"קצא"א מתנהגים כמו אדוני העולם"
זה שנים נאבקת אשקלון במיזמיה ההולכים ותופחים של קצא"א בסביבתה. חוות הגז הסמוכה לעיר יוצרת ריח בלתי נסבל, ומכלי הדלק שטרם החלו לפעול קרובים מדי לשכונות המגורים הדרומיות ומונעים את הרחבתן. "התושבים לא קונים את המחוות של צביעת המכלים בירוק ומצפים שהצדק ייעשה מעצמו", אומרים בעירייה
אם לא די באיום הקמת התחנה הפחמית באשקלון ובהקפאת הקמת חדר המיון הממוגן בבית החולים ברזילי, לתושבי העיר יש גם עסקי קצא"א על הראש. לפני כמעט שלוש שנים נודע לעיריית אשקלון כי קצא"א מבצעת עבודות בנייה באזור הדרומי של חוות מכלי הנפט הגולמי, הכוללות הקמת שמונה מכלים חדשים לאחסון נפט גולמי בנפח של 96,000 מ"ק כל אחד. עבודות הבנייה, איך לא, מתבצעות ללא היתר בנייה וללא אישור של המשרד להגנת הסביבה.
בעניין זה תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ שהגישה העירייה עם איגוד הערים לאיכות הסביבה, אלא שההליך בבג"ץ כבר נמשך כמעט שלוש שנים ואנשי העירייה אובדי עצות. ב־15 באפריל צפוי דיון מכריע בעתירה, שאולי יחתום סופית את הפרשה. בינתיים הצליחה העירייה לנצל את כוחה כשהורתה על מתן צו הפסקת עבודה לפעולות בניית המכלים.
שניים מהמכלים גובלים במרחק של כ־80 מטרים בלבד מכביש הגישה לאזור התעשייה הדרומי של העיר אשקלון ובמרחק של כ־150 מטרים בלבד ממבני התעשייה המערביים של אזור התעשייה. המכל הצפוני ביותר נמצא במרחק שאינו עולה על כ־700 מטרים מבתי השכונות הדרומיות של העיר אשקלון. שלושת מכלים אלה מתווספים לחמישה מכלים נוספים, שכבר הוקמו ללא היתר בנייה ועומדים ריקים. כמו כן, המתקנים טרם זכו לאישורו של המשרד להגנת הסביבה.
"מכלי דלק ליד אזור תעשייה - פיזיקה פשוטה"
"כרגע המכלים ריקים ואנחנו בכלל מציעים שימלאו אותם במים", מציע מנכ"ל איגוד ערים נפת אשקלון שלמה עובדיה. "תארו לכם מה יקרה אם יכילו דלק. במרחק של 100 מטר מהמכלים ישנם מפעלים ואזור תעשייה שלם. זו פיזיקה פשוטה. אנחנו מנסים לקבל גיבוי ממשרדי הממשלה, יש לנו התדיינות עם כולם, אבל ברגע שבג"ץ מעכב את הדיון בעתירה כבר שנתיים וחצי זה אומר דרשני". בעירייה מנסים להיאחז בכל משענת, משפטית, ציבורית ותקשורתית. לאחרונה סייר באתר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שהודיע כי משרד המבקר יחל בבדיקת העניין.
עובדיה מוחה בתוקף על מעמדה של קצא"א כגוף ציבורי שכפוף לשר האוצר. "זה דבר שלא מקובל בארץ וגם לא בעולם. שר האוצר אמור לחתום על צ'קים ולא על תוכניות בנייה", מוסיף עובדיה. שטח אתר קצא"א באשקלון משתרע על פני 4,000 דונם. השטח הרחב עבר למעשה לידיו של שר האוצר, והעירייה מרגישה חסרת אונים ביכולת שלה להשפיע על מה שמתחולל מתחת לאפה.
"זה היה אולי טוב ב־1968, אבל אסור לשכוח את המרחק מרצועת עזה ואת העובדה שאנחנו נמצאים תחת איום מתמשך של טילים", מתריע עובדיה. "בונים פה את מרכז האנרגיה הכי גדול בארץ. אם אכן יוסיפו פה את התחנה הפחמית, בשטח רוטנברג יפעלו חמש תחנות כוח. בחישוב קל, 44% מייצור החשמל במדינה יהיו בנקודה אחת בסמיכות למכלי דלק וגז".
מתקן קצא"א. כל עוד אין היתר רעלים לא ניתן למלא את מכלי הדלק צילום: עוז גורן
המשרד להגנת הסביבה מתקשה בפיקוח
לפעילויות קצא"א השלכות סביבתיות רבות. האחסנה, השינוע, הפריקה והטיפול של מתקני גז ודלק מחייבים טיפול קפדני כדי למנוע מפגעי זיהום אוויר כתוצאה מהתנדפות הגז או הדלק, כדי למנוע חלחול דלקים למי תהום. לצד התושבים עומד היום השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. כמי שגדל באשקלון הוא חש הזדהות עם מאבקה של העירייה. ארדן שלח לפני כשבועיים מכתב לשר האוצר יובל שטייניץ. במכתב הזכיר לו כי במסגרת תוכנית האב המבהירה את השימושים הקיימים והעתידיים במתחם קצא"א צוין כי ישנם מקרים שבהם חלה חובת תיאום עם המשרד להגנת הסביבה. "לצערי, נראה כי בפועל המתווה אינו מיושם באופן מלא", כתב ארדן והתייחס לפוטנציאל הסכנה במקרה של דליקה או פיצוץ במתחם קצא"א כשבסמוך לו אזור תעשייה משולב מסחר.
"על אף הודעות נציגי המשרד להגנת הסביבה כי להקמת מכלי הדלק השלכות סביבתיות, קצא"א לא המתינה לגמר הבדיקה ולחוות הדעת שלנו, והחלה בבניית המכלים", אומר ארדן. אך זהו אינו המקרה היחיד שבו יד אחת בממשלה פועלת בניגוד לאחרת. ארדן קרא לשטייניץ לפעול להגברת התיאום בין משרד האוצר למשרד הגנת הסביבה וביקש ממנו להביא לידיעתו תוכניות בנייה שלהן יש השלכות סביבתיות.
מאז ומעולם היו למשרד לאיכות הסביבה טענות נגד התנהלות סביבתית בעייתית מצדה של קצא"א. "ליו"רים השונים של קצא"א היו כל מיני יוזמות שלא תאמו את חוק הזיכיון, ולנו היתה מלחמה גדולה איתם", מספר אריק בר־שדה, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה. הדוגמאות הן תחנות כוח, מתקני התפלה, מתקן לגז טבעי נוזלי מסוף כימיקלים בנמל ועוד. התוכניות הרבות הביאו את המשרד לדרוש תוכנית אב מסודרת וקבועה לקצא"א.
באחד מסיוריו של יוסי שריד, עת שכיהן כשר להגנת הסביבה, פגע ברק באחד ממכלי הדלק של קצא"א, משחזר בר־שדה, "זה עורר צורך מצד המשרד לפקח על מה שנעשה שם גם באירוע חירום". אף שמדובר במתחם השוכן בלב הסערה הביטחונית, שרק לפני שנה התנהל בו מבצע "עופרת יצוקה", בר־שדה אומר כי המבצע לא שינה את המצב.
רק לפני חודש התגלו מטרדי ריח קשים באזור אשקלון. קצא"א זכתה לטלפונים ממשרד הבריאות, בית חולים ברזילי והמשרד להגנת הסביבה. בקצא"א טענו שהריח לא מגיע מהם, באיגוד ערים אשקלון דווקא סברו אחרת.
בעוד שבאיגוד ערים נפת אשקלון החליטו לפעול נגד קצא"א במחוזות המשפטיים, המשרד להגנת הסביבה לא פתח באף חקירה פלילית עד היום נגד קצא"א. "כדי לפתוח בחקירה פלילית של המשרד להגנת הסביבה, הדברים צריכים להיות חד־משמעיים ומעבר לכל ספק", מסביר בר־שדה. "רוב הדברים שהתגלו היו ממש על הגבול הדק, למשל כשהיו מטרדי ריח באשקלון לפני חודש, תחנות הניטור לא עלו עליהם כי קשה לנטר ריח".
לגבי הקמת מכלי הדלק ללא היתר מהמשרד, אומר בר־שדה, "ההתנהגות של קצא"א היתה בוטה", ומוסיף, "אמנם אני מודה שהמשרד להגנת הסביבה פיגר בלוח הזמנים בהגשת חוות דעת, אבל הם בתגובה לא חיכו וטענו לחוסר התייחסות מצדנו".
הנשק היחיד שעומד בפני המשרד הוא הסמכות לאשר היתר רעלים חוקי להחזקת דלקים, כימיקלים וכדומה. "קצא"א יכולה להקים מכלים, אבל כל עוד אין לה היתר רעלים, לא ניתן למלא אותם בדלק. כרגע צוות החומרים המסוכנים בודק את התרחיש מה יקרה אם מכלי הדלק יהיו מלאים כשלצדם אזור תעשייה. אם קצא"א תפעל ללא היתר רעלים, הרי שהדבר מהווה עבירה פלילית על החוק ויש באמתחתנו מספיק צעדים".
"קצא"א יושבת לנו כמו בעצם בגרון"
בשנים האחרונות התפתחה וצמחה אשקלון וכיום היא מונה קרוב ל־124 אלף תושבים. את תוכניות ההרחבה של קצא"א הם גילו במקרה. "שכונת אגמים, האמורה למנות כ־5,000 יח"ד, מופיעה כבר שנים על מפתח הפיתוח של אשקלון ולא יוצאת לביצוע בגלל קצא"א", אומר חבר מועצת עיריית אשקלון המחזיק את תיק איכות הסביבה, יורם שפר. "אנחנו רוצים לפתח את אזור התעשייה. העיר גדלה ואנחנו צריכים לספק מקורות פרנסה, אבל לא מאפשרים לנו. קצא"א חורגת מהגבולות שהקצו לה ובמקום שתבוא להתייעץ עם העירייה לגבי התרחבותה, הם מתנהגים כמו אדוני עולם ויושבים לנו כמו עצם בגרון".
בינתיים, אומר שפר, מנסה עמוס ירון, יו"ר קצא"א החדש, "לצבוע את מכלי הדלק בירוק ומציע לנטוע עצים בכל משעול בעיר". לדבריו, קצא"א מציעה לתרום לגופים שונים בעיר, כמו שבט הצופים, ונתקלת בסירובים והתנגדויות קשות לקבלת כספים. "תושבי אשקלון לא קונים את המחוות ומצפים שהצדק ייעשה", מסביר שפר.
