השימוע של מייסדי טוויטר ופייסבוק: שוב מתקפה על ענקיות הטכנולוגיה
אמש התקיים שוב שימוע למנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה מול ועדת המשפט בסנאט האמריקאי, הפעם בעקבות הצנזורה שהפעילו הרשתות החברתיות לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב
אתמול (ג') התקיים שוב שימוע של מנכ"לי ענקיות הטכנולוגיה מול ועדת המשפט של הסנאט, בפעם השלישית השנה, אך הפעם העיניים היו נשואות לעדותם של ג'ק דורסי מנכ''ל טוויטר ומארק צוקרברג מנכ''ל פייסבוק.
מארק צוקרברג בעדות בסנאט צילום: רויטרס
ג'ק דורסי בעדות בסנאט צילום: ש
קראו עוד בכלכליסט:
- לא רק את הנשיאות: טראמפ יאבד את המעמד המיוחד שלו בטוויטר ב-20 בינואר
- אובמה נגד הרשתות החברתיות: "עושות בחירות עריכה, בין אם על ידי אלגוריתם או צנזורה"
- מה המשמעות של ניצחון ביידן עבור חברות הטכנולוגיה?
הסנאטורים, בעיקר הרפובליקנים, ניסו שוב לתקוף את החברות ולטעון כי הן חוסמות ביטויי השמרנות בפלטפורמות שלהן תוך שהם התמקדו בחסימתן את הפצת כתבה של מה"ניו-יורק פוסט" על בנו של ג'ו ביידן, האנטר, בו הואשם ביידן ג'וניור בשידול אביו לשחיתות. הכתבה הוסתרה לחלוטין בידי טוויטר בגלל שלל טענות שהועלו נגד המקורות ששימשו כבסיס לסיפור, ותכתובות מיילים שככל הנראה לא אושרו לפרסום.
מארק צוקרברג בעדות בסנאט צילום: רויטרס ואולם הסנאטורים מצאו טעם לפגם בצנזורה העצמית של טוויטר ופייסבוק. זאת כאשר האחרונה לא ממש חסמה את ההפצה של הסיפור אלא הסתפקה בסימון הקישור כמידע לא אמין. זמן קצר לאחר מכן גם טוויטר חזרה בה מאיסור ההפצה וגם היא סימנה את הידיעה כלא אמינה. הסיפור הזה סיפק תחמושת לאחד מהנושאים החביבים על הפוליטיקאים האמריקאיים - השאלה האם רשתות חברתיות הן כלי תקשורת מעבר להיותן פלטפורמה חברתית. מצב זה משנה לחלוטין את האחריות שלהן על התכנים המתפרסמים דרכן - בין אם על ידי משתמשים פרטיים או על ידי גופים תקשורתיים.
הטענה העיקרית של השימוע הייתה שפייסבוק וטוויטר הם כלי תקשורת מכיוון שהן קובעות אילו תכנים יופצו דרכן ולמרות זאת הינן מוגנות על ידי תקנה 230 של חוק התקשורת האמריקאי שמחריג את החברות מאחריות לתכנים שנוצרו על ידי צד שלישי ופורסמו על ידן.
ג'ק דורסי בעדות בסנאט צילום: ש
בנוסף עסקו בשימוע גם בהתמכרות לשימוש ברשתות החברתיות. העמדות של טוויטר ופייסבוק בנושא המחישו אולי יותר מכל את הבדלי הגישה והתדמית בין החברות. בעוד שדורסי היכה על חטא והסביר ש"הכלים האלה יכולים להיות ממכרים כמו דברים אחרים", והוסיף שחשוב ליידע את המשתמשים לגבי האפשרויות שעומדות לפניהם. צוקרברג מצידו הסביר שמדובר במחקרים שהראו ממצאים "לא חד משמעיים".
הבדלי הגישות התחדדו עוד יותר בהתייחסות של השניים לאלגוריתם שמפעיל את הפלטפורמות ומציג תכנים למשתמשים. בעוד שדורסי הסביר שלטעמו למשתמש צריכה להיות גישה להגדרות האלגוריתם, ואולי אף לאפליקציות צד שלישי שיכולות להחליפו במסגרת הפלטפורמה של טוויטר. צוקרברג נחרד רק מעצם הרעיון והדגיש שהאלגוריתם של פייסבוק עובד על פי תקנון הקהילה הדרקוני של החברה, ושבודקי העובדות גויסו כדי למנוע הצגה של תכנים לא מתאימים שיפחידו את המשתמשים מצפייה בפרסומות מותאמות (ומכניסות).
הנקודה האחרונה שעלתה בדיון התייחסה לחשבונותיו של אחד דונלד טראמפ (בקרוב הנשיא לשעבר) ומה יקרה עם התכנים הבעייתיים שיעלה בעתיד. בעוד שכנשיא היה הרבה יותר קשה לחסום את הפרסומים שלו, למרות שהיפר פעמים רבות ובאופן בוטה את חוקי הפרסום בטוויטר או בפייסבוק, כעת בתור אדם פרטי הוא כנראה יזכה להרבה פחות התחשבות. דורסי אף הבהיר כי "אם חשבון מסוים כבר אינו של מנהיג עולמי, ההגנות שחלו עליו יעלמו". האם זאת אומרת שציוציו של טראמפ ימחקו? אולי. מנגד פייסבוק ממשיכה להתעלם מהסוגיה. פייסבוק בינתיים מסתפקת בתיוג של תוכן "לא מדויק". אך כמדיניות מוצהרת היא נמנעת מבדיקת עובדות על מנהיגים ופוליטיקאים. עם זאת דוברות החברה ציינה לאחר מכן שהיא עשויה להתחיל בבדיקת עובדות על פרסומיו של טראמפ לאחר שיעזוב את הבית הלבן.
