הכלכלה הפלסטינית: וול סטריט פינת אל-קודס
רק 36 מניות נסחרות בבורסה של שכם, ומחזור המסחר היומי מסתכם בכ־5.5 מיליון דולר. הברוקרים מחכים לשלום, וגם המשקיע הישראלי שהצטרף בתחילת העשור
לפני תשע שנים נכנס ראובן חושן למכוניתו ונסע מתל אביב לשכם. אלו היו ימי האופוריה, רגע לפני ועידת קמפ דיוויד השנייה בהשתתפות קלינטון, ברק וערפאת, ונראה היה שהשלום המיוחל עומד בפתח. חושן, מומחה לרכישות ולמיזוגים, ציפה לפריחת הכלכלה הפלסטינית - והחליט להיכנס לבורסה בשכם.
200
מניות ב-1,400 דולר
הבורסה הפלסטינית, ששמה "אל־קודס", נפתחה בשכם בפברואר 1997 בעקבות הסכם בין מוסדות הרשות וכמה אנשי עסקים פרטיים בראשות בני משפחת אל־מסרי. חושן החל לפעול בה שלוש שנים אחרי הפתיחה, בתקווה שיהיה הראשון שמקשר בינה לבין שוק ההון הישראלי.
הוא עצר בכניסה לשכם והתבקש להציג תעודת זהות בפני השוטרים הערבים. כששאל על הדרך לבניין הבורסה, כיוונו אותו למעלה ההר, שבראשו ניצב בניין חדיש ונאה. חושן העפיל, נכנס, התיישב לפגישה עם מנהל הבורסה והעלה בפניו רעיונות שונים ליצירת קשר בין השווקים. כדי לבחון את שיתוף הפעולה באופן מעשי, ביקש חושן לקנות מניות בעצמו.
המסחר בבורסה של שכם מתנהל באמצעות תשעה ברוקרים, שמשרדיהם פזורים בערים הפלסטיניות הגדולות; מניות אפשר לקנות גם באמצעות סניפי בנק HSBC ברחבי העולם. חושן הופנה לברוקר במרכז שכם; "אבל אל תיסע לשם במכוניתך", הזהיר אותו מנהל הבורסה. הוא חשש שמדובר בעניין ביטחוני, אבל התברר שפשוט אין סיכוי למצוא שם חניה.
אצל הברוקר קנה חושן 200 מניות של חברת התקשורת הפלסטינית פָּלטְל, המקבילה של בזק הישראלית; את התשלום, בסכום של כ־1,400 דולר, הוא ביצע באמצעות סניף הבנק שלו בתל אביב - וכך היה לישראלי היחיד, ככל הנראה, שקנה מניות פלסטיניות.
זינוק של מאות אחוזים בשנה
מה קרה מאז לבורסה בשכם, ולמניות של חושן?
הבורסה הפלסטינית קטנה יחסית. אין בה איגרות חוב, אופציות ומכשירים פיננסיים אחרים, רק 36 מניות - שישה בנקים, עשר חברות תעשייה, חמש חברות ביטוח, שבע חברות לפיתוח והשקעות ושמונה חברות נדל"ן, תקשורת, מלונות, חשמל ושיווק.
אתר הבורסה מציג דיווח מלא של הפעילות, וסיכום יומי מתפרסם גם בעיתונות הפלסטינית. כלי התקשורת עוקבים אחר מדד אל־קודס, שרשם בשנים האחרונות כמה זינוקים מרשימים. ב־2003, למרות הסגרים והמצוקה בשטחים, עלה ב־19%; שנה אחרי ב־54%; וב־2005 הבורסה הפלסטינית עלתה ביותר מ־300%. אחר כך באו נפילות, חלקן בצל המשבר העולמי.
מחזור המסחר היומי בבורסה הפלסטינית נמוך מאוד יחסית - כ־5.5 מיליון דולר - ומכאן שהיא מוגבלת ורגישה מאוד לרכישות או למכירות גדולות. גם שערוריות של הרצת מניות אינן חסרות. ואולם הרשויות הפלסטיניות הגבירו במשך השנים את הפיקוח על המסחר. הנהלת הבורסה עדיין מקווה לימים טובים יותר, שיאפשרו ביטוי מלא של פוטנציאל הצמיחה הפלסטיני.
בינתיים, גורמים חברתיים ופוליטיים מעכבים את פיתוח הבורסה. בחברה הפלסטינית המסורתית בעיקרה רוב החברות עדיין משפחתיות; חוסר היציבות הפוליטית, הביטחון הרעוע והגבלות התנועה שמטילה ישראל מקשים גם הם על גיוס השקעות וצמיחה.
בתנאים כאלה, למה צריך שם בכלל בורסה? מאותה סיבה שהרשות הפלסטינית מתעקשת על מנגנוגים וסמלים לאומיים אחרים - זאת התחלה הריבונות של המדינה שבדרך.
ומה בינתיים הרוויח חושן מכל העניין? הוא עדיין מחזיק במניות פלטל, ונכון לסוף השבוע עלתה המניה בכ־20% מאז שקנה אותן. הקשר שלו עם הבורסה הפלסטינית נמשך, וגם הוא עדיין מקווה לעתיד טוב יותר.