אחת נגד 120

למרות ההצלחה שזכתה לה השנה, עו"ד ורד פרי מנסה לשמר כמעט באדיקות את אורח החיים הקודם שלה. היא מקבלת לקוחות במשרד הביתי עמוס הקלסרים, מכינה את הקפה בעצמה לאורחיה ומשמשת גם על תקן המזכירה. הפרסום וההכרה הציבורית שזכתה להם בעקבות פסק דין המטפלות נעימים לפרי, היא מודה, אך מתעקשת שלא להתאהב בדימוי לוחמת הצדק שהעניקה לה התקשורת בשנה האחרונה.

"אני לא נחבאת אל הכלים ולא מתביישת במה שאני עושה", היא מסבירה. "ההכרה הציבורית נורא נעימה לי, אבל אם יושב כאן לקוח ומודה לי על טיפול טוב שנתתי לו זה חשוב לי לא פחות. יש זמרים של להיט אחד, ואני לא רואה את עצמי כזמרת של להיט אחד - יש לי הרבה הישגים, אבל הפרסום שלי הוא בעקבות להיט אחד. אני מקווה שזה לא שינה בי כלום".

ההכרה הפכה אותך לאשה עשירה?

"הסלביות שלי היא בתוך הקהילה המשפטית והחשבונאית. אני עובדת על שיווק מפה לאוזן, השיווק שלי נעשה דרך לקוחות מרוצים. אני לא חושבת שהתיק הזה הביא לי לקוחות באופן ישיר, יכול להיות שהשם שלי מצלצל עכשיו מוכר לאנשים אבל הם לא פונים אליי בגלל זה, כי התפרסמתי בעקבות משהו שהוא לא בתחום המקצועי שלי".

"ארגוני הנשים בגדו ברעיון"

בתחילת המאבק על ההכרה בהוצאות המטפלות פנתה פרי לארגוני הנשים וביקשה את תמיכתם. כעורכת דין היא ידעה שלמאבק שלה יש פוטנציאל להשפיע על כל הנשים בישראל. "החברה שלנו היא עדיין מאוד גברית בתפיסתה, אין מה לעשות", היא אומרת. "אם היה מדובר בהכרה בהוצאות של גבר לא היינו מגיעים לסיטואציה הזו. כשהגשתי את הערעור טלי ירון אלדר היתה נציבת מס הכנסה והיא היתה נגדי, כמייצגת המערכת. היום, אם הייתן שואלות אותה, אני לא משוכנעת שזו תהיה עמדתה".

עו"ד ורד פרי צילום: יריב כץ

אלא שחלק מארגוני הנשים שתמכו באופן פעיל במאבק של פרי התקפלו בישורת האחרונה, ותמכו בפשרה החקיקתית שהעביר בכנסת משרד האוצר - שרחוקה מאוד מהמטרה הראשונית של המאבק. פרי, בתגובה, הצטרפה לבג"ץ שהגישה לאחרונה שדולת הנשים במטרה לבטל את החקיקה. "אני לא חושבת שארגוני הנשים בגדו בי - אבל הם בגדו ברעיון", אומרת פרי. "התאכזבתי מאוד מכך שהם הלכו בסוף עם האוצר, כי הם היו לצדי במאבק משנת 1999. אני לא חושבת שראוי היה לחוקק חוק שמבטל בהליך לא תקין פסק דין שניתן בהרכב של חמישה שופטים, ואני מקווה שבג"ץ ייתן על זה את הדעת.

"אני יודעת שקשה לבטל חוק, אבל מכיוון שנפלו בחקיקה הרבה פגמים אולי יש סיכוי למקצה שיפורים. אני חושבת שאם החוק יעמוד לבדו, ולא כחלק מחוק ההסדרים, יש סיכוי שהפעם לא תהיה אפשרות למכור את פסק הדין".

"זו בריונות של האוצר"

לפרי יש גם בטן מלאה על התנהגות משרד האוצר ורשות המסים בהליך. "מדובר בבריונות של האוצר", היא אומרת בזעם, "הם פשוט התנהגו ככאלה שיש בידם הכוח. לדעתי, היה נכון יותר לתת לפסק הדין לרוץ שנה, ואז לבחון אם הנזק לקופת המדינה גדול. אולי זה לא כצעקתה? אם המצב היה באמת נוראי והמדינה היתה רואה שהיא לא עומדת בזה - אפשר להעביר חוק בעניין גם אחרי שנה. לא ברורה לי הנטיה הזו להדוף כל כך מהר דעה שונה משלך. אצל משרד האוצר ורשות המסים זה היה ביטוי לפגיעה באגו, הם לא בחלו באמצעים, גם להציג נתונים שקריים. זה שבדקו לי את הספרים זה לא חשוב, מה שחשוב זה שלהערכתי רוב חברי הכנסת שהצביעו על החוק לא הבינו על מה הם מצביעים".

"כעסתי מאוד. לכן אני משתמשת במילה בריונות ביחס להתנהלות שלהם, אף על פי שבדך כלל אני מתבטאת יותר בעדינות".

לאורך הדרך היו רבים שחשבו שאין לך סיכוי. איך הצלחת להתמיד במאבק יותר מעשור?

"אני אופטימית מטבעי. זה כנראה גנטי, כי אם זו תכונה נרכשת זה כנראה קרה כבר בגיל צעיר", צוחקת פרי, "אבל האמת היא שגם אני הופתעתי מאוד מעוצמת תגובת הנגד של משרד האוצר. לאורך כל הדרך באמת חשבתי שאין לי מה להפסיד ולמרות כל מה שהיה נותרתי אופטימית. אחד הספרים המכוננים של חיי היה 'פוליאנה', המתאר את חייה של ילדה יתומה שמשחקת עם אבא שלה את 'משחק השמחה' - לנסות ולמצוא בכל סיטואציה מה יכול להיות משמח. זה אורח החיים שאימצתי לעצמי".