הרשתות החברתיות בכל עת ובכל מקום

עוברים מה־e של "אלקטרוניקה" ל־m של "מובייל". עוד לפני שהתרגלנו לאי־ביזנס, אי־קומרס, אי־גוב ואי־לרנינג, רוחש השטח אם־ביזנס ואם־גוב, אם־לרנינג ואם־קומרס. הטלפוניה הסלולרית אומצה באופן רחב ועמוק הרבה יותר מן המחשב, ויש בעולם פי חמישה יותר טלפונים סלולריים ממחשבים.

עכשיו

הדור השני של אנדרויד, פלטפורמה ומערכת הפעלה של קוד פתוח להפעלת טלפונים ניידים וחכמים שמפותחת ונתמכת על ידי גוגל, אומץ על ידי תריסר יצרני טלפונים כמנוף לתחרות במכשירים מתוצרת אפל. בעוד שבשנות השמונים ראינו את יבמ ואפל מתגוששות על הובלת הסטנדרט למחשוב אישי שעל שולחן העבודה, התחרות עברה עכשיו אל המכשיר הקטן שבכיס. אפל וגוגל נמצאות בראש המירוץ למיצוי הפוטנציאל של שוק המובייל, אבל חברות רבות אחרות מזנבות בה ומציעות גם הן מכשירים חכמים מכל צבע, צורה ורמה. גם יצרני הבלקברי, הסיביאן ומיקרוסופט התייצבו על המגרש. מי שיאכלס יותר כיסים בטלפונים־שהם־מחשבים מתוצרתו יהיה מלך הגבעה בשנים הקרובות.

הטלפונים "הטיפשים", הוותיקים, נדחקים בידי החכמים הצעירים. 21 מיליון מכשירי אייפון כבר יוצרו ונמכרו. מכירותיהם של טלפונים רגילים נמצאות בצניחה: בכל שנה יש ירידה של 20% במכירות של טלפונים ניידים "רגילים" ועלייה בהיקף דומה במכירת מכשירים "חכמים". אבל הסיפור האמיתי הוא המהירות שבה ידחקו הטלפונים החכמים החוצה גם את המחשב האישי, השולחני או הנייד. שכן הטלפון החכם הוא יותר מחשב מאשר טלפון — מרבית השימוש בו אינו לצורכי דיבור. מדובר הרי בכלים בעלי יכולות עיבוד ומחשוב, אחסון נתונים, צילום תמונות וחיפוש מרשימים ביותר. סביר שהסיסמה של "מחשב לכל ילד" תעודכן ל"טלפון חכם לכל ילד".

לאן כל זה הולך? גם במהפכות הגדולות יש, מתברר, דברים שאינם משתנים. חידושים באים והולכים, אבל הסוגיות לעולם נשארות. האוטופיסטים, שרואים רק טוב בכל טכנולוגיה חדשה, יראו כאן שוב רק עתיד ורוד, שבו לעולם לא נלך לאיבוד, לעולם לא נהיה בודדים, לעולם לא נחסר מידע או בידור, לעולם לא נרעב. וגם המבקרים כנראה יישמעו כמו תקליט שרוט: שוב יהיו תלונות על פגיעה בפרטיות, על הצפת המידע, התמכרות לרשת והתנתקות חברתית. מלחמות החומרה והתוכנה שבין יצרנים והוויכוח שבין גישות פתוחות לסגורות ישובו ביתר שאת, ממש כמו בימים העליזים של המקינטוש. אפל שוב מייצגת גישה של "גן סגור", ומתחרותיה מקוות שהפילוסופיה של קוד פתוח תשתלט על נתח שוק גדול.

נוסף על היישומים המוכרים, שעכשיו זמינים יותר וביותר מקומות, יש התפתחות של יישומים חדשים שלא היו אפשריים (או נחוצים) כלל עד עידן ה"אם". הטלפון החכם מבטיח — או מאיים — להיות מכשיר בקרה של הנהלות על עובדיהן ושל הורים על ילדיהם. הוא גם מתחיל לתפקד אצל רבים כתחנת קצה רפואית למגוון מדדי בריאות, מדופק ועד קצב נשימה, מהרכב התזונה ועד איכות האוויר. והמימד המרחבי יהיה מרכזי. יכולת האיכון של הטלפון ובעליו, משולבת באפשרות הזנת תמונות וידיאו באיכות גבוהה בשני הכיוונים, תפתח את שדה היכולות של מציאות מועשרת. ההבדל בין מפות מקוונות לשטח שאותו הן מציירות יילך וייטשטש. במקומות כמו יפן, שבהם הקישוריות המתמדת כבר הוטמעה, זה כבר קורה. האם הנטבוק יהיה תופעה קצרת ימים שתיעלם מהר כשהופיעה בשנתיים האחרונות?