הכלכלה הפלסטינית: המערכה הכלכלית

המערכה על שטח C - כך מגדירים דוברים פלסטינים את המו"מ שייפתח כנראה בשבועות הקרובים בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית. אין זו מערכה מדינית בלבד. יש לה רקע כלכלי ומשמעות כלכלית ממדרגה ראשונה. מצביע על כך, למשל, דו"ח של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם (OCHA) שפורסם לאחרונה ושמתאר את ההגבלות המוטלות על הבנייה הפלסטינית בשטח C וכיצד הן משפיעות על האוכלוסייה הערבית בגדה.

מהו שטח C ומדוע חשיבותו כה גדולה? בהסכמי אוסלו מלפני 15 שנה חולקה הגדה המערבית לשלושה אזורים: שטח A, שבו שליטה מלאה של הרשות הפלסטינית; שטח B, שבו שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית; ושטח C, שבו שליטה ישראלית מלאה. במשך השנים היו שינויים בגודל השטחים, ובאופי השליטה בהם. בעקבות עימותי הדמים באינתיפאדת אל־אקצה, למשל, ישראל החזירה לעצמה כמה פעמים את השליטה הביטחונית בחלק משטח A. אולם, הרגיעה היחסית של השנים האחרונות קבעה תמונה יציבה, פחות או יותר, של גבולות השטחים הללו ושל הנעשה בהם.

חיילת בודקת סחורה על משאית פלסטינית במחסום ליד שכם צילום: אי פי אי

חיי החברה והכלכלה מתרכזים ב־C

בשטח A, המהווים כ־18% מהגדה, ובשטח B, המהווה כ־23% מהגדה, מתגוררים מרבית התושבים הפלסטינים בעיירות ובכפרים המרכזיים. בשטחים אלה, שהם כ־41% משטחי הגדה, מתרכזים ומתנהלים כל חיי החברה והכלכלה של הציבור הפלסטיני בהנהגת משרדי היו"ר והממשלה שברמאללה. אף שלאחרונה הוסרו מחסומים בגדה, אין בין האזורים הללו רצף גיאוגרפי והמעבר ביניהם מפותל וחסום לא אחת בנקודות ביקורת, המקשות גם על חיי המסחר.

שטח C הוא הגדול מבין השלושה ומקיף כ־60% מהגדה. הוא כולל בעיקרו את כל בקעת הירדן, את מדבר יהודה ואת גושי ההתיישבות היהודית סביב ירושלים ובמערב השומרון. יש בו מאות התנחלויות ומאחזים שבהם מתגוררים יותר מ־300 אלף יהודים. עוד כלולים באזור C כל מתקני צה"ל בגדה, שטחי אימונים, שטחי חיץ סביב ההתנחלויות וגדרות ההפרדה, כל הכבישים הראשיים, אזורי תעשייה ושמורות טבע. את ההתיישבות היהודית בגדה (שכולה, כאמור בשטח C) מנהלות מועצות מקומיות ואזוריות ששולטות על כ־32% משטח הגדה (כמעט פי שניים משטח A). בשטח C מתגוררים גם כ־70 אלף פלסטינים, שנתונים להלכה ולמעשה לשליטה של המינהל הישראלי שמונע מהם לבנות ולהתרחב. לא תהיה אפוא הגזמה רבה בקביעה ששטח C מסופח מעשית למדינת ישראל.

המאבק על E1

הטענה הפלסטינית המרכזית במו"מ שייפתח היא שהשליטה הישראלית בשטח C מונעת פיתוח פיזי וכלכלי של היישובים הפלסטיניים. דוגמא לכך היא המאבק על עתידו של השטח שמכונה E1 - שטח ריק במורדות מזרח ירושלים למדבר יהודה ולבקעה, המפריד בין ירושלים ומעלה אדומים. על פי התכנון הישראלי, זהו שטח המיועד להרחבת מעלה אדומים וחיבורה לירושלים. בשטח נעשו כבר עבודות תשתית נרחבות, נבנו כבישים והוקם בניין גדול של מפקדת ש"י של משטרת ישראל.

אולם, זהו גם מרחב הפיתוח היחיד של יישובים פלסטינים גדולים - אבו דיס, אל־עזריה וענאתה - והכפרים הסמוכים להם. בעיריית אל־עזריה רוכזו נתונים לפיהם הרחבת גבולות ירושלים ב־1967, ההפקעות לצורך הקמת מעלה אדומים ב־1975 והתכנון הישראלי לגבי שטח C יצרו כולם טבעת חנק סביב העיר המונה קרוב ל־20 אלף תושבים.

המערכה על שטח C הנה אפוא גורלית לעתידן הכלכלי, החברתי והמדיני של מעלה אדומים ושל אל־עזריה, ותקבע בסופו של דבר את עתידה של הכלכלה הלאומית פלסטינית.