הבנקים הישראליים אינם ממהרים לממן את פרויקט הגז

למרות הרווחיות הרבה הצפויה, על פי כל התחזיות, לפרויקט תמר, עד כה בחרו הבנקים הישראליים לא להשתתף במימונו. מי שנטלו במקומם את המושכות הם הבנקים הזרים, שמעמידים לתשובה ולשותפיו מימון קצר טווח למשך תקופת ההקמה של הקידוח. גורמים בענף מעריכים כי הבנקים הישראליים יצטרפו למימון

תחום התשתיות הוא בדרך כלל אחד התחומים המעניינים ביותר עבור מחלקות האשראי בבנקים הישראליים, אבל במקרה זה הם החליטו בינתיים להמשיך לשבת על הספסל מסיבות מגוונות.

ראשית, בניגוד לרוב פרויקטי התשתית, שבהם מעורבת הממשלה בצורה כזו או אחרת, לעתים אף תוך העמדת ערבות מדינה, בפרויקט תמר אין מעורבות ממשלתית. שנית, אף שבית ההשקעות אי.בי.אי העריך את שווי הפרויקט ב־6.8 מיליארד דולר, עדיין אופפת אותו אי־ודאות גדולה, שכן טרם נחתמו חוזים מחייבים לאספקת גז עם הלקוחות העתידיים, ובראשם חברת החשמל. חוזה מחייב הוא קריטי במיוחד לבנקים הישראליים, מסבירים גורמים בענף, משום שהבנקים נעדרים מומחיות במימון תגליות גז - מה עוד שהקידוח בתמר מורכב ומאתגר טכנולוגית בגלל עומקו והמרחק הגדול שלו מהחוף.

"מימון תגליות נפט וגז הוא ענף משנה בפני עצמו", הסביר גורם במערכת הבנקאית ל"מוסף כלכליסט". "ביצוע אומדן והיקף של התפוקה כתוצאה מתגליות כאלה דורש מומחיות שאין כיום בקרב אף אחד מהבנקים הישראליים, בעוד שבבנקים גדולים בעולם מחזיקים מערכות ייחודיות שעוסקות בכך ויש להן ניסיון של שנים ארוכות. לכן, למרות מכתבי הכוונות שנחתמו בין השותפות בפרויקט תמר לחברת החשמל, לדליה אנרגיות כוח ולתחנות כוח דרום, התנאים שיאפשרו לבנקים הישראליים מימון פרויקטאלי מלא ולזמן ארוך עדיין לא קיימים. נדרשת לכך ודאות גדולה יותר: חתימה על חוזה מחייב".

נקודה נוספת שמרחיקה את הבנקים הישראליים מהפרויקט, ולא מהווה כמובן בעיה בעבור הבנקים הזרים, היא מגבלת ריכוזיות הלווים של בנק ישראל, שמגבילה את האפשרות להעמיד הלוואוות לקבוצות שבבעלות תשובה — אחד הלווים הגדולים במערכת הבנקאות הישראלית. "חמשת הלווים הגדולים במשק נמצאים תמיד 'על הקשקש' בכל הנוגע למגבלת האשראי שמותר לבנקים לתת להם. אשראי נוסף של יותר מ־800 מיליון דולר (החלק של דלק קידוחים ואבנר במימון פרויקט תמר) הוא בעיה בעבור הבנקים המקומיים", אמר ל"מוסף כלכליסט" גורם בשוק ההון.

חשוב לציין כי לפי החוזה בין השותפות בתמר, אם אחת השותפות אינה מעמידה בזמן את חלקה בעלות הפרויקט, היא מאבדת את זכויותיה וכל השקעתה יורדת לטמיון. זהו סיכון משמעותי בעבור השותפות, שגורם להן לא להתעכב בהשגת המימון גם אם משמעות הדבר היא שעליהם לשלם ריביות גבוהות יותר על הלוואות גישור.

ישראמקו, שעל פי חלקה בשותפות תמר צריכה להעמיד כ־800 מיליון דולר לצורך הקמת הפרויקט, הודיעה כבר כי קיבלה מדויטשה בנק הלוואת גישור בסכום של 350 מיליון דולר לתקופה של 36 חודשים, וכי הבנק ידאג לגיוס הלוואה נוספת בהיקף של עד 400 מיליון דולר.

דלק קידוחים ואבנר, שבבעלות תשובה, הודיעו לפני כמה חודשים כי הן מקיימות משא ומתן עם שני בנקים זרים לצורך העמדת מימון גישור — משא ומתן שעתיד להסתיים בקרוב. לדלק ולאבנר, שצריכות להעמיד יחד כ־880 מיליון דולר לצורך הקמת פרויקט תמר, יש אמנם ניסיון בגיוס מימון פרויקטאלי ממעורבותן בפרויקט ים תטיס ("מרי B"), שבמסגרתו גייסו 275 מיליון דולר בהנפקת אג"ח בארצות הברית ב־2005. ואולם, בפרויקט תמר גם הן מתכוונות לקחת הלוואת גישור לצורך התקדמות בעבודות ההקמה, ורק בהמשך יחתרו למימון פרויקטאלי מלא.