איפה היינו בלי מדענים מטורפים
הממשלה האמריקאית המציאה את סוכנות ARPA ב-1957 כדי להבטיח שלא תופתע שוב בהתקדמות טכנולוגית של יריביה. מאז הספיקו להמציא שם את האינטרנט וממשיכים לעצב את עתידנו
האינטרנט הומצא בידי מדענים בסוכנות המחקר האמריקאית DARPA. כך גם מטוס ההפצצה "החמקן" שנעלם מעיני מכשירי רדאר קונבנציונליים, ה־GPS, רובוטים שמאפשרים לבצע ניתוחים מרחוק, טכנולוגיות שמאפשרות לשלוט בגפיים מלאכותיות בעזרת גלי מוח וחשיבה ופיתוחים המאפשרים להסיע משאיות ללא נהג. כולם פרי מוחם הקודח של מדענים באותה סוכנות שהפנטגון הקים בשנות החמישים, ושהמוחות שהשתוללו במסדרונותיה הם מהאחראים העיקריים לקידמה של המאה הקודמת. היסטוריה חדשה של סוכנות זאת, עובדיה ותוצריה ראתה אור לראשונה בספר שהתפרסם בארצות הברית בסוף השנה שעברה וששמו "The Department of Mad Scientists".
ארפ"א הוקמה בתגובה להלם שאחז בארצות הברית ב־1957, כשברית המועצות שיגרה את הלוויין ספוטניק וזינקה במפתיע למעמד המובילה במירוץ לחלל. הבהלה במערב היתה רבה. הממשלה האמריקאית הקימה את סוכנות ARPA כדי להבטיח שלא תופתע שוב בהתקדמות טכנולוגית של יריביה. במהרה, ייעודי הסוכנות כללו גם משימות ביטחוניות – ו־15 שנים אחרי פרויקט "מנהטן" שהוליד את פצצת האטום, שוב נראו גנרלים ופיזיקאים בחלוקי מעבדה רצים אלה לצד אלה במסדרונות הפנטגון. מה שמיוחד בקואליציה הצבאית־מדעית הזאת היא שהיא ממשיכה להיות פורה גם יותר מ־50 שנה אחרי שנוצרה, וגם לאחר שהאיום שהביא להקמתה איננו עוד.
ארפ"א היא סוכנות הנדסית העוסקת במימוש רעיונות שנמצאים מעבר לגבול הדמיון. לאורך שנות קיומה היא החליפה כמה פעמים את שמה. היא נולדה כ־ARPA: Advanced Research Projects Agency, אבל בתחילת שנות השבעים, עקב המיקוד של פיתוחיה, נוספה לשמה המילה Defence וראשי התיבות נהפכו ל־DARPA. ה־D המאיימת הוסרה בסוף שנות השמונים לאחר נפילת ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה, וכעבור כמה שנים חזרה. במרוצת השנים האלה הולידו מעבדות ארפ"א כמה טכנולוגיות של בינה מלאכותית ורובוטיקה, טכנולוגיות שמשמשות עד היום את התעבורה בכל העולם, וכמובן את האינטרנט, שהחל דרכו באוקטובר 1969 כרשת המחשבים הניסיונית ארפ"א־נט.
הספר החדש מציג לא רק את ההיסטוריה של הארגון ושל האנשים יוצאי הדופן שעבדו בו, אלא גם את הטכנולוגיות שמאכלסות כיום את מעבדות דארפ"א, ושעתידות להשפיע על חיינו בעשורים הבאים. אחד התחומים שמעסיקים במיוחד את מעבדות דארפ"א הוא אנרגיה. בין היתר עובדים שם על מזעור גנרטורים רבי־עוצמה לסוללות קטנות, ועל פיתוח אנרגיה סולארית יעילה וכלכלית שתאפשר למכשירים רבים להסתמך על אור השמש באותה האמינות שבה מסתמכים על רשת החשמל. דארפ"א גם פועלת בתחום חקר החלל, ומסייעת לנאסא בבניית "בואינג 37X", מעבורת־ללא־טייס קטנה, שתוכל לצאת מהאטמוספרה, לחזור אליה ולנחות בשדות תעופה כאילו היתה מטוס רגיל. המעבורת תצא לטיסת ניסוי בחודש אפריל.
עם הפיתוחים הצבאיים שדארפ"א מעורבת בהם נמנות מערכת שמסוגלת להציג מפת מכ"ם שעוקבת אחר תנועותיהם של תושבי עיר שלמה, מערכות לייזר חדשות להגנה מפני רקטות וטילים בליסטיים, וגם הרכב הרובוטי EATR, שמסוגל להפיק דלק מחומרים אורגניים, ולפי כמה שמועות מזרות אימה נבדקת האפשרות לתדלק אותו בשומן מן החי.
הארגון שוקד גם על פיתוחים בתחום המיחשוב, ובהם מימון פרויקט ה־HPCS של יבמ, שמטרתו לפתח מחשבי על החזקים פי 100 ויותר מאלה הפעילים כיום בעולם.
הצלחתה של דארפ"א מעניינת לאור העובדה שהיא סוכנות ממשלתית, ובארצות הברית נהוג להאמין שממשלות תמיד יפגרו אחרי השוק החופשי. הספר מציע לכך הסבר: האנשים, שמקבלים את האמצעים והתקציבים לתפוס "ראש גדול", להיאבק בבלתי אפשרי אינם רק סיפור מעניין, אלא גם הדרך להוריש לאנושות כלי משחית נוראים לצד כלי מהפכני כגון האינטרנט. אצל מדענים מטורפים, הטירוף חשוב לא פחות מהמדע עצמו.
פרופ' רפאלי הוא ראש בית הספר לניהול באוניברסיטת חיפה www.sheizaf.rafaeli.net