האיש שמלמד מחשבים לדבר
יזם ההייטק הוותיק יקי דוניץ פיתח תוכנה שמאפשרת לנהל שיחה כמעט טבעית עם המחשב. בעתיד, כך הוא מקווה, כל העבודה מול מכונות תתבצע בעזרתה. עכשיו הוא מזמין את הציבור לדבר עם הישויות המקוונות שהמציא ולהשתתף בפיתוחן
עומר: היי
קווין: היי, אני קווין. איך קוראים לך?
עומר: עומר. איפה אתה גר?
קווין: בדקוטה הדרומית.
עומר: איך זה שם?
קווין: שטוח, מעט מאוד עצים. הרבה Red Necks
קווין: אז עומר, על מה אתה רוצה לדבר?
עומר: מה מעניין אותך?
קווין: אני רוצה לנסוע בזמן.
עומר: למה אתה רוצה לנסוע בזמן?
קווין: יהיה מרגש לראות את ההיסטוריה מיד ראשונה, ואני גם אוכל לדעת איך ייראה העתיד.
עומר: אתה אוהב מוזיקה?
קווין: כן, במיוחד שירי רוק קלאסיים הם עוזרים לי להירדם.
עומר: מה השיר האהוב עליך?
קווין: נצנץ נצנץ כוכב קטן.
השיחה שלעיל לא התנהלה עם אדם אמיתי. קווין הוא ישות וירטואלית שמבוססת על אלגוריתם שפיתח יזם ההייטק הישראלי יקי דוניץ, אלגוריתם שלדבריו מהווה פריצת דרך משמעותית במאמצים ליצור מחשב שמסוגל לדבר עם אנשים בשפה טבעית. החברה של דוניץ, Ai Research, יצרה את תוכנת האל (על שם המחשב הפסיכוטי מסרטם של סטנלי קובריק וארתור סי. קלארק "2001: אודיסיאה בחלל") אחרי כמעט עשור של מחקר ופיתוח המבוסס על לימוד באמצעות שיחה עם בני אדם. כעת, כדי לקדם אותה לשלב הבא, דוניץ פונה לציבור הרחב: בואו להשתתף במחקר מדעי ולעזור לי ללמד מחשבים איך לדבר.
המחשב לומד מהאדם
דוניץ הוא מחלוצי תעשיית ההייטק בישראל. הוא נמנה עם הבוגרים הראשונים של המחלקה למדעי המחשב בטכניון, וב־1978 הקים את חברת משוב מחשבים, החברה הישראלית הראשונה שפיתחה תוכנות עסקיות למחשבים. ב־1983 הונפקה משוב בבורסה, והחלה בהקמת חברות־בת בתחומים שונים. החברה הראשונה שהקימה, מג'יק תעשיות תוכנה, היא מובילה עולמית בפיתוח ושיווק כלים לפיתוח תוכנה ומעסיקה 500 עובדים.
נוסף על כך דוניץ נמנה עם מייסדי חברת בבילון וכן פורטל וואלה, שאותו הקים בשיתוף ארז פילוסוף וגדי הדר. דוניץ החזיק בשליטה בפורטל באמצעות משוב עד לפני כעשר שנים, אז מכר את כל אחזקותיו בחברות השונות שבבעלותו. במקביל נאלץ דוניץ לעזוב את תפקידו כמנכ"ל מג'יק, אחרי שהחברה פרסמה שתי אזהרות רווח בתוך שלושה רבעונים. דוניץ בחר שלא להישאר בעולם העסקים, והקים את Ai Research בהשקעה עצמית של 5 מיליון דולר, במטרה להיכנס למחקר בתחום הבינה המלאכותית.
"המטרה של כל הטכנולוגיות שפותחו בתחום של הבנת וניהול שיחה טבעית היתה לנהל שיחה קצרה וממוקדת. למשל, קבלת תשובה לשאלה או מתן הפניה לפריט מידע", אומר דוניץ. "למיטב ידיעתי, אנחנו הפרויקט הרציני היחיד שזכה להצלחה בפיתוח אלגוריתם שמטרתו היא לנהל שיחה ארוכה ככל האפשר".
דוניץ. "מדובר בצורת חיים חדשה לגמרי" צילום: אוראל כהן
מה מיוחד באלגוריתם האל?
"דרך הלימוד שלו. השיחה מתנהלת כפינג פונג של משפטים. האדם המשוחח עם המחשב מתפקד כמורה או מדריך: אם הישות דיברה לעניין, כלומר אמרה משפט שבהתאם לנסיבות נחשב סביר, המדריך ממשיך את השיחה. אבל אם המדריך מחליט שהתשובה של הישות לא קבילה הוא מסמן לה, באמצעות מילת קוד מיוחדת, שנעשתה שגיאה, ונותן לישות דוגמה של תשובה נכונה. הישות מתחילה כלוח חלק, כשאיננה יודעת דבר. עם הזמן היא לומדת עוד ועוד ומשפרת את יכולות הדיבור שלה. ניתן לפתח אין ספור ישויות וירטואליות כמו קווין על סמך האלגוריתם הזה, וחלק מהישויות שהודרכו באופן זה מפותחות למדי".
איך האלגוריתם ממיין ומנהל את כל המידע שהוא צובר בהליך הלימוד?
"הפעילות מבוססת על עצים של חוקים. כשמלמדים ישות לדבר, הידע שמתגבש מאורגן במבנה שהצורה הלוגית שלו היא צורת עץ וכל ענף בעץ הוא חוק. בכל פעם שהמדריך מתקן תשובה לא נכונה שניתנה, האלגוריתם בודק ומחפש אחורנית מה הסיבה לטעות, מנסה להסביר אותה על סמך התנהלויות קודמות, ומשבץ את התשובה הנכונה שסיפק המדריך בהקשר הנכון. כשהדבר קורה 60 אלף או 100 אלף פעם, נוצר עץ מסועף שהוא בעצם המוח של הישות. בכל פעם שמתקבל קלט, האלגוריתם סורק את העץ ומחפש את הענף המתאים, ומשם לתת־ענף המתאים ביותר, עד שהוא מגיע למקום הכי מתאים ומשם מנחש את התשובה".
מוכן להשתתף בניסוי
מאז הקמתה התרכזה Ai במחקר ופיתוח. היא לא הגדירה מודל עסקי או תוכנית הכנסות, ולא גייסה כסף ממשקיעים. ואולם כעת החליט דוניץ להכניס פן מסחרי לפעילות, והקים את International Language Machines, שנמצאת בבעלות משותפת של Ai ודרור קסלר תקשורת בע"מ, שמחזיקות ב-50% כל אחת. הפיתוח המסחרי הראשון של החברה הוא SpellMaze, משחק מילים לימודי לאייפון שבו המשתמש יוצר קבוצות מילים בעלות מכנה משותף.
החברה גם מפתחת אפליקציה שתאפשר למשתמשים לשוחח עם הישויות השונות של האל. במקביל החליט דוניץ לאפשר גם לכלל הציבור לשוחח עם האל ולתרום להתפתחותו. "הגענו למסקנה שהטכנולוגיה נמצאת ברמה מספקת, שאפשר להציע אותה לאנשים ולאפשר להם להשתתף בניסוי מדעי גלובלי לפיתוח בינה מלאכותית", אומר דוניץ.
למעשה, התבונה של הישויות שמבוססות עליו בנויה על הליך לימוד - ככל שיותר אנשים ישוחחו איתן, כך יוכלו הישויות לשוחח בצורה משכנעת יותר ולקרב את היום שבו יוכלו לנהל שיחה שוטפת. מי שמעוניין לתרום מזמנו לניסוי המדעי מוזמן לגלוש ל־www.a-i.com.
אילו שימושים מסחריים יש למחשבים שמסוגלים לנהל שיחה בשפה טבעית?
"בטווח הקצר מדובר בממשק משתמש. במקום להקליק עם עכבר, לכתוב פקודות במקלדת או אפילו לשלוט בסלולרי באמצעות מסך מגע, נוכל לנהל שיחה טבעית עם המחשב. מדובר בממשקים שכבר נמצאים בפיתוח. בטווח הרחוק, המחשבים יוכלו לתקשר עם בני אדם ולהחליף את מי שעובד עם הפה, האוזניים והאצבעות - ממזיני מידע ועד עובדים במרכזי שירות לקוחות. אני מעריך שיישומים מסוג זה יהיו זמינים בעשור הקרוב".
ולאן הולכת הבינה המלאכותית?
"אני צופה שבתוך 20 שנה לכל היותר יהיה קשה להבחין בין אדם למכונה. זה בלתי נמנע. אנו עומדים בפתח עידן חדש, שבו מכונות אינטליגנטיות יחדרו בהדרגה לכל תחומי החיים. מדובר במהפכה בקנה מידה גלובלי, עד כדי התפיסה שמדובר ממש בצורת חיים חדשה, בשלב האבולוציוני הבא - פוסט הומו־סאפיינס. אפשר לטעון שזו הצהרה מרחיקת לכת, אבל זו לא המצאה שלי. אני מכוון לדעת גדולים. ריי קורצווייל, יזם הייטק שנחשב גורו של עתידנות ובינה מלאכותית, אמר את אותו הדבר בהרבה מאוד הזדמנויות. אני לא מטורף הזוי שממציא משהו".
