"חברות האופנה המסורתיות צריכות לפחד מהעולמות הדיגיטליים"

"אם לפני שלוש שנים היית ניגש לחברה כמו לואי ויטון או פראדה ואומר להם שבגיימינג יש עבורם הזדמנויות עסקיות הם היו מסתכלים עליך כמו על חייזר", מספר ריב בראיון לפודקאסט "גיימריסט". "לא רק שזה לא היה בתוך המערכת שלהם, זה היה נראה להם כמו משהו שהם לא רוצים להיות מזוהים איתו. אחד האתגרים בחיבור שתי התעשיות האלה זו איבה הדדית מסוימת. זה לא רק בא מתוך התנשאות של תעשיית האופנה על תעשיית הגיימינג, גם כשאני מדבר עם אנשים מאוד ותיקים בתעשיית הגיימינג זה נשמע להם כמו משהו לא רלוונטי להם – למרות שיש משהו מאוד דומה בצורה שבה הם מוכרים פנטזיה. הפנטזיה יכולה להיות שאתה אביר בשיריון שהורג אורקים או שאת דוגמנית מידה 0 על מסלול, אבל זו עדיין פנטזיה".

האזינו לשיחה המלאה בפודקאסט "גיימריסט"

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

ובכל זאת, גם לעולם האופנה העילית השינוי מתחיל לחלחל. בלא אפשרות לקיים תצוגות נוצצות ומתוקשרות, כשיותר ויותר אנשים נשארים בבית בבגדים פשוטים יותר ועל רקע מיתון כלכלי עולמי – מותגים נאלצים להמציא את עצמם מחדש. רק השבוע, בית האופנה בלנסיאגה השיק משחק מחשב בשם Afterworld: Age of Tomorrow, שהוא למעשה סביבה וירטואלית המציגה את הקולקציה החדשה שלהם.

אסף ריב. "יש סכום מוגבל שאפשר להוציא ומי שיוציא אותו על חוויה דיגיטלית לא יוציא אותו על חוויה פיזית"

אם בשנייה הראשונה זה נשמע מפתיע, זה קשור בעיקר לסטריאוטיפים שרבים מחזיקים לגבי גיימרים מחד ואנשי אופנה מאידך. תעשיית הגיימינג למדה בשנים האחרונות לעשות יותר ויותר כסף ממכירות של חפצים דיגיטליים - רובם קוסמטיים בלבד ואינם משפיעים על המשחקיות. לפי הערכה של ה-"Financial Times" מינואר השנה, עוד בטרם הזינוק הגדול של הגיימינג בעקבות הקורונה, מכירות החפצים האלה גלגלו 50 מיליארד דולר בשנה. באותו חודש, למשל, הושק שיתוף פעולה דו-כיווני בין משחק האונליין הפופולרי League of Legends – אחד המשחקים הגדולים בעולם, המונה כ-115 מיליון שחקנים פעילים נכון לאוקטובר האחרון - לבין מותג היוקרה הצרפתי לואי ויטון. במסגרת שיתוף הפעולה, לואי ויטון יצרו פריטים דיגיטליים שנמכרים בתוך המשחק וכן קולקציה בהשראת המשחק.

אם משחקים ועולמות דיגיטליים יכולים לספק את הצורך בבעלות על פריט, או לפחות על דימוי של פריט, איך זה יכול לשנות את צריכת האופנה המסורתית? חברות האופנה המסורתיות מפחדות מזה?

"הן לא, אבל הן צריכות לפחד. חברות משחקים שגובות כסף מצרכנים כדי לתת לדמות מראה חדש או איזושהי אריזה חדשה לעולם בעצם לוקחות כסף על אותו דבר שחברות האופנה לוקחות עליו כסף כשהן מוכרות נעליים לילד שרוצה להיראות מגניב בבית ספר. זו אותה דינמיקה חברתית, וכרגע חברות אופנה מפספסות את זה לגמרי. יש סכום מוגבל שאפשר להוציא ומי שיוציא אותו על חוויה דיגיטלית לא יוציא אותו על חוויה פיזית. חברות אופנה הן כל כך מאחורה שאני לא רואה איך הן ישתנו בצורה שבה הן יוכלו לעשות את המעבר לעולם הוירטואלי בכוחות עצמן, ובעצם כאן אנחנו מגיעים – אנחנו מנסים לאפשר להן להשתנות כמה שפחות, אבל במידה הנדרשת כדי לעבוד עם חברות הגיימינג".