איך לטעום יין כמו מומחה

לצורת הכוס חשיבות לא מבוטלת בטעימת יין, מאחר שגודל הפתח משפיע על פיזור היין בפה. אבל גם אם סתם התנדבתם להיות אלה שמוזגים לכולם, כדאי לדעת שמקובל למלא עד שמגיעים לשיא הרוחב של הכוס. בהנחה שהיא תקנית, אנחנו מדברים על השליש התחתון שלה.

מומחים נוהגים להסתכל ביין על כל מיני רקעים, אבל אפשר להסתפק בלהביט בו על רקע דף נייר או מפית לבנה, מה שיעזור לקבוע מהו צבעו האמיתי של היין. את ההטיה הקטנה של הכוס עושים כדי לוודא שהוא מספיק צלול, ושלא מטיילים בו גבישונים קטנים.

הצמידו את בסיס הכוס אל השולחן וסובבו את היין פעמיים־שלוש בתוך הכוס. הפעולה הזאת נקראת Swirl, וחוץ מלגרום לכם להיראות ממש מיומנים, היא אחראית על "פתיחת" היין והוצאת הריחות שלו החוצה. בתום הפעולה הציצו בדפנות הכוס. טיפות היין שעושות את דרכן למטה נקראות Angel Tears והן יכולות לתת אינדיקציה לאינטנסיביות של האלכוהול ביין. גלישה אטית למטה פירושה לרוב רמת אלכוהול גבוהה יחסית.

טועם יין. תחבו את האף לכוס צילום: shutterstock

פעולת ההרחה נועדה לקבוע אם היין לטעמכם. אחרי פעולת Swirl קצרה קרבו את הכוס לכדי סנטימטרים ספורים מהפנים, "צללו" פנימה עם האף, קחו נשימה והחזיקו אותה כשתי שניות. ראו אם הריח יותר מזכיר פירות, פרחים, שוקולד או עשן.

הרעיון המרכזי הוא "לשטוף" ביין את כל חלקי הלשון, כדי לכסות את כל הרצפטורים, חיישני הטעם שמפוזרים עליה (אלו שמזהים מתיקות נמצאים בקדמת הלשון ואלה של החמיצות מעט אחורה יותר). הפעולה עצמה דומה לגרגור מים עדין מאוד, וכמובן בלי הרעש. השאירו את היין בפה למשך כמה שניות ובמהלכן פתחו קצת את השפתיים, כמו בשריקה, והכניסו טיפונת אוויר.

דעו למה לשים לב

1. אם מדובר ביין בעל אחוז אלכוהול גבוה יחסית (נגיד, 15%), ועדיין הצלחתם לזהות מרכיבי טעם אחרים, כנראה מדובר ביין איכותי.

2. יין שנותן תחושה חמוצה ויבשה של נגיסה בפרי לא בשל נחשב ליין עם טעם "לא מאוזן". הדבר שאחראי לטעם הלא מאוזן הוא "עודף טאנינים".

3. טועמי יין מדברים על "Length" - הזמן שלוקח לטעמים להתנדף מהפה לאחר הלגימה. כמה שיותר זמן - יותר טוב. 20 שניות זה לא רע בכלל.

1. למה רק יין, לא היה לך כוח ללמוד על כל המשקאות?

2. יש לי בבית יין קידוש מ־1984. כמה נראה לך שהוא שווה היום?

3. כולה טרופית בבקבוק זכוכית, למה כזה יקר?

4. אפשר עוד פיתות?