הכלכלה הפלסטינית: זולים יותר מהודו

בסוף השבוע שעבר הצטרפתי לביקור ברמאללה של זיקה אב־צוק, מנהלת בשלוחה הישראלית של ענק התוכנה העולמי סיסקו. במסגרת תפקידה כמנהלת אחריות חברתית אזורית התמנתה אב־צוק לפני כשנתיים לנהל את השקעות סיסקו בחברות הייטק פלסטיניות. מדובר בסכום של 10 מיליון דולר שהקצה נשיא סיסקו, ג'ון

אב־צוק היא בין הישראלים הספורים המבקרים לעתים קרובות ברמאללה. אחת הסיבות לביקור בשבוע שעבר היתה הבשורה הטובה שאחרי שנה של עבודה החליטו קבוצות הפיתוח של סיסקו בישראל להמשיך לעבוד עם החברות הפלסטיניות על בסיס עסקי. כלומר, לא עוד על חשבון מחלקת האחריות החברתית של סיסקו - כפי שהיה עד כה - אלא על חשבון התקציב שלהן.

התהליך היה מעניין. אחרי ההחלטה של צ'יימברס על הקצאת הכספים ערכו מנהלי הפיתוח של החברה בישראל בדיקה של כ-20 (מתוך כ-100) חברות פלסטיניות. הם נפגשו עם מנהלי חברות, ביקרו במשרדים ובחרו שלוש חברות שנראו להם מתאימות לפרויקט. הכוונה היתה שחברות אלה יהיו מסוגלות לבצע עבודות מיקור־חוץ (outsourcing) לקבוצות הישראליות.

4,000 בוגרי לימודי מחשב מחפשים עבודה

נתוני הרקע היו מוכרים: עלות השכר של מפתח תוכנה ברשות הפלסטינית נמוכה בהרבה מזו שבישראל, ובמקרים מסוימים אפילו מזו של עובד הודי. עלות מתכנת פלסטיני נעה בין 1,500 דולר בחודש ל־3,500 דולר, בעוד שעלות הישראלי היא בין 3,500 ל־7,100 דולר. מדי שנה מסיימים לימודי מחשב, הנדסת תוכנה וניהול מידע כ־4,000 סטודנטים פלסטינים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות בגדה ובעזה. רובם לא מצליחים למצוא עבודה בשטחים הפלסטיניים, ובשנים האחרונות הם יצאו לעבוד בחו"ל, בעיקר בנסיכויות המפרץ.

ממשיכים לעבוד למרות בעיות הביטחון

אבל יש כמובן גם חסרונות למיקור־חוץ בשטחים, ובראשם בעיות הביטחון. רוב הקשר המקצועי נעשה אמנם באמצעות המחשב ואין צורך לעבור מחסומים ובדיקות, אבל לפחות בתקופה הראשונה היה צורך שאנשי החברות מרמאללה יבקרו במשרדי סיסקו בנתניה, ושעובדי קבוצות הפיתוח הישראליות יבקרו ברמאללה. אב־צוק נהפכה למומחית בענייני רישיונות ומעברים, ולמרות המתח של העבודה המשותפת בימים כמו אלה של מבצע עופרת יצוקה - עברה השנה ללא תקלות.

במהלך הביקור ברמאללה ביקרנו בחברת אסאל־טכנולוגיה, שהיא אחת משלוש החברות הפלסטיניות שנבחרו לבצע פרויקטים של מיקור־חוץ לקבוצות פיתוח של סיסקו ישראל. החברה מונה 80 עובדים והיא שוכנת בבניין חדיש בשכונה דרומית של רמאללה. החברה נוסדה לפני עשר שנים, ויו"ר מועצת המנהלים של החברה הוא איש העסקים בשאר אל־מצרי, שייסד בין השאר את היומון הפלסטיני "אל־איאם" והוא היזם המרכזי של הקמת העיר החדשה אל־רוואבי (הגבעות) בין רמאללה לשכם.

החברה ביצעה עבודות פיתוח לכמה חברות בינלאומיות ובהן אינטל, וולוו, מוטורולה, וכן לאוניברסיטת ביר־זית ולחברת הטלפונים הפלסטינית ג'וואל. היא מבצעת עבודות תמיכה ופיתוח עבור משרדי הממשלה הפלסטינית, עבור הפרלמנט וועדת הבחירות המרכזית, ועבור הבנקים הפלסטיניים ומוסדות בינלאומיים הפועלים בשטחים.