איך להימנע מפדיחות במסיבת פורים במשרד

אל תחזרו להיות ילדים ליום אחד

בהנחה שמלאו לכם זה מכבר שמונה אביבים או יותר, תחפושת מושקעת ומאובזרת תשיג תמיד את אותה תוצאה: הקולגות יחמיאו על היצירתיות והרוח הספורטיבית, ומאחורי הגב יגידו שאתם משועממים, מתלהבים, או סתם נואשים. וחמור מזה, הבוס שלכם עלול להסיק שיש לכם

זה בסדר שלא בא לכם על מסיבת פורים עם החבר'ה מהעבודה, אבל אם באתם, אז שזה לא ייראה כאילו אתם עושים טובה. אלמנט של יציאה ידי חובה כגון כובע קאובוי או סתם משקפי שמש מוזרים יפגע בדימויכם כ־Team Player ויגרום לעומדים מולכים להרגיש דביליים, ובהמשך לנקום.

רבים טועים לחשוב שמסיבת פורים היא הזדמנות לשפוך קצת עור על הנעשה במשרד. הבעיה היא שתחפושת שחושפת איברים שהקולגות שלכם לרוב לא רואים (לרבות בטן או גב) היא מביכה במקרה הטוב ומגעילה במקרה הרע. בקיצור, רדו מהרעיון להגיע עם שירלי ממשאבי אנוש מחופשים לטרזן וג'יין.

מכיר את השמועה שלפיה אירועי חברה מועילים לקריירה יותר מאלף ישיבות? אז כדי לתת לשמועה סיכוי לעבוד כדאי שסובביך יוכלו פיזית לתקשר איתך. אז בלי סומבררו ענק או כנפיים עצומות שיוצאות לך מהגב, ובטח בלי הגזמות כגון להגיע מחופש לקרטון חלב או דוד שמש.

פשוט כי להסביר למה התחפשתם זה יותר גרוע מלהסביר בדיחה. קיפ איט סימפל.

אלא אם כן אתה עובד בקונצרן "פלייבוי", הקטע של לשתות יותר מדי במסיבות של החברה אף פעם לא נגמר טוב. ואם אתה כבר יודע היכן עובר אצלך קו הגבול שבין "ראש טוב" ל־"שפוך לגמרי", כדאי שתעצור כמה שלוקים קודם לכן.

1. "איזה קריזה, רק עכשיו שמתי לב ששכחתי לקנות קפצונים".

2. "הופה, אני רואה שהבוס התחפש למניאק טיפש". כי הרי שקוף שתגידו את זה בדיוק כשהמוזיקה תיפסק לשנייה וכולם, כולל הבוס, יישמעו.

3. "היי, מגניב, התחפשת לנערת ליווי". ולו בגלל הסיכוי שהיא הגיעה למסיבה לא מחופשת.

4. "למי בא תחרות גרעפסים?"