בן-שלוש: להתעסק בעיקר ולא בזוטות כגון ברשת הביטחון
בפאנל בוועידת "כלכליסט" ומגדל לחיסכון פנסיוני, הצטרף מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, אלי יונס, לביקורת על רשת הביטחון: "היא עוסקת בחורים ולא בחוטים. הטיפול האמיתי במשבר יהי באמצעות טיפול באבטלה ואג"ח קונצרני ועוד. כל השאר זה פלסטיקה"
"חשוב להתעסק באתגרים האמיתיים שמעמיד המשבר ולא בזוטות כגון רשת הביטחון", אמר אייל בן-שלוש, לשעבר הממונה על שוק ההון במשרד האוצר. את הדברים אמר בן-שלוש בפאנל בוועידת "כלכליסט" ומגדל לחיסכון פנסיוני, בנושא עתידו של השוק הפנסיוני. בן-שלוש טען כי הרשת הינה אתנן שחולק לציבור
אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, הצטרף לביקורת על רשת הביטחון: "היא עוסקת בחורים ולא בחוטים. הטיפול האמיתי במשבר יהי באמצעות טיפול באבטלה ואג"ח קונצרני ועוד. כל השאר זה פלסטיקה". יונס הוסיף, כי ועדת בכר טעתה בכך שהתיימרה לדעת טוב יותר מהציבור איך לנהל את כספי הפנסיה שלו. החטא השני, לדבריו, הוא בכך ש"הם לא העזו להסביר לציבור שאין לו מושג ירוק רגולציה מהי וניהול סיכונים מהו ואיך מחברים את שנהם לפיקוח הגון שהיה מונע את השבר שאנו חווים כרגע".
יעל אנדורן, המנהלת של עמיתים – מנהלת קרנות הפנסיה הותיקות, אמרה כי "אסור שהמשבר יגרום לכך שמרבית החיסכון ארוך הטווח של הציבור יחזור להיות באג"ח מיועדות. אולי צריך יותר רגולציה ופיקוח והממשלה צריכה להתערב בקביעת כללי המשחק, אבל אסור לחזור אחורה".
בהקשר זה ציין יונס את חשיבותם של הגופים המוסדיים כמעורבים בשוק ההון ואמר כי "שווקים חוץ-בנקאיים הם דרושים והכרחיים. לבנקים אין מקורות לטווח ארוך והשילוב של שווקים בנקאיים עם חוץ-בנקאיים הם אלו שיוצרים שוק בריא. הבעיה כאן ובעולם היא השקיפות שאינה קיימת בצורה מספקת".
יונל כהן, מנכ"ל מגדל, ביקש לזכור כי למרות שהרגולציה אינה מושלמת היא עשתה דברים שגם אם הם לא מושלמים הם יביאו פירות בעתיד. כהן ציין בהקשר זה את הגדלת מעורבותו של הפרט בחיסכון הפנסיוני שלו וקיווה כי בעתיד תתממש התכנית של משרד האוצר להתחיל בחינוך פיננסי כבר בגיל בית הספר.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ציין כי רשת הביטחון שטוו אנשי משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה אינה הדבר אותו הוא סיכם עם רה"מ לפני כשבוע. לדבריו, "זה נכון שרשת הביטחון כפי שתוארה אינה בדיוק הדבר שרצינו בו. אנחנו סיכמנו עם אולמרט על משהו אחר, אבל זה טוב שיש רשת ביטחון". עיני איננו שולל שימוש גובר באג"ח המיועדות, אם כי הוא אומר כי ברור לו שהשימוש הנרחב בהם לפני מהפכת ועדת בכר אינו יכול לחזור על עצמו. הפתרון, לדבריו, הינו בהגנה דיפרנציאלית, כלומר שיהיה תואם בין גיל העמית ושיעור האג"ח המיועדות בתיק הפנסיוני שלו. כך, עם המעבר לקבוצת גיל בוגרת יותר, תרכוש קופת הגמל או קרן הפנסיה אג"ח מיועדות במקום אג"ח קונצרני או מניות.
עיני ביקש עוד להבהיר, כי "פנסיה זו לא עוד תכנית חיסכון. אנחנו במצב של ניוד מלא, אבל מי שחושב שפועל מבין בקופות גמל או פנסיה ומודע לכך שהוא יכול לעבור בקלות ביניהן פשוט טועה". עיני עקץ גם את סוכני הביטוח והיועצים הפנסיוניים ואמר כי "לכך יש להוסיף כי בפועל יש תופעה של מעכארים שמעבירים אנשים ממקום למקום וכל זה נעשה ללא פיקוח". לבסוף אמר עיני, כי "צריכה להיות רגולציה חזקה יותר, במיוחד פיקוח על גיוס האג"ח הקונצרני".
את הפאנל חתם בן-שלוש בקריאה לאוצר, להסתדרות ולמעסיקים להגדיל באופן משמעותי את ההפרשות החודשיות לפנסיה. "האתגר הגדול ביותר של השוק הפנסיוני בישראל נובע מצרות טובות, שכן תוחלת החיים גדלה. אולם, יחד עם זאת אנחנו רואים כי היקף החיסכון הפנסיוני של הציבור לא מספיק. ההסתדרות, יחד עם המעסיקים והאוצר צריכים להגדיל בצורה מדורגת את היקף ההפרשות לפנסיה, גם על חשבון קרנות ההשתלמות". בן-שלוש קרא לצדדיים להזדרז עם הנושא, שכן "פנסיה קשה לתקן בדיעבד וזה האתגר האמיתי שעומד בפנינו ולא עם אג"ח מיועדות יעמוד על שיעור כזה או אחר".