מה המשמעות של ניצחון ביידן עבור חברות הטכנולוגיה?

הבחירות היו לנשיאות ארה"ב, אבל כוחה הכלכלי והתרבותי העצום של המדינה מבטיח שתוצאותיהן ישפיעו באופן זה או אחר על כל אחד מ-7.8 מיליארד האנשים שחיים על כדור הארץ. ואחד התחומים שבהם זה נכון יותר מכל הוא מעמדן של ענקיות הטכנולוגיה.

ג'ו ביידן מנצח במירוץ לבית הלבן צילום: אי פי איי

תחושת הרווחה הגלובלית הורגשה, סביר להניח, בעצמה רבה במיוחד בעמק הסיליקון. עובדי תעשיית הטכנולוגיה מזוהים פוליטית עם המפלגה הדמוקרטית ברובם. ועבור חלקם, בחברות כמו פייסבוק למשל, התלוותה לאכזבה מהבחירות לכך גם תחושת אשמה על החלק שלהם, או יותר נכון העדר המעש שלהם, שסייע לניצחון טראמפ. מנכ"לי החברות נאלצו להתמודד עם מציאות חדשה שבה במקום ממשל אוהד ומחבק, יושב בבית הלבן נשיא עוין ונקמני שלא פעם משתמש בשירותים שלהן עצמן על מנת לתקוף ולחבל בפעילותן.

מדיניות מגובשת לעומת שליפות מהמותן

אבל למנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה לא יכולים עדיין לפתוח את בקבוקי השמפניה. הממשל אולי התחלף, אבל היחס המפנק והמחבק שקיבלו החברות לפני 2016 לא יחזור בקלות . ארבע השנים האחרונות אופיינו בשינוי עמוק ביחס של פוליטיקאים משמאל לענקיות הטכנולוגיה, כשרבים מהם החליפו את האהדה בחשדנות ואף בעוינות. התרומה של פייסבוק לניצחון טראמפ ב-2016, היחס הסלחני של הפלטפורמות לטראמפ, הפגיעה האדירה בפרטיות שנחשפה במלוא עצמתה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, ההתנהגות האנטי-תחרותית הקיצונית, חוסר היכולת להשתלט על שיח קיצוני שהוביל לשגשוג של תיאוריות קשר מסוכנות כמו QAnon ועוד לא קנו לענקיות הטכנולוגיה ידידים בגבעת הקפיטול.

מימין: מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק, ג'ק דורסי מנכ"ל טוויטר וסונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל צילומים: גטי אימג'ס

כששחקנים בעלי השפעה כמו הסנטורית אליזבת וורן מציגים קייס משכנע לפירוק ענקיות הטכנולוגיה וכשעימותים של חברות אלו עם מתמודדות קטנות יותר הופכים לכותרות ראשיות (למשל, המאבק של מפתחת פורטנייט, אפיק גיימס, באפל ובמדיניות האפסטור שלה) ברור שהאווירה בוושינגטון לא תהפוך באחת לידידותית יותר. למעשה, היא אפילו יכולה להיות מסוכנת יותר. טראמפ היה עוין ותוקפני, אך הילדותיות, היצריות והחיבה שלו לפתרונות קסם ולשליפות מהמותן מנעו ממנה לגבש מדיניות סדורה שתאפשר לו להתמודד עם נושאים מורכבים. עם ביידן זה לא יקרה, ואם יחליט ממשלו לפעול בצורה משמעותית נגד ענקיות הטכנולוגיה הסיכון מבחינתן יהיה משמעותי הרבה יותר מאשר דיון בקונגרס שבו מחוקקים רפובליקנים מתחרים על מנת לגלות יצליח להכניס סאודנבייט למהדורות החדשות.

אחד התחומים שבהם צפוי הממשל לפעול במשנה מרץ הוא זה של ההגבלים העסקיים. כבר עכשיו יש פעילות ניכרת בתחום, ובראשה התביעה המתוקשרת שהגיש משרד המשפטים נגד גוגל, ותביעה נגד פייסבוק שעליה עומלת ה-FTC. המעמד המונופוליסטי של ענקיות הטכנולוגיה מעורר עניין בקרב דמוקרטים, שמסורתית ידידותיים פחות למונופולים מעמיתיהם הרפובליקנים.

על פי הערכות, ממשל ביידן צפוי לעודד את הרגולטורים השונים לנקוט בפעילות אגרסיבית יותר בתחום ומהלכים כמו התביעה נגד גוגל יכולים לזכות לרוח גבית ברמת המדינות, בדמות תובעים כלליים ממדינות דמוקרטיות שיכולים להצטרף אליה. מדיניות אגרסיבית מצד ממשל ביידן יכולה גם לסלול את הדרך לתביעות נוספות, שיזכו ללגיטימציה ציבורית גדולה יותר מאשר לו היו מוגשות על ידי הממשל הנוכחי. משרד המשפטים הוא גם הרגולטור שמאשר רכישות ומיזוגים משמעותיים, ועסקאות מרכזיות של ענקיות הטכנולוגיה יכולות לזכות לביקורת רבה יותר, אולי אפילו להיפסל במטרה למנוע השתלטות על סגמנטים חדשים כמו שעשתה פייסבוק עם רכישת אינסטגרם ו-ווטסאפ.

מימין: מארק צוקרברג מנכ"ל מייסד פייסבוק ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: רויטרס, בלומברג

ההיתכנות של מהלכים עמוקים יותר, כמו חקיקה משמעותית או פירוק החברות, תלויה במידה רבה בשאלה מי ישלוט בסנאט. זו תוכרע כנראה רק בינואר, בשני מרוצי סיבוב שני בג'ורג'יה.

עם ממשל בעל אג'נדה סדורה ותוכנית פעולה, וקצת שיתוף פעולה בקונגרס, חברות הטכנולוגיה יכולות לגלות שצעדיהן הוצרו בצורה משמעותית ושמהלכים שהיו מובנים מאליהםהופכים פתאום למורכבים, מסובכים, אולי אפילו בלתי-אפשריים או מסוכנים.

סוגיה מהותית נוספת היא ניהול התוכן או הצנזורה ברשתות חברתיות. תחת ביידן, התוכנית של ממשל טראמפ לבטל את באופן מיידי ובאמצעות הזרוע הביצועית את סעיף 230 בחוק ההגינות בתקשורת, שמקנה לחברות הגנה מפני תביעות על תוכן משתמשים, תושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. ביידן אמנם אמר בעבר שצריך לבטל את הסעיף אבל סביר שהתכוון להליך שבו הוא יוחלף במודל עדכני יותר, שמתייחס בצורה נאותה לתפקיד שיש היום לרשתות חברתיות בשיח הציבורי.

סוגיית ניהול התוכן ברשתות החברתיות בהחלט צפויה לתפוס מקום מרכזי בממשל ביידן. מדובר בנושא חם. בעבור הדמוקרטים, שסבורים שב-2016 פייסבוק לא עשתה דבר על מנת לבלום את ההתערבות הרוסית והפייק ניוז, ושמאז היא והרשתות החברתיות לא עושות מספיק על מנת לצנזר תכנים קיצוניים ומסוכנים הרפובליקנים מצדם טוענים שלפלטפורמות יש הטיה אנטי-ימנית ולכן זוהי סוגיה ששני הצדדים יכולים להסכים עליה, ושאירועי הימים האחרונים רק הפכו אותה לבוערת יותר. הבחירה של פייסבוק וטוויטר להגביל במהירות פוסטים שקריים של טראמפ ואחרים שטענו לניצחון בבחירות או לזיופים המוניים הרתיחה רפובליקנים, ובמקביל סיפקה בסיס לגאלי לרגולציה בנושא: הטיעון הוותיק של החברות, שלפיו הן לא כלי תקשורת אלא רק פלטפורמה חסרת פניות ולכן צריכות ליהנות מרגולציה מקילה, מחזיק הרבה פחות מים ברגע שהן מתערבות באופן קבוע בשיח פוליטי.

הקרב על הפייק ניוז בפייסבוק ובטוויטר צילום: שאטרסטוק

התנאים מתאימים להסדרה של סוגיית הצנזורה ברשתות חברתיות, וסביר להניח שהקונגרס יפעל בנושא – בין אם באמצעות ביטול או התאמת ההגנות של סעיף 230, ובין אם בדרך אחרת – כך שהפלטפורמות ויהיו כפופות לכללים או למגבלות שונות.

פרטיות נותרה סוגיה מהותית, ושיחקה גם תפקיד מרכזי בבחירות בקליפורניה שם אישרו הבוחרים הצעה שמרחיבה את האכיפה וזכויות האזרחים בכל הנוגע לפרטיות ברשת. ההידרדרות המואצת בתדמיתן של חברות הטכנולוגיה החלה סביב פרטיות – פרשת קיימברידג' אנליטיקה. יוזמות קודמות בנושא לא הצליחו לייצר תמיכה מספקת בקונגרס, אבל במושב הבא, בלי בחירות ברקע ועם מספיק רצון, חוקים פדרליים שמגבילים את מה שהחברות יכולות לעשות עם מידע משתמשים, נותנים למשתמשים שליטה מלאה יותר במידע שלהם ומחייבים את הפלטפורמות בשקיפות גדולה יותר, אינם דבר בלתי סביר.

התפוררות ענקיות הטכנולוגיה

ביידן צפוי גם להפוך את מדיניות טראמפ בתחומי הסחר וההגירה ועתיד לטפח מחדש הסכמים בינלאומיים, לעצור את מלחמת הסחר עם סין ולבטל מגבלות שונות על כניסת מהגרים ועובדים זרים לארה"ב – שינויים שצפויים דווקא לחזק את ענקיות הטכנולוגיה. מדיניות ביידן כלפי סין יכולה לכלול גם ביטול המגבלות שהוטלו על חברות כמו טיקטוק ו-וואווי. במקרה של טיקטוק, הדבר יקל על הפלטפורמה להתחרות בפייסבוק, במקרה של וואווי, התוצאה המיידית תהיה אפשרות לחידוש הקשרים העסקיים של חברות אמריקאיות עם ענקית הטלקום.

תחת טראמפ, היו ענקיות טכנולוגיה היו לא פעם בעימות ישיר עם נשיא עוין, תוקפני ומעליב. ביידן צפוי לגלות כלפיהן יחס ידידותי ונעים יותר, אך אם יחליט לפעול לרגולציה מקיפה יותר של פעילותן, הוא עלול להתגלות כאיום משמעותי בהרבה ולהצר משמעותית את מרחב הפעילות שלהן