מדריך לכלכלה הפלסטינית

הפרויקט המרכזי השנה של לשכת המסחר ישראל־פלסטין הוא הכנת מדריך מפורט של הכלכלה הפלסטינית. הלשכה הוקמה לפני יותר מחצי שנה ביוזמתו של איש העסקים הנודע סר רונלד כהן מלונדון, שנחשב אבי קרנות ההון סיכון בבריטניה, ושהקים ב־2003 את קרן פורטלנד לעידוד הכלכלה הפלסטינית. את הקרן

מישראל לסיני, לרפיח ואז לעזה

אבל את מי בכלל מעניינת הכלכלה הפלסטינית? ומדוע צריכים עבורה מדריך מיוחד? מבחינתו של סר רונלד, "ללא עזרה כלכלית לא יהיה פתרון לסכסוך עם הפלסטינים" ("כלכליסט", 3.2.2009). אבל האמת היא שהעניין הישראלי בכלכלה הפלסטינית אינו רק בעל אופי פוליטי. זה שנים שהשווקים ברשות הפלסטינית מהווים יעד יצוא שני בגודלו של מדינת ישראל (אחרי ארצות הברית). ב־2008, למשל, הגיע היקף הסחר בין ישראל לשטחים הפלסטיניים ל־15 מיליארד שקל, למרות הירידה התלולה בסחר עם עזה בגלל שלטון החמאס.

בשיחות טלפון אומרים לי מכרים מעזה שלמרות הסגר הקפדני מגיעים לרצועה מוצרים ישראליים רבים. כיצד? פשוט מאוד: הם עוברים באופן רשמי לסיני כיצוא ישראלי המיועד למצרים, ומאל־עריש לוקחים אותם לרפיח, למנהרות, ומשם לעזה. ללמדך, שבמקרים רבים אינטרסים כלכליים גוברים על הגבלות מדיניות.

מידע מופרט על כל ענפי הכלכלה

על רקע זה פורסמו בשנים האחרונות כמה מדריכים חלקיים לחברה ולכלכלה הפלסטינית. ארגון פאסיה בהנהלת ד"ר מהדי עבד אל־האדי מפרסם מדי שנה יומן משרדי שהוא גם מדריך טלפוני לכל מוסדות השלטון והחברה הפלסטיניים, והוא כולל גם רשימות של ארגונים וסוכנויות של מסחר ושירותים. ארגון אפקר"י (מרכז ישראל־פלסטין למחקר ומידע) פרסם בשנה שעברה "מדריך להשקעות, סחר ועסקים חוצי גבולות בין ישראל לשטחים הפלסטיניים". יש במדריך זה פרקים על גודל השוק הפלסטיני, משאבי האנוש, מערכת המיסוי, הבנקים, הסכמי הסחר ועוד. לפני שנים הקים חנא סניורה ממזרח ירושלים לשכה לקשרים כלכליים עם השוק האירופי וזו פרסמה מעין דפי זהב של עסקים פלסטיניים. קיימים גם מדריכים ואתרים נוספים בעניין, אבל כל הארגונים הללו נותנים מידע חלקי מאוד, ולא תמיד מעודכן.

מגבלות ביטחון (גדרות ההפרדה והאיסור לישראלים להיכנס לשטחי הרשות) מקשים מאוד על אנשי העסקים הישראלים והזרים ליצור קשר עם סוחרים ויצרנים פלסטינים. הפרויקט החדש אמור לענות על כך. מדריך העסקים הפלסטיני החדש יכלול נתונים ומידע רחב ומפורט ככל האפשר על כל ענפי הכלכלה: חקלאות, מזון, הייטק, תרופות, ביגוד והנעלה, תעשייה כימית, תקשורת, אבן ושיש, בנייה, מתכת ותעשייה קלה. תהיה בו סקירה של המוסדות הפיננסיים, הבורסה, המשרדים הכלכליים בממשלה הפלסטינית ולשכות המסחר האזוריות.

בכל ענף תהיה רשימה של העסקים ובהם פרטים כמו שמות הבעלים, פרטי ההתקשרות עמו, פירוט המוצרים והשירותים, מחזור שנתי בשלוש השנים האחרונות, מספר המועסקים בו והלקוחות העיקריים. אחרי שתושלם העבודה הוא יוכל להיות בשימושו של כל גוף ישראלי וזר.