתן חוסר הוודאות לגבי הגבלות תנועה עתידיות, כאשר דמי השכירות החודשיים הם הוצאה לא מבוטלת עבור סטארט-אפ בעל אמצעים מוגבלים. לשמחתי מנכ״ל של סטארטאפ אחר (ודווקא של חברה שהיא מתחרה ישירה של החברה הקודמת שלי פלייבאז) הסכים לארח אותנו במשרד שלו עד שהמצב יתייצב ונעבור למשכן קבוע. חלק ניכר מספקי השירותים ששכרתי הם כאלו שבעלי חברות סטארטאפ אחרות איתם התייעצתי הפנו אלי, וגם בילו שעות נוספות בלעזור לי לקבל מהם את ההצעה הטובה ביותר. כשהפניתי שאלות לקבוצת הוואטסאפ של יזמי סטארט-אפים שאני חבר בה לא רק שקיבלתי מכל המנכ״לים העסוקים החברים בקבוצה צרור עצות והמלצות, אלא שגם אחד מהם, מנכ״ל של אחת מהחברות הצומחות בישראל, הזמין אותי לבוא למשרדו כדי שהוא יוכל להתפנות ולסייע לי באופן אישי.
החברות הגדולות בשוק כמו אמזון, גוגל ופייסבוק (שעל חלקן אני מרבה להעביר ביקורת בנושאים אחרים) מפנות מזמנן כדי לסייע בהדרכה למיזמים בתחילת דרכם בהכוונה וגם בשירותים ללא תשלום ומשקיעים וקרנות שנוטים להשקיע במיזמים ותיקים יותר הפנו אותי לקולגות שלהם שעשויים להתעניין בהשקעה במיזמים בתחילת דרכם. התרומה של כל אלו היא אדירה, אבל עיקר כוחה הוא לא רק בערך הפרקטי שהעזרה מביאה אלא בראש ובראשונה בתחושה שאתה לא לבד והאנשים סביבך רוצים שתצליח.
שאול אולמרט מייסד חברת החזירים המעופפים צילום: אוראל כהן אלו ימים סוערים ומרובי אתגרים עבור חברות סטארט-אפ בהינתן חוסר היציבות של השוק והמשבר הכלכלי העולמי על שלל ביטוייו. דווקא בגלל זה הסולידאריות הסטארט-אפיסטית חשובה מאי פעם, ומרגש לראות שהרבה אנשים מתעלים מעל כל שיקול אחר ומתגייסים לעזור. גם אני מוצא את עצמי מפנה לא מעט זמן לייעוץ לחברות שזקוקות לעזרה בתחומים שאני מצוי בהם, מפנה מועמדים להעסקה שלא התאימו לנו למעסיקים פוטנציאליים אחרים, מרצה בפני יזמים מתחילים או כיתות של סטודנטים, שופט בתחרויות של סטארט-אפים למיניהם, משמש כמנטור בתוכניות האצה ובקיצור משתדל לעזור בכל דרך שאני יכול. אז כששואלים אתכם על היותנו אומת הסטארט-אפ ואיך זה שאחוזי ההצלחה שלנו גבוהים, חישבו על כך שחלק גדול מהקרדיט הוא לזה שלצד הרצון להצליח אנחנו (רוב הזמן) לא שוכחים גם להיות בני אדם.
