גיימינג טיפולי: המשחקים שמחברים אוטיסטים לסביבתם

דווקא בתקופה שבה גוברים הקולות ברחבי העולם להגביל את הגישה והפיתוח של משחקי המחשב, יותר ויותר חוקרים מציגים את החשיבות של המשחקים ואת התרומה הרבה שלהם להתפתחות.

עכשיו מתברר שמשחקי המחשב תורמים לא רק לילדים ובני נוער, אלא גם לקהילות שהמרחק שלהן מקונסולות הגיימינג גדול יותר - נפגעי הלם קרב, מכורים לסמים ובעלי נכויות פיזיות שונות.

טאבלט ענק למשחק משותף

אחת התופעות שנתפסות כרחוקות במיוחד מגיימינג היא האוטיזם, תופעה שמצריכה תקשורת חברתית ולאו דווקא את הבידוד שגורר עמו משחק מול מסך. אבל מחקר שסיימה לאחרונה פרופ' תמר וייס מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת בר אילן והמכון הטכנולוגי האיטלקי FBK, מראה שסביבה ממוחשבת דווקא סייעה לילדים האלה.

הטאבלט שמחייב עבודה משותפת: המשחקים שעליו נועדו לאוטיסטים, מופעלים במגע ומחייבים שיתוף פעולה

"הראינו שיפור ביכולת של ילדים אוטיסטים להבין את העולם סביבם ואת היכולת שלהם להכיר בקיום האחר", אמרה וייס. "כל ילד הוא עולם בפני עצמו ועדיין יש צורך בעוד הרבה מחקרים, אבל יש כאן מסקנות מעודדות - יש מקום ברור לטכנולוגיה".

וייס, שהציגה את מסקנותיה בתערוכת עזרטק השנתית שהתקיימה בשבוע שעבר ושמיועדת לטכנולוגיות לבעלי מוגבלויות, חוקרת את הנושא יותר מעשור. לדבריה, היא מודעת היטב לבעייתיות שבחיבור בין ילדים אוטיסטים לסביבה הסגורה של המשחק.

"הם מתחברים לסביבה ממוחשבת. וזאת בעיה, כי הם מתנתקים משאר העולם. לכן אנחנו עובדים על שיתוף בכל המשחקים שלנו, אנחנו בעצם מכריחים את הילדים לעבוד ולפתור מטלות יחד". בהתאם לכך, באחד המשחקים על שני הילדים לבנות יחד פאזל בצורת מסלול רכבת שיחבר בין שתי נקודות, כאשר לכל ילד יש רק חלק מהחתיכות. על הילדים לתקשר, לעבוד יחד ולמקם את החתיכות במקום הנכון. במשחק אחר עליהם לקטוף תפוחים ולהביא אותם הביתה בזמן  - אבל את הסל הכבד ניתן לשאת רק יחד.

הפלטפורמה שמשמשת את המטפלים ליצירת התקשורת הזו היא משטח מגע ענק בגודל מטר על 1.20. מדובר בפיתוח שמזכיר טאבלט עצום בגודלו, שכמה אנשים מסוגלים לגעת באובייקטים הדיגיטליים שעליו, להזיז אותם ולעבוד עליהם. וייס אומרת כי מגע הוא החוש המשמעותי ביותר עבור האוטיסטים, ובכך יש למסכי מגע יתרון משמעותי. השולחן המיוחד שעליו נערכים המשחקים מסוגל לזהות גם כל משתמש בנפרד, וכך המערכת מזהה ומנתחת את אופן הפעולה של כל אחד מהשחקנים.

לימוד על ידי התחמקות מחייזרים

הניסויים האלה הובילו את שרית טרסר, מרפאה בעיסוק וסטודנטית לשעבר של וייס, להקים את חברת טימוקו - סטארט-אפ ישראלי שמפתח משחקי מחשב לילדים בעלי מוגבלויות מקשת האוטיזם, דרך נכות פיזית ועד ADHD. הרעיון מאחורי הטכנולוגיה של טימוקו פשוט יחסית: שימוש במצלמת רשת כדי לאפשר לילדים להפעיל את המשחקים.

הייחוד הוא שהתוכנה של טימוקו רגישה מספיק גם כדי להבחין בתנועות זעירות באצבע, שהן לעתים הקשר היחיד שיש לילדים בעלי שיתוק מוחין עם העולם.

המשחקים של טימוקו מפעילים את הילדים בהתאם למגבלה שלהם. המערכת מתעדת את הפעולות ומעבירה אותן לגורם המטפל

למערכת פותח מגוון של 50 משחקים ובהם משחקי זיכרון; משחקי קואורדניציה שבהם על הילד להתחמק מחייזרים הנופלים מהשמים; וגם משחקי היגיון שמלמדים את הילד כיצד להתלבש, להגיב לסיטואציות חברתיות, ללמוד שמות של אובייקטים חשובים ועוד. המשחק עצמו נעשה באמצעות כדורים צבעוניים שאותם אוחז הילד ואחריהם עוקבת המצלמה. בדרך זו, על ידי תמרון הכדורים, הילד יכול להזיז את הסמן על המסך כאילו היה מדובר בעכבר. טימוקו עוקבת אחר הילדים, אחרי כל תזוזה שהם מבצעים, ומנתחת את התנהגותם.

לאחר מכן, מטפלים ורופאים יכולים ללמוד זאת ולראות היכן הילד התעייף, את אחוזי ההצלחה שלו, שינויים בפעילות השרירים ועוד. זה מידע שלא יסולא בפז עבור מרפאים בעיסוק, שהצורך בהם - בהתחשב בעלייה העצומה בכמות הילדים האוטיסטים בישראל, אוכלוסייה שצמחה פי 50 בעשור האחרון - גבוה מאי פעם.

לפי טרסר, רשימת ההמתנה לערכה יכולה להגיע היום לחודשים רבים, וכיום הטכנולוגיה כבר מסייעת ל-3,000 ילדים ברחבי העולם כולל גנים, בתי ספר מיוחדים ובתי חולים לילדים בישראל ובמדינות נוספות.

"טימוקו מאפשר למרפאים בעיסוק לטפל בילדים גם מרחוק. זה לא בא במקום טיפול פנים אל פנים, אבל זה בהחלט מסייע לתהליך". לדבריה, כל ילד נמדד בנפרד וכל אחד דורש תוכנית מיוחדת המותאמת לו אישית. ניתן גם להתאים את רגישות התנועה וטווח הצפייה של מצלמת הרשת, כך שתותאם למרחב התנועה של כל ילד. בהמשך, מבטיחה טרסר, התוכנה גם תאפשר לילדים לצפות במטפל או במטופלים אחרים בזמן אמת דרך המצלמה, מה שיעזור לטיפול ולמשחקים קבוצתיים.

קלידים לשיפור הביטחון העצמי

בעוד שטימוקו מתמקדת בתוכן, חברת פ.ט.ל, ששייכת לעמותת מילבת, חושבת דווקא על פתרונות חומרה. בתערוכת עזרטק היא חשפה בצורה רשמית את האורגנו-מדיה, מקלדת דיגיטלית מיוחדת המיועדת לילדים אוטיסטים, פגועי מוחין ונכים הדורשים עבודת שיקום. המקלדת כוללת כמה קלידים גדולים וצבעוניים, בקר תנועה מסוג קינקט, מסך מגע מבית HP ומתקן הידראולי שיכול להתכוונן לגודל ולגובה של המשתמש.

מקלדת שמנחה את המטופל היכן ללחוץ ומשפרת את היכולות הקוגניטיבות

הפיתוח של אורגנו-מדיה מבוסס על תורות של ריפוי במוזיקה ומאפשר לכל אדם לנגן. "יש מטפלים שמשתמשים באורגנית. זה לא מתאים לכולם", מסביר אבי רבינוביץ, מנכ"ל החברה והעמותה.

החברה תרגמה מאות נעימות מוכרות למנעד התווים המוגבל של המקלדת, שיכולה לעבוד במגוון תצורות. למשל להנחות את המטופל על איזה קליד ללחוץ, כאשר כל קליד יואר בהתאם לתווי השיר.

למטופלים בעלי פחות מרחב תנועה, לחיצה על כל קליד תקדם את המוזיקה. הדבר מאפשר לכולם, ללא יוצא מהכלל, לנגן, דבר שמשפר את היכולת הקוגניטיבית ואת הביטחון העצמי. המוצר של אורגנו-מדיה, שנוצר בתמיכה של המדען הראשי, נמכר ב-20 אלף שקל, אך החברה כבר עובדת על פיתוחים זולים יותר וכן על פיתוח אפליקציות ותכנים המיועדים למקלדת.