סדרת השראה: 21 הרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד

לאונרדו דה וינצ'י - גאון רב־תחומי

1. רשמו הכל: דה וינצ'י הסתובב עם מחברת שבה רשם רעיונות, רשמים ותובנות ברגע שצצו במוחו. המחברות היו כאוטיות, עם אינספור הערות מפוזרות - רישומים בענייני כספים, הרהורים פילוסופיים, בדיחות ושרטוטים של המצאותיו. לפי ההערכות, במותו הוא השאיר יותר מ־14 אלף עמודי מחברות. 18 עמודים נרכשו בידי ביל גייטס תמורת כ־31 מיליון דולר.

2. צאו מהנישה: דה וינצ'י התעניין בפיזיקה, במתמטיקה, באמנות, במוזיקה, באדריכלות, בעולם הטבע ובאנטומיה. בספר "לחשוב כמו ליאונרדו דה וינצ'י" (הוצאת כתר) כותב מייקל ג'י גלייב שהרב־תחומיות היתה חלק מסוד כוחו: את ההשראה למדרגות הלולייניות שתכנן, למשל, הוא שאב מקונכיות מפותלות שמצא, ושרטוטי הצינורות המוזיקליים שלו, שמזכירים את החלילית של ימינו, מבוססים על מחקר שעשה על הגרון האנושי.

ווינסטון צ'רצ'יל - מדינאי, סופר והיסטוריון

ווינסטון צ'רצ'יל. מדינאי, סופר והיסטוריון

3. קראו רק תקצירים: צ'רצ'יל דרש שכל מסמך שיועבר אליו, סבוך ככל שיהיה, יסוכם בעמוד אחד - ועדיף בחצי עמוד. היועצים שלו, שנהגו למרוח עשרות עמודים גדושי דעות מנוגדות כדי לטשטש את אחריותם, לא אהבו את השיטה החדשה, אבל היא הביאה לתוצאות מיידיות.

4. קומו מאוחר: צ'רצ'יל התעורר כל בוקר בשמונה בדיוק - ואז נשאר במיטה ועבד בה, בנוכחות מזכירים ועוזרים, עד הצהריים. הישיבות הדחופות חיכו.

5. הקפידו על שלאף שטונדה: גם בימי הקרבות הסבוכים ביותר של מלחמת העולם השנייה, צ'רצ'יל ישן אחר הצהריים. "יהיו הסידורים אשר יהיו" כתב ג'פרי בסט בביוגרפיה שלו, "שיעור בגדולה" (הוצאת עם עובד), "עוזריו סיפרו כי נרדם ברגע שראשו נגע בכר, וכי היה מתעורר תמיד כענק רענן, עם מאגרי אנרגיה שנשארו איתו עד לשעות הקטנות של הלילה (...) בשעות הללו היה לרוב מעלה את הרעיונות המזהירים שלו, קופץ ונכנס לפעולה. כשכולם היו סחוטים מעייפות, יכולת הריכוז המוחלט שלו לא נפגעה ולו לרגע".

6. הציבו תמיד דדליין ברור: צ'רצ'יל פיתח שיטה משלו לעקוב אחר הוראותיו: עם כניסתו לתפקיד ראש ממשלת בריטניה הוא הורה להדפיס מלאי גדול של תוויות אדומות ועליהן הכיתובים "לפעולה היום", "לדווח על התקדמות בתוך שבוע" או "בתוך שלושה ימים". כמעט כל המזכרים שנהג לשלוח - לעתים מאות ביום - החלו במילים "אנא ממך...", ולידן התנוססה התווית הנחרצת.

ברק אובמה - הנשיא הבא של ארצות הברית

7. קחו הפסקות: אובמה ידוע כוורקהולויק - וגם כאדם שיוצא להפסקות יזומות אפילו בימים לחוצים במיוחד. בשיא הקמפיין האינטנסיבי שלו, למשל, הוא יצא לחופשה של שבוע. לאורך היום, מספרים עוזריו, הוא לוקח הפסקות של חצי שעה, שבהן אסור להפריע לו. "הדבר החשוב ביותר שאתה צריך לעשות הוא לפנות לעצמך חתיכות גדולות של זמן במהלך היום, שבהן כל מה שאתה עושה הוא לחשוב", ייעץ לאחרונה לפוליטיקאי הבריטי דיוויד קמרון.

ברק אובמה. הנשיא הבא של ארה"ב צילום: בלומברג

8. חשבו על הנייר: אובמה נוהג לעבד את רעיונותיו בכתיבה אסוציאטיבית ורצופה, לעתים של עשרות עמודים, עם עט ונייר בלבד. "הנשיא המקוון הראשון" כותב כך גם את הנאומים שלו.

אהרן ברק - לשעבר נשיא בית המשפט העליון

9. כתבו על הבוקר: נעמי לויצקי, שכתבה את הביוגרפיה של ברק "כבודו" (הוצאת כתר), מספרת שבמשך כל הקריירה שלו הוא נהג להתעורר בשבע בבוקר ואז לכתוב במשך שעה. השעה הזאת, טען בעבר, היתה זמן הכתיבה הפרודוקטיבי ביותר שלו.

ביל גייטס - מייסד מיקרוסופט

10. ותרו על הטלפון: גייטס כמעט שלא מדבר בטלפון, ומתקשר בעיקר באמצעות האימייל. הוא משתמש באופציית הסינון (rules) של האאוטלוק כדי לנפות מראש אימיילים מאנשים שאינו מכיר, ואינו קופץ לתיבת הדואר הנכנס בכל פעם שמתקבלת הודעה על מייל חדש. את העבודה השוטפת הוא עוצר רק אם המייל מסומן כחשוב במיוחד.

ביל גייטס. מייסד מיקרוסופט צילום: בלומברג

וורן באפט - האיש העשיר ביותר בעולם

11. עבדו בשקט: המשקיע האגדי אינו מצליח לחשוב בסביבה מרובת הפרעות. גם בביתו וגם במשרד, יש מעט מאוד רהיטים ואביזרים, והטלוויזיה תמיד פתוח על ערוץ CNBC - במצב שקט. הוא אינו מסתובב עם טלפון סלולרי, למעט בטיולים.

12. דברו פשוט: באפט ידוע כמי שמדבר וכותב באופן ישיר ופשוט, ודורש שיח כזה גם מעמיתיו. הוא מסרב להשקיע בחברות שהמנהלים שלהן מדברים בז'רגון מסובך; לדבריו, רוב האנשים שמתבטאים באופן מעורפל לא מבינים מה הם אומרים - או פשוט מנסים להונות את השומע.

אייזיק אסימוב - סופר מדע בדיוני

13. כבו את המבקר העצמי: האיש שחתום על יותר מ־500 ספרים במגוון תחומים כתב מהר, ברצף, ללא טויטות, וכמעט לא חזר לערוך את הטקסטים. יש מבקרים שטוענים שהדבר פגע באיכות הספרים, ובכל זאת חלקם היו לרבי מכר, ואסימוב עצמו זכה בפרסים רבים על עבודתו. כשנשאל "מה היית עושה לו הרופא שלך היה אומר לך שנותרו לך שש דקות לחיות?", השיב: "לא הייתי מתעכב, הייתי מקליד קצת מהר יותר".

פול ארדש - המתמטיקאי הפורה בהיסטוריה

14. חיו את החיים כבריינסטורמינג: ארדש פרסם יותר מ־1,500 (!) מאמרים בתחומים שונים, ממוצע של שניים בחודש בחייו הבוגרים. הסוד לפוריות הנדירה שלו היתה אנטי־תזה למדען המתבודד: הוא כמעט תמיד היה בחברת אנשים והרבה לנדוד בין בתים של חברים, כשכל רכושו מסתכם בתכולתה של מזוודה אחת. ארדש בא, נשאר כמה ימים, כתב מאמר או שניים עם המארח, פתר בעיות מסובכות בתורת המספרים וקומבינטוריקה - והמשיך לבית הבא. החיים האלה הניבו את המושג "מספר ארדש": מי שזכו לכתוב איתו מאמר מחזיקים ב"מספר ארדש 1" (יש כמה מאות חוקרים כאלה, בהם ישראלים אחדים), מי שכתבו מאמר עם שותפיו זכו ב"מספר ארדש 2" וכן הלאה.

אנדרו ווילס - המתמטיקאי שפתר את משפט פרמה

15. אל תחשפו רעיונות מוקדם מדי: אחרי אלפי ניסיונות כושלים שנמשכו 350 שנה, ב־1994 הצליח ווילס לפתור את החידה המתמטית הקשה והמפורסמת בעולם, המשפט האחרון של פרמה. כשנשאל איך עשה את זה השיב: "בזכות עבודת פרך וסודיות רבה. הבנתי שאי אפשר לשוחח עם מתמטיקאים אחרים על המשפט האחרון של פרמה, אפילו כבדרך אגב, מכיוון שהנושא יוצר יותר מדי עניין, שמוביל בתורו לדעות נוספות וביקורת רבה. גיליתי שיותר מדי צופים הורסים את היכולת להתרכז בעניין אחד לאורך זמן. רק הסודיות הפכה את זה לאפשרי".

ג'ק וולש - המנכ"ל המיתולוגי של ג'נרל אלקטריק

16. האצילו סמכויות מכל הלב: וולש מקפיד על בחירת הכפופים לו, ועושה זאת לאט ובקפידה. אבל מרגע שהוא מינה את העובדים - הוא מניח להם לנפשם. "אני לא מתערב כי אין לי זמן להתעסק בפוליטיקה, לעסוק בפרטים חסרי חשיבות ולהפריע לעבודתם של אנשים אחרים", אמר פעם.

מייקל בלומברג - ראש עיריית ניו יורק ובעלי ענקית התקשורת "בלומברג"

17. עשו, אל תתכננו: כשבלומברג יצר את תוכנת המידע והניתוח הפיננסי שלו, הוא דאג לצאת במהירות עם גרסה ראשונה, ורק אז החל לשפר אותה. "בשעה שהמתחרים שלנו עדיין ניסו לתכנן את העיצוב המושלם, אנחנו השלמנו כבר את הגרסה החמישית. אנחנו פועלים כבר מהיום הראשון, בזמן שאחרים מתכננים במשך חודשים".

מייקל בלומברג. ראש עיריית ניו יורק

קונדוליסה רייס - מזכירת המדינה היוצאת של ארה"ב

18. קומו מוקדם: קונדוליסה רייס נחשבה תמיד לשילוב נדיר של כישרון והרגלי עבודה מצויינים. את התיכון סיימה בגיל 15 ובגיל 26 השלימה את הדוקטורט. לפני שהפכה ליד ימינו של בוש, הספיקה לכהן כמנהלת אוניברסיטת סטנפורד, במועצת המנהלים של ענקית הנפט שברון, HP ותאגיד קרנגי. בכל המקומות בהם עבדה, סיפרו אנשים שעבדו לצידה, הייתה תמיד הראשונה להגיע – עוד לפני השומרים והמנקים. ואכן, בראיון שנעשה איתה לאחרונה הודתה כי מאז גיל 12 היא מתחילה את יומה תמיד בשעה 4:30. "זה טריק טוב שלמדתי בבית", אמרה.

אלברט איינשטיין - מגדולי הפיסיקאים בכל הזמנים

19. עבדו עם מוסיקה ברקע: אינשטיין היה מעריץ גדול של מוסיקה קלאסית, במיוחד של מוצארט, והיה מקפיד להקשיב לה במהלך שעות העבודה הארוכות ובהפסקות בין לבין. הוא טען שההרמוניה מאפשרת למוחו להתרכז בעבודה, ולעשות בדיוק את האפקט ההפוך כשנח. "אלמלא הייתי פיסקאי, סביר להניח שהייתי מוסיקאי", אמר פעם. איינשטיין, אגב, ידע לנגן בכינור מילדותו – אך עדויות מספרות כי היה נגן איום ונורא.

20. דמיינו את התוצאות: רבים מרעיונותיו של איינשטיין חרגו מעבר לגבולות המקובלים של הפיזיקה בימיו. הוא חשב על מהירות האור בימים שבהם מהירות הקול עוד נראתה כמחסום בלתי עביר, ולא הייתה לו כל דרך לבצע ניסויים בפועל כדי לבחון את התאוריות שרקח. כתחליף, פנה אלברט אל הדימיון המפותח שלו ובנה לעצמו 'ניסויי מחשבה' ('גדנקנ־אקספרימנט', בגרמנית).

כשרצה לבחון את התנהגותו של הזמן במהירות גבוהה, למשל, דמיין לעצמו שני שעונים - האחד עומד במקום, והשני נע במהירות הקרובה למהירות האור. מתוך ההבנה והידע שצבר על חוקי הפיזיקה הקיימים, איינשטיין הגיע למסקנה שהשעון הנע במהירות יתקתק לאט יותר מזה שנותר במקום. זהו הבסיס לתורת היחסות, וניסויים מעשים שנערכו עשרות שנים מאוחר יותר אישרו במדוייק את ניסויי המחשבה של איינשטיין. על השפעתו של הדמיון בתגליותיו, אמר פעם איינשטיין "חשיבה לוגית תוביל אותך מ־A ל־B, אבל הדמיון ייקח אותך לכל מקום".

ביל קלינטון - הנשיא ה־42 של ארצות הברית

21. הכינו רשימת שאיפות: כשהיה עדיין סטודנט בקולג' הכין קלינטון רשימה מסודרת של שאיפותיו בחיים. "אני חושב שאיבדתי את הרשימה הזו", כתב בביוגרפיה שלו, "אבל אני עדיין זוכר מה היה בה: רציתי להיות אדם טוב יותר, להפוך לפוליטיקאי ולכתוב ספר מצליח. על העניין השלישי אני עדיין עובד".

עוד בהשראה:

קורצוויל - האיש שחזה את מהפכת האינטרנט והסלולר

שיפור עצמי מיד - שאל אותי כיצד

להפחית את הלחץ - בעזרת מונטי פייתון

האיש היעיל ביותר בעולם, דיוויד אלן