המשט לעזה: שכל ישר היה חוסך חקירה

ממשלת ישראל רוצה לפצל את חקירת אירועי המשט. אלוף (מיל.) גיורא איילנד וצוותו יבצעו תחקיר צה"לי פנימי ומשפטנים בינלאומיים ישראלים יבדקו את חוקיות הסגר ואת חוקיות המשט וההשתלטות. מועמדי הממשלה לוועדה זו (שטרם נקבעו) ינהלו ויכוח אקדמי שבסופו, הפתעה, ייקבע שהסגר הוא חוקי.

מוועדות חקירה בלתי תלויות בראשות שופט הממשלה חוששת. ועדת חקירה ממלכתית ממונה על ידי נשיאת בית המשפט העליון. בראשות ועדה כזו מוצבים בדרך כלל אישים מסדר הגודל של מאיר שמגר ואהרן ברק. עליהם "קשה לסמוך". יוקרתם ועצמאותם עלולים להניב דו"ח בעייתי למזמיניו. העולם אולי יקבל, ביבי וברק אולי יחטפו.

הממשלה נכוותה בעבר גם עם שופט שהיא עצמה מינתה; אליהו וינוגרד הוצב בראשות ועדת בדיקה ממשלתית למלחמת לבנון השנייה. דו"ח הביניים הראשון שפרסם היה מהקטלניים ביותר לממשלה שנכתב בידי ועדת חקירה כלשהי.

הסיפור הפעם מזכיר קצת את אירועי אוקטובר 2000 שנחקרו בוועדת אור. שוב, כוח חמוש מול "אזרחים" אלימים. שוב, הכוח נקלע לסכנה בגלל נחיתות מספרית ונאלץ לפתוח באש קטלנית. שוב, אהוד ברק אחראי לקבלת ההחלטות.

והשאלה היא אותה השאלה: האם ניתן היה להשיג את היעד (אז - פתיחת כבישים, היום - עצירת האונייה) ללא קרבנות בנפש? התשובה מן הסתם היא: להשתמש יותר בשכל הישר. לא בטוח שהמלצה זו היא במנדט הבדיקה של חקירה משפטית. אגב, זו בדיוק ההמלצה שנתן בשבוע שעבר היועץ המשפטי לממשלה לרשויות האכיפה. אפשר לאמץ אותה גם כאן.