שורת הרווח: חברת החשמל עולה לנו הרבה כסף

אחת המלחמות היקרות ביותר לכיסו של הצרכן הישראלי היא זו שמתנהלת בין מדינת ישראל לחברת החשמל. אף שחברת החשמל היא חברה ממשלתית ש־99.85% מהון המניות שלה נמצאים בידי המדינה, ניגודי אינטרסים בין המדינה, הנהלת חברת החשמל ועובדיה מובילים לפעילות לא יעילה של החברה - שבעתיד תעלה מאות מיליוני שקלים בשנה למשלם חשבונות החשמל, או לחילופין, למשלם המסים.

הפעילות של חברת החשמל דורשת גיוסי חוב בהיקפים גדולים. ההתחייבויות ארוכות הטווח של חברת החשמל, נכון לרבעון השלישי של 2008, עמדו על כ־40 מיליארד שקל. אף שהחברה היא חברה ממשלתית, בשנים האחרונות כמעט שלא ניתנה ערבות ממשלתית לאשראי הרב שהיא גייסה. התוצאה של היעדר ערבות כזו מול צורכי מימון גדלים היא עלייה מהותית במרווח שמשלמת חברת החשמל על גיוסי הון חדשים מעבר לריבית על איגרות חוב ממשלתיות עם תנאים דומים, בשל ההיצע הגבוה בשוק של אג"ח ללא ערבויות.

הנפקות האג"ח האחרונות של חברת החשמל בוצעו במרווח של 2.81% מעל התשואה על אג"ח מדינה מקבילות. היקף הגיוסים של חברת החשמל באותה שנה עמד על כ־5 מיליארד שקל. העמקת המשבר הפיננסי, וצורכי גיוס גבוהים של חברת החשמל במקביל, הובילו את החברה לגיוסי אג"ח בהיקף כולל של כ־2.5 מיליארד שקל בינואר ובפברואר 2009 בתשואה הגבוהה בכ־4% מהתשואה המקבילה על אג"ח ממשלתיות ישראליות. עלות היתר של הריבית על האשראי שגוייס על ידי חברת החשמל ב־14 החודשים האחרונים, יחסית לגיוס חוב ממשלתי, עומדת על כ־240 מיליון שקל בשנה. עם האשראי שגויס בשנים 2006 ו־2007, עומדת עלות היתר על כ־320 מיליון שקל בשנה. עלות זו צפויה לגדול בחדות במהלך השנה הקרובה.

שוק האג"ח הצטמצם

עודף העלות השנתית של כ־320 מיליון שקל הוא חלק מעלות המלחמה הבלתי פוסקת בין משרד האוצר לחברת החשמל. המצב הנוכחי - שבו מצד אחד חברת החשמל סובלת מחוסר יעילות ניהולי המוביל להוצאות גבוהות, ומצד שני היא חברה עמוסת חובות שלא מקבלת ערבות ממשלתית, ולכן משלמת עלויות מימון הדומות לאלו של חברה פרטית — משאיר את משלם חשבון החשמל קירח מכאן ומכאן.

החוב הבנקאי שחברת החשמל יכולה לגייס מוגבל מאוד על ידי המגבלה של "לווה יחיד" המוטלת על הבנקים הישראליים, המונעת מהם לספק אשראי לגורם יחיד בהיקף הגבוה מ־15% מההון העצמי של הבנק. לכן, חברת החשמל חייבת לגייס חוב בעיקר באמצעות אג"ח. אבל שוק הנפקות האג"ח, הן המקומי והן העולמי, הצטמצם מאוד בחודשים האחרונים.

החוב הציבורי של מדינת ישראל מוערך בסוף 2008 בכ־560 מיליארד שקל, מרביתו חוב ממשלתי שאינו כולל את החובות של חברת החשמל. מתן ערבות ממשלתית לאשראי של חברת החשמל או הזרמת הון על ידי המדינה כמעט שלא ישפיעו על עלויות הגיוס של המדינה, מאחר שהמשקיעים מכירים בחוב של חברת החשמל כחלק מנטל ההתחייבויות בפועל של המדינה, אבל יצמצמו באופן ניכר את עלויות הגיוס של החברה. למרות זאת, המדינה לא מונעת גיוס הון יקר של חברת החשמל.

מלחמת העולמות

בשנה החולפת הציג מנכ"ל חברת החשמל לדירקטוריון תוכנית התייעלות הכוללת פיטורים של 2,000 עד 2,500 עובדים במהלך שלוש השנים הקרובות. התוכנית כוללת צמצום מוטת השליטה הניהולית, איחוד פונקציות בעלות יתרון לגודל, ביטול כפילויות וניצול מיטבי של משאבים וכוח אדם. עלות התוכנית נאמדת ב־2.3–4 מיליארד שקל, כשמרביתה מורכבת מפיצויי פיטורים. ארגון העובדים של החברה מתנגד לתוכנית ההתייעלות ואסר על העובדים לשתף פעולה איתה, כך שניגוד האינטרסים בין העובדים להנהלת החברה הקפיא בפועל את התוכנית.

המעבר לתקני IFRS במהלך שנת 2008 גרם לירידת הון של כ־2.5 מיליארד שקל במאזני חברת החשמל. ירידה זו מקשה על החברה בגיוס הון, שכן היא פוגעת ביחסים הפיננסיים במאזן החברה. חברת החשמל פנתה למדינה בבקשה להזרמת הון שתכסה על הפער, אבל הבקשה נדחתה משום שהמדינה מנסה להתנות כל עזרה לחברה בקידום תהליכי התייעלות ובשינוי מבני שיקל הפרטת חלקים מפעילותה.

לצד אותם בורות פיננסיים נוצר צורך בתוכנית חירום שתעלה את יכולת ייצור החשמל על ידי החברה, לאור העובדה שהתצרוכת ברגעי השיא בשנתיים האחרונות התקרבה ליכולת הייצור המקסימלית. ההתקרבות לסף יכולת הייצור יוצרת בעיה של הפסקות חשמל ובעיה נוספת של עלייה מהותית בעלויות הייצור, משום שעמידה בכושר ייצור מקסימלי דורשת ניצול תמהיל דלקים יקר בהרבה.

ברבעון האחרון של 2008 חברת החשמל אישרה תקציב של 3.6 מיליארד שקל לתוכנית החירום, שעיקרה הגדלת כושר ייצור החשמל, בעיקר באמצעות גז טבעי שנהפך זמין יותר בשנים האחרונות ושייצור החשמל באמצעותו זול יותר ומזהם פחות מאשר באמצעות סולר ומזוט.

רשות החשמל אישרה העלאה של תעריפי החשמל בשנים 2009–2010, שיכסו 2 מיליארד שקל מעלויות תוכנית החירום. יתרת המימון מתחלקת בין אשראי ספקים מסימנס, שממנה נרכשות שלוש טורבינות גז, למקורות העצמיים של חברת החשמל. רשות החשמל מנסה לנצל את ההכרח של חברת החשמל במימון נוסף כדי לקדם את הרפורמות בחברה, תוך מניעה של זליגת הכסף לקופת הפנסיה של העובדים.

לכן, העלאת מחיר החשמל מותנית בארבעה תנאים: עמידה בלוחות הזמנים של תוכנית החירום, דיווח רבעוני על ההתקדמות, מניעת הפרשה לקרן הפנסיה מעבר להפרשה החודשית הקבועה עד לסיום בחינת הנושא וביצוע מהלכי ההתייעלות שעליהם הכריזה החברה.

כלי הנשק של המדינה לכפות על חברת החשמל את ביצוע הרפורמות ותוכנית ההתייעלות הוא התניית עליית מחיר החשמל בביצוע רפורמות אלו, ואי־מתן עזרה בגיוס הון. ביצוע הרפורמות בחברת החשמל יוכל לחסוך עלויות של מיליוני שקלים בשנה, אבל במלחמה כמו במלחמה, הפעלת כלי הנשק גורמת לנזק גדול לציבור הרחב. הלחץ של המדינה גורם לעלויות מימון עתידיות שהיקפן כבר עתה מגיע לחלק מהותי מהחיסכון שייווצר מתוכנית ההתייעלות, ומשלם המסים ייאלץ לספוג את הנזקים.

*הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק