המאבק הסמוי: מי ירוויח מעצמאות גרינלנד
"העצמאות תאפשר ליותר כוחות זרים להגיע לאזור ולהתחיל לחפור"
נוק היא עיר שוקקת חיים שמתעוררת כעת מתרדמת חורף ארוכה לפיתוח כלכלי מואץ. הממשלה המקומית, שזכתה לא מכבר לעצמאות חלקית, נחשבת ליצירתית במיוחד. בגרינלנד מתכננים כעת הפקת חשמל הידרו־אלקטרי מהמסת הקרחונים, הקמת חוות שרתים שיחסכו לענקיות המחשוב מיליוני דולרים המתבזבזים כיום על קירור, והקמת תעשיית אלומיניום ענפה, הזקוקה אף היא לקור.
אלא שפקידי הממשלה הצפונית אינם באמת זקוקים ליצירתיות הזאת כדי לפתח את הכלכלה המקומית. ב־2007 קבע המכון הגיאולוגי של ארצות הברית כי תחת הקרחון הגרינלנדי מסתתרות עשרות מיליארדי חביות נפט ומצבורי גז טבעי נמצאים לאורך חופיה המערביים והמזרחיים. הגרינלנדים כבר מנצלים את ההזדמנות: עד כה חילקו 13 רישיונות קידוח, בין השאר לשברון ואקסון מוביל האמריקאיות והאסקי הקנדית.
גרינלנד רואה בחלוקת רישיונות החיפוש והקידוח חשיבות לאומית בדרך להשגת עצמאות אמיתית. כיום, דנמרק מממנת את תושבי האי הגדול בעזרת תקציב של 600 מיליון דולר בשנה, מחצית מתקציב הממשלה הגרינלנדית, אך ברור לשני הצדדים כי המצב הנוכחי לא יישאר לנצח. "הדנים הבינו שהם טעו כשנתנו לגרינלנד עצמאות חלקית", אומר מחבר "המירוץ לקוטב" ריצ'רד סייל. "הם לא ציפו שזה יגיע למצב כיום. העצמאות החלקית של גרינלנד נהפכה לגאות שאף אחד לא יוכל לעצור, ובתוך כעשר שנים היא צפויה לקבל עצמאות מלאה".
התקווה הגרינלנדית לפרידה מדנמרק מלווה בחשש מהשפעה אמריקאית הולכת וגוברת. הצבא האמריקאי פעיל בשטח מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר כבש את האי כדי למנוע ממנו להיהפך למוצב נאצי. במשך המלחמה הקרה הוצבו באי תחנות רדאר כדי לגלות טילים. שדה התעופה ת'ול, שנמצא בחלקה הצפוני של גרינלנד, צפוי למלא תפקיד מרכזי בכל מערכת מגן מבוססת טילים.
"העצמאות תאפשר ליותר כוחות זרים להגיע לאזור ולהתחיל לחפור", אומר סייל. "זה כבר קורה כיום. האמריקאים כבר עשו בעבר בגרינלנד פחות או יותר מה שהם רוצים, לאו דווקא עם ברכת הדרך של גרינלנד או הסכמה מצד הגרינלנדים. אין סיבה שלא יעשו זאת שוב אם רק יבחרו בכך".
