ערב יום הזיכרון מציעה הממשלה: נפגעי פעילות מבצעית יקבלו עדיפות בתקציבי השיקום
כך לפי חוק ההסדרים, שמציע הקמת ועדה בראשות שופט בדימוס, שתבחן את עבודת מערכת השיקום וההנצחה של משרד הביטחון ושל צה"ל. עוד מציע החוק למכור את קו הייצור של טנק המרכבה ולבחון את מעמד "אזרח עובד צה"ל"
ערב יום העצמאות מסתתרים בחוק ההסדרים שני קיצוצים, הנוגעים למוסדות ופרויקטים, שיש להם גם משמעות סמלית בהיסטוריה הישראלית – טנק המרכבה ואגף השיקום במשרד הביטחון.
מטיוטת חוק ההסדרים עולה, כי בתוך 45 יום יקימו ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר ועדה ציבורית, בראשות שופט בדימוס, שתבחן כיצד לייעל את עבודת מערכת השיקום ומערכת ההנצחה בצה"ל, שאינן ממלאות - בכל המקרים - את יעדן המקורי: תמיכה בשיקום נכים ומשפחות חללים בצורה מיטבית.
הוועדה תידרש למסור את החלטותיה בתוך כחצי שנה תוך בחינה מחדש של הקריטריונים, לפיהם מוכרים זכאי אגף השיקום, ותוך יצירת הפרדה בין האירועים שגרמו לפציעה באמצעות מתן עדיפות לזכאות לנפגעים מפעילות מבצעית.
מחוק ההסדרים עולה, כי הרוב המוחלט של הנפגעים בשנים האחרונות אינם נפגעי פעילות צבאית, או ביטחונית במהותה. רק 22% מהנפגעים שהוכרו מ-1984 ו-11% מהחללים בשנת 2007, הם נפגעי פעילות מבצעית. הוועדה תתבקש לקבוע קריטריונים, שיבחינו בין האוכלוסיות השונות.
קביעה נוספת בחוק ההסדרים היא, כי בתוך שנה, על צה"ל למכור את קו הייצור של טנק המרכבה, כאשר שר הביטחון ושר האוצר ימנו צוות בין-משרדי שתפקידו לבחון כיצד לבצע את המכירה, שצפויה לחסוך 100 מיליון שקלים בשנה מתקציב מערכת הביטחון.
דברי ההסבר לחוק מכילים "קריצה" גם למוסד צה"לי ותיק אחר, שדיונים ארוכים על קיצוצים בו ניטשו בעבר - מעמד של אזרח עובד צה"ל. על-פי חוק ההסדרים, העלות הגבוהה של העסקת אנשי קבע ואזרחים בצה"ל גורמת לכך, שבמקרים רבים עלות הייצור מחוץ לצבא היא זולה יותר ויעילה יותר מבצבא. לפיכך, במקרים בהם יש כדאיות כלכלית בהוצאת פעילויות ייצור מחוץ לצבא, למשל במקרה של טנק המרכבה, קובע חוק ההסדרים כי יש לעשות כן.
