תיאוריית הקשר: החיפזון מהרט"ן
אם הממשלה רוצה להשלים את הרפורמות בתחום הסלולר, עדיף שלא תדחס את כולן בחוק ההסדרים
אלא שבדרך לשם, נראה שהגופים הרלבנטיים נכנסו למכונית ללא בלמים, המצוידת רק בדוושת האצה. הצהרות לוחמניות? יש. מספרים משכנעים? יש. רוח גבית מהעיתונות? יש. זמן? נראה שאין.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
לכאורה, הרצון לדחוס את כל הרפורמות בשנה אחת הוא הכרחי, ונובע משני אינטרסים של משרד התקשורת: הראשון - להכין את השטח לקראת כניסתו של מפעיל סלולר נוסף, והשני - לדחוק את חברות הסלולר לפינה עד שלא תהיה בידן ברירה אלא להוריד מחירים.
ברור כי מפעיל סלולרי נוסף לא יתחיל לפעול אם לא יובטחו לו תנאים עדיפים ברכישת תדרים, הקלות בהצבת אנטנות חדשות ותקופת חדירה שבה יידרשו החברות הקיימות לאפשר ללקוחותיו להתחבר לרשתותיהן במודל של "נדידה פנים־ארצית". שאלת הורדת המחירים משתלבת עם הדיון הסוער על הורדת דמי הקישוריות, הפחתת קנסות היציאה או ביטולן, הפחתת תקופת ההתחייבות, פתיחת שוק הטלפונים הסלולריים לתחרות והכנסת מפעילים וירטואליים.
נתניהו ושטייניץ במהלך הדיון הארוך על תקציב המדינה צילום: אלכס קולומויסקי
מבחינת משרד התקשורת, כל הפעולות שתוארו לעיל חייבות להתבצע מהר ככל האפשר, ולכן נעשה ניסיון לבצען במקביל. אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. כך, למשל, מציב משרד הפנים בעיה באישור הצבת האנטנות הקטנות, ומכל הצדדים צצו להם פתאום עניינים אחרים, כגון מינוי ועדת חייק לבחינת שוק התקשורת הנייחת, רצונה של פרטנר להיכנס לתחום השיחות הבינלאומיות, או הוויכוח לגבי תנאי הענקת רישיון ה־ISP ל־HOT - כל אחד מעניינים אלה מקרין גם על חלקים אחרים בשוק התקשורת, כולל על שוק הסלולר.
עדיף ללכת על בטוח
חוק "תעמיס, יש מקום", הידוע יותר בשמו הרשמי חוק ההסדרים, עתיד לכלול התייחסות לרפורמות בתחום הסלולר והחשמל, אלא שהשאיפה לסיים את המהלכים בשיטת "זבנג וגמרנו" עלולה להתפוצץ בפניהם של אנשי האוצר, שיזמו את הסעיפים האלה. רפורמות בשוק התקשורת מתבצעות באמצעות שימוע, שבמהלכו החברות הנפגעות והמרוויחות מהמהלכים יכולות להביע את עמדותיהן. לפחות בשני תחומים שאמורים להיות משולבים בחוק ההסדרים לא התקיים שימוע: כפיית הנדידה הפנים־ארצית ומתן רישיון תקשורת לחברת החשמל. גם אם יתבצע שימוע כעת - לא יושלם המהלך עד לחקיקת חוק ההסדרים. גם הורדת דמי הקישוריות ששיעורה, תקופת הזמן שבו תתבצע והשלכותיה עדיין לא ברורים - אינה יכולה לשמש בסיס לרפורמות נוספות (בעיקר בכל הקשור לכדאיות כניסתם של מפעילים חדשים, וירטואליים ופיזיים), עד שיובררו פרטיה הסופיים.
ניסיון לדחוס כמות גדולה כל כך של מהלכים, במיוחד כאשר הם משולבים זה בזה בתקופת זמן קצרה כל כך, הנו טעות. מוטב להותיר בחוק ההסדרים רק אלמנטים שהעברתם בחקיקה כמעט מובטחת, במקום להמר על כל הקופה וגם להפסיד אותה.
