שתיקת המוזי
מוזי ורטהיים לא חושב שמי שעושה מיליארדים בזכות כספי הציבור צריך לספק לו הסברים בשעה של המשבר החמור ביותר שידעה החברה לאחרונה
09:0803.12.09
"כל החיים מבוססים על תקשורת ואנחנו חיות חברתיות. אני אוהב בידור, אני אוהב השכלה להמונים ותרבות, והמדיה יכולה לעשות את זה" - מוזי ורטהיים (מתוך ראיון נדיר שניתן ב־2005 ל"מעריב").
מוזי ורטהיים אוהב תקשורת. הוא אוהב בידור, תרבות והשכלה, והוא אפילו הבעלים של הערוץ
הוא לא אוהב שהתקשורת דוחפת את אפה לתוך העסקים שלו. אם זה היה תלוי בו, התקשורת בכלל לא היתה מדווחת על הפרשה המסתבכת של הורדת בקבוקי קוקה־קולה, ספרייט ושאר המשקאות המוגזים מהמדפים.
מוזי גם לא חושב לרגע שמי שעושה מיליארדים בזכות כספי הציבור צריך לספק לו הסברים בשעה הזו של המשבר החמור ביותר שידעה החברה בשנים האחרונות.
הבכירים באמת בקוקה־קולה, או כפי שמוזי היה רוצה שנקרא לה - "החברה המרכזית למשקאות קלים" (היא הרי זו שחתומה על המודעות והיא זו שמייצרת קולה עם ריח רע ולא חלילה קוקה־קולה), מתבצרים בשתיקתם. למעט המנכ"ל טל רבן, שמספק הסברים דחוקים על הפרשה לעיתונות ולערוצי הטלוויזיה, איש אינו פוצה פה.
מוזי שותק, ושותק גם רוני קוברובסקי, הנשיא. איש מהם אינו מסביר מדוע, למשל, החברה מסתפקת במודעות שדומות יותר למודעות על מכרזים למכירת דירות מהוצאה לפועל מאשר למודעות על הסרת בקבוקים מהמדפים. איש מהם אינו מספק הסבר ראוי לשאלה מדוע החברה הסירה את הבקבוקים מהמדפים בחשאי, ולא עדכנה את רשתות השיווק. וגם איש אינו נותן הסבר מספק בנוגע לעיתוי התמוה של ההודעה לרשתות השיווק ולתקשורת.
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאף אחד כבר לא יודע איזו קולה מותר לשתות ואיזו לא, והאם מותר להציע ספרייט לאורחים. המספר ההולך וגדל של סדרות משקאות המוסרות מהמדפים הופך את המעקב לבלתי אפשרי מבחינת הצרכנים. קוקה־קולה לא עושה שום מאמץ להקל את המלאכה. מה כן עושים בקוקה־קולה? מתנצלים בחצי פה, זורקים את האשמה על ספק הפחמן דו־חמצני, ובעיקר מנסים להתנער מכל הפרשה. מה שמפתיע באמת בפרשה הזו הוא שיש עוד מישהו בציבור שמוכן לרכוש משקה מחבורת קוקה־קולה בימים אלה. אם מכירות קוקה־קולה לא יירדו דרסטית, הרי שהאסטרטגיה הנלוזה והמזלזלת של קוקה־קולה עובדת, ומחר בכלל לא יטרחו לספר לנו על הורדת מוצר כזה או אחר.
למרות הזמן שחלף, מנהלי החברה עדיין יכולים להתייצב מול התקשורת, לקחת אחריות, להתנצל בכל פה, להכריז פעם אחת ולתמיד שהם מסירים מהמדפים את המוצרים שיוצרו בתקופה הרלבנטית ושלא יהיו יותר הסרות כאלה, ועל הדרך עוד לספק פיצוי נאות לציבור. אבל מוזי רוצה בידור ותרבות, עזבו אותו מהתנצלויות ופיצויים.
