תיאוריית הקשר: זכות הציבור לתשתית

תקנות הוועדה המייעצת אמורפיות

על פי המלצות הוועדה, שר התקשורת אמור להחליט האם להעניק פטור מחובת הנחת התשתית למיקומים פריפריאליים, לחייב פריסת התשתית באופן מיידי או לאפשר פריסת התשתית עד למועד מסוים. התקנות המוגשות לאישור מגדירות את הרכב הוועדה, שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת, ואליו יצטרפו שני חברים נוספים מהמשרד ושני נציגי ציבור בעלי ניסיון רלבנטי שאינם בעלי עניין בהחלטה.

התקנות המקוריות, שנוסחו בתקופתו של שר התקשורת הקודם אריאל אטיאס, הוגשו לדיון בוועדת הכלכלה בדצמבר 2008, והצדדים נתבקשו בידי יו"ר הוועדה דאז, חבר הכנסת רוברט אילטוב, להשלים את הדיונים ביניהם ולשוב לוועדה עם נוסח תקנות עדכני. נקודת המחלוקת בדיון נסובה סביב הקריטריונים האמורים לשמש את הוועדה בהחלטתה להמליץ על מתן פטור לספקיות התשתית מהצורך לפרוס אותה לאותה נקודה, או להמליץ על קיום הדרישה לפריסה. אותם קריטריונים הוגדרו כך: "הצורך להתחשב בצורכי הציבור המתגורר באזור, היחס שבין עלות מתן השירות לבין התועלת, התפתחויות חברתיות ומסחריות הנוגעות לשירות, התחרות בתחום הבזק, ביטחון המדינה

ושיקולים אחרים שבטובת הציבור". בזק ו־HOT טענו כי ההגדרות כלליות מדי, והציעו כי המשרד יגבש במקומן קריטריוניים מספריים־כלכליים לקבלת הפטור. משרד התקשורת לא קיבל את ההצעה.

הרבה משתמשים בתשתית, מעט נושאים בעלויות

כיום ספקיות האינטרנט מפעילות שירות שיחות על גבי האינטרנט של בזק או HOT, תוך שהן עצמן אינן פורסות תשתית כלשהי ולכן גם אינן נדרשות לעמוד בחובת "שירות אוניברסלי". לטענת בזק ו־HOT, בכך שהן מניחות תשתית תקשורת, הן משרתות גם את ספקי התקשורת הפועלים על תשתיותיהן. לפיכך, לטענתן, יש מקום למצוא מנגנון שיביא בחשבון את התועלת למפעילים אלה, ולחלק את הוצאות פריסת התשתית כך שיכללו גם אותם.

במשרד התקשורת זימנו את החברות להשמיע עמדותיהן, אולם הצגת התקנות בלשונן המקורי מעידה כי המשרד לא השתכנע. בכך מציב עצמו שר התקשורת בפני סרבול תהליך פעולת הוועדה, שתתקשה להסביר את החלטותיה המסתמכות על נקודות מבט סובייקטיביות. בנוסף, משרד התקשורת מבקש ליישם את עקרון "השוק הסיטונאי", שידרוש מבזק לאפשר למתחרותיה לרכוש ממנה גם יכולת שימוש בתשתית עצמה. כיצד מתיישב עיקרון זה עם התנגדותו לחלק את עלות הנחת התשתיות החדשות עם ספקי התקשורת האחרים?