מפתחת פורטנייט רוצה לצבור הון חברתי על חשבון אפל וגוגל

לפי עקרון זה, אסטרטגיה פוליטית ומדינית מנוהלת לא על בסיס רעיונות אידיאולוגיים או מוסריים, אלא בהתאם לצרכים ושיקולים משתנים. במלים אחרות, הכל אינטרסים. בלי אידיאולוגיה, בלי רעיונות גדולים, רק אינטרסים שנועדו להשיג מטרה קצרת טווח. ולפעמים, נדמה שקיסינג'ר הצליח כל כך שפעילות מבוססת ריאלפוליטיק מגיעה למקומות רחוקים מאוד מעולם הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים שבו נולדה.

אפיק גיימס, יצרנית פורטנייט צילום: Getty Images

למשל, מערכות היחסים והיריבויות בין חברות הטכנולוגיה השונות, כפי שזו התבטאה בסוף השבוע הנוכחי בסכסוך בין אפיק (Epic), מפתחת תופעת הגיימינג פורטנייט, לאפל וגוגל. וגם במהלך של פייסבוק, שהגיחה בשלב מסוים למרות שאף אחד לא הזמין אותה.

הסכסוך החל ביום חמישי, כשאפיק שילבה באפליקציות פורטנייט לאייפון ולאנדרואיד אפשרות לבצע רכישות דרך מערכת תשלום שלה, כשהיא עוקפת את מערכות התשלומים המובנות של אפל וגוגל. לאפיק יש סיבה מצוינת לעשות את זה: ענקיות הטכנולוגיה גוזרות עמלה בסך 30% על כל רכישה שמבוצעת באמצעות מערכות התשלומים שלהן, ועם מערכת משלה אפיק לא צריכה להשליש סכומים אדירים לכיסי החברה. עכשיו, זה לא שהעמלה נטולת צידוק לחלוטין: בכל זאת אפל וגוגל מתחזקות פלטפורמה – חנות אפליקציות - שמאפשרת לחברות רבות להגיע למכשירים של מיליארד משתמשים, מספקת כלי פיתוח וקידום, שירותי הפצה ועדכון ועוד.

זה לגיטימי לגבות כסף על שירות שכזה, ולגיטימי גם להרוויח עליו. מה גם שהמודל לא דורש תשלום מאפליקציות חינמיות. בנוסף, שימוש במערכת תשלומים מרכזית של מפעילת הפלטפורמה מסייע להסיר חיכוכים בהליך הרכישה מצד המשתמש ומקשה על הונאה. לכן, קל לראות למה אפל וגוגל הגיבו בהסרת פורטנייט מחנויות האפליקציות שלהן, מיד כשזיהו את התרגיל של אפיק – צעד חסר תקדים כשמדובר באפליקציה כל כך מוכרת ופופולרית.

הנימוק הרשמי לכך הוא לא נטול היגיון: אלו הכללים של הפלטפורמה, שחלים באופן אחיד על כך המפתחים שעושים בה שימוש, המפתחים מרוויחים לא מעט מהכלים והיכולות שמספקות החברות לאפליקציות באקו-סיסטם שלהן, וזה רק הוגן לגבות תשלום על שירות זה. מי שלא מוצא חן בעיניו לא חייב להסכים לכללים ויכול ללכת לשחק במקום אחר. במקרה של גוגל, קשה שלא להסכים. שכן מי שרוצה יכול עדיין להוריד את פורטנייט לאנדרואיד ישירות מהאתר הרשמי – יש למשתמש ולחברה דרכים אחרות להגיע למכשיר.

המשחק פורטנייט הוסר מהאייפון צילום: Cnet

לאפל יותר קשה לשחק עם הטיעון הזה, כי בגן הסגור של האייפון אין שום דרך להתקין אפליקציות (על מכשיר לא פרוץ), פרט לאפסטור. אם באנדרואיד אתה לפחות יכול להגיע למשתמשים בדרך אחרת, ולבחור לא לשחק לפי הכללים של גוגל (כפי שאפיק באמת עשתה לפני כשנתיים, כשהוציאה זמנית את פורטנייט מהפלייסטור, באפל מי שלא משחק לפי הכללים של החברה פשוט לא יהיה באייפון. בכלל. זו גישה הרבה יותר בעייתית, שכבר סיבכה את אפל בחקירת הגבלים עסקיים באיחוד האירופי בעקבות תלונות מצד חברות דוגמת ספוטיפיי, שטוענת שהעמלה שגובה אפל מציבה אותה בעמדת נחיתות כאשר היא נאלצת להתחרות באפל מיוזיק.

אפיק הגיבה בתביעות שהגישה נגד אפל וגוגל. באופן חשוד מאוד, התביעה נגד אפל הוגשה פחות משעה אחרי שאפל הסירה את פורטנייט מהאפסטור. כותבים צינקנים היו אומרים שזה היה מהלך מתוכנן ומחושב של אפיק, שהיא פרסמה את העדכון מתוך תקווה שאפל תסיר את המשחק, ובהתאם נערכה מראש עם מסמך התביעה, כפי שנערכה גם עם פרסומת שתוקפת את אפל על בסיס פרסומת 1984 המיתולוגית של החברה.

בתביעה, שנפתחת באזכור אותה פרסומת, דורשת אפיק צו מניעה נגד אפל ו"ההתנהגות האנטי-תחרותית שלה", ופסיקה שהליך אישור האפליקציות וחיוב השימוש במערכת התשלומים של האפסטור אינם לגיטימיים. "אפל הפכה למה שהיא פעם תקפה: ענקית שמבקשת לשלוט בשווקים, לחסום תחרות ולהחניק חדשנות", נכתב. "אפל גדולה יותר, חזקה יותר, מבוצרת יותר ושרירותית יותר ממונופולי העבר. עם שווי שוק של כמעט 2 טריליון דולר, הגודל וההשפעה של אפל גדולים יותר מזה של כל מונופול טכנולוגי בהיסטוריה".

התביעה תוקפת ישירות את הגן הסגור של אפל, וטוענת נגד המונופול שיש לחברה על הפצת תוכנה וגביית תשלום באקוסיסטם של האייפון. ואף שהטיעונים לגבי הגודל ההיסטורי של המונופול של אפל קצת מוגזמים (לדעתי אפשר לעלות טיעון משכנע יותר בנושא כלפי גוגל או פייסבוק), בעיקרון החברה צודקת: הגן הסגור, שבו אפל שולטת בצורה מלאה בכל ההבטים של פעילות האפליקציות במכשירי המובייל שלה, הוא בעייתי ופוגע במפתחים חיצוניים וגם בצרכנים, שרוכשים מכשיר מאוד יקר אך לא יכולים לעשות בו כרצונם. מצד שני, יש גם יתרונות למודל של אפל, כמו יצירת סביבה בטוחה ומאובטחת יותר שמקשה על ניצול לרעה מצד גורמים עוינים (יש סיבה שכלי הפרצה של NSO הישראלית לאייפון כל כך יקרים).

בתביעה נגד גוגל מטרילה אפיק כשהיא מזכירה את המוטו המנוח של החברה "אל תהיה רשע", שאפיין את החברה אחרי הקמתה ב-1998. "22 שנה מאוחר יותר, גוגל משתמשת בגודל שלה כדי להיות מרושעת למתחרים, ממציאים, לקוחות ומשתשמים במגוון שווקים שבהן יש לה מונופול", נכתב.

סלוגן המאבק של פורטנייט באפל וגוגל צילום: Epic Games

אפשר לקיים דיון נרחב על מודל הגן הסגור, יתרונותיו, חסרונותיו והאם הוא לגיטימי או לא. אבל אפיק לא מעוניינת באמת למנהל דיון כזה. היא לא באמת יוצאת לקרב עקרוני נגד הגן הסגור. היא יוצאת למאבק אינטרסנטי נקודתי, כזה שאפילו לא מעמיד אותה בסיכון מהותי. כי בשעה שאפיק מפנה את כל התותחים שלה נגד אפל וגוגל, היא מתעלמת לחלוטין מתחום אחר שרווי בגנים סגורים, לא שונים מהאפסטור של אפל, מוגבלים יותר מהפלטפורמה של גוגל: קונסולות הגיימינג. מיקרוסופט, סוני ונינטנדו כולן מפעילות פלטפורמות סגורות שמאפשרות למפתחים להגיע רק דרך החנויות שלהן ורק דרך מערכות התשלומים שלהן, וגם הן גובות עמלה של 30% על כל עסקה שמתבצעת דרכן.

מדובר בעמלה משמעותית להכנסות החברה: 41% מהכנסות בחטיבת הגיימינג של סוני ברבעון הראשון, 2.29 מיליארד דולר הגיעו מתשלומים דוגמת אלו שגובה פורטנייט משחקנים. מיקרוסופט רשמה גידול של 39% בהכנסות הגיימינג ברבעון שאחרי השקת פורטנייט על האקסבוקס, וכך גם נינטנדו, אחרי שהכריזה שחצי מבעלי הסוויץ' הורידו את המשחק.

"בפלטפורמות מובייל, אפיק קוראת לעמלה של 30% 'מוגזמת', ואומרת שהיא רוצה להציע תשלום ישיר יותר כדי להעביר את החסכון לשחקנים", כתב קייל אורלנד בארסטכניקה. "אבל בקונסולות, במקביל, אפיק השיקה בשמחה הנחה קבועה של 20%, על מיקרו-עסקאות, למרות שאין שום סימן לכך שיצרניות הקונסולות שינו את מבנה העמלה שלהן. כל יצרניות הקונסולות הגדולות שולטות באופן מלא על המשחקים שנכנסים לגנים הסגורים שלהם. כשמדובר על iOS, אפיק אומרת ש'בחסימת הבחירות של הצרכן בהתקנת תוכנה, אפל יצרה בעיה כדי שתוכל להרוויח מהפתרון'. כשמדובר על קונסולות, אפיק שותקת למרות שהמצב זהה".

אורלנד מציין שבמובנים רבים הקונסולות סגורות יותר לא רק מאנדרואיד (שמאפשרת לפחות להוריד אפליקציות ישירות ממפתחים), אלא אפילו מהפלטפורמה אפל, שכן הן לא מתירות כניסה לחנויות המקוונות שלהן של משחקים עם דירוג למבוגרים בלבד (בשביל זה, תאלצו לקנות את המשחק על מדיה פיסית), ואף חסמו בעבר אמולטורים שאפשרו להריץ משחקים של קונסולות אחרות, ישנות יותר.

משחק הווידאו פורטנייט

יש טיעונים להצדקת הגנים הסגורים של הקונסולות, ואפיק העלתה אותם בעצמה בעבר: בעיקר שפיתוח וייצור הקונסולת הוא הליך יקר מאוד, ושהחברות מוכרות אותן בהפסד על מנת להרוויח ממכירת תוכנה. אבל גם פיתוח וייצור האייפון הוא יקר, ובאנדרואיד גוגל מיייצרת הכנסות בעיקר ממכירת תוכנה, שכן מרבית המכשירים בשוק מיוצרים ומשווקים על ידי חברות אחרות.

הסיבה שאפיק לא תקפה את יצרניות הקונסולות, אם כן, אינה עקרונית או אידיאולוגית אלא מונעת משיקולי ריאלפוליטיק: הן מהוות חלק משמעותי הרבה יותר בשוק של פורטנייט מהפלטפורמות האחרות. לפי נתונים משנה שעברה, שמתייחסים לשלושת משחקי בטאל רויאל הפופולריים ביותר (ופורטנייט הוא הפופולרי מכולם), 71% מהגיימרים שחקו בהם על קונסולות, 17% על מחשבים אישיים ורק 12% על מכשירי מובייל.

מנגד, אפל וגוגל את חברות מעניינות ומתוקשרות הרבה יותר מסוני, מיקרוסופט ונינטנדו. אפיק בחרה במהלך שיאפשר לה להשיג אפקט תקשורתי מרבי תוך פגיעה מזערית בהכנסותיה. מיעוט של מיעוט מקרב השחקנים בפורטנייט מגיע מעולם המובייל, אך ההד התקשורתי של מהלך נועז לכאורה נגד שתיים מהחברות המוכרות והמדוברות בעולם הוא עצום. תוסיפו לכך את העובדה שהחברות נמצאות בעיצומו של עליהום ציבורי בגין ההתנהגות האנטי-תחרותית שלהן, והנה מטרה נוחה. לא להשיג הישג מהותי בעבור הגיימרים שלה, אלא כדי להצטייר כמגינת המשתמש הקטן נגד החברות הגדולות והמרושעות, לצבור הון חברתי ולזכות לפרסום חיובי נרחב ויקר ערך בכלי תקשורת בכל העולם. לא שווה אבדן של כ-12% מההכנסות? לגמרי שווה.

פייסבוק תפסה טרמפ על הקמפיין של פורטנייט צילום: canva

ואפיק היא לא היחידה שמשחקת את המשחק הזה. ביום שישי, תפסה טרמפ על הקמפיין של אפיק גם פייסבוק, שהצטרפה גם היא למקהלת הטרוניות נגד העמלה של אפל. בפוסט, שבו טופחת הרשת החברתית לעצמה על השכם בעקבות החלטתה שלא לגבות עמלה מתכונה חדשה שמאפשרת לבעלי עסקים לארגן אירועים מקוונים בתשלום, היא פונה לפתע לנעיצת סכין בבטן הרכה של אפל. "ביקשנו מאפל להפחית את מס ה-30% באפסטור או לאפשר לנו להציע את פייסבוק פיי כדי שנוכל לספוג את כל העלויות בעבור עסקים שמתקשים בזמן קוביד-19", היא כתבה. "למרבה הצער, הם פסלו את שתי הבקשות ועסקים קטנים ובינוניים יקבלו רק 70% מההכנסות שהרוויחו בקושי רב".

קצת מצחיק לראות את פייסבוק, חברה שמתמודדות עם סוגיות הגבלים עסקיים משלה, שמהווה חלק מדאופול בשוק הפרסום המקוון, ושהואשמה לא פעם בהתעללות וניצול של עסקים שסובלים מקשיים כלכליים (בעיקר עיתונים), בוחרת לתקוף פתאום חברה אחרת בנושא. ואף שיש היגיון וצדק מסוים בטיעונים שלה, מה שחשוב כאן זה שבדומה לאפיק היא לא פועלת ממניעים אידיאולוגיים אלא מנצלת טיעון אידיאולוגי לצרכים הקטנוניים שלה. במקרה זה, להסית את האש שהיא סופגת על הפרקטיקות השונות שלה, וניסיון להצית אותה מתחת לרגליים של חברה שהיא תופסת כמטרה נוחה.

פייסבוק לא תוקפת את אפל כי כל כך אכפת לה מעסקים קטנים אלא כי היא מנסה לנצל הזדמנות קלה לשפר את התדמית שלה. אפיק יצאה למלחמה נגד אפל וגוגל לא מסיבות אידיאולוגיות ורצון להוזיל עלויות לגיימרים, אלא כי ראתה דרך לגרוף הון ציבורי יקר ערך, ליצור לעצמה תדמית משופרת, בלי לפגוע יותר מדי בהכנסותיה. אין אידיאולוגיה, אין עקרונות, הכל אינטרסים פרטניים וקצרי טווח. ריאלפוליטיק במיטבה. קסינג'ר בטח גאה.