חשיפת מוסף "כלכליסט": אריק קליין ועמוס בוחניק, סיבוב שני
כתב מוסף "כלכליסט" ליווה בחשאי במשך שלושה חודשים שני משקיעים שהתפתו לשלם חצי מיליון שקל כדי להשתלב במיזם החדש של גיבורי פרשת "מדבקת המיליונים" וגילו שזו כנראה אינה ההחלטה העסקית הטובה ביותר שקיבלו
"אני לא סופר את מייקל ולא סופר אותך ולא סופר עורכי דין ולא סופר אף אחד. אתה לא מכיר אותי - אני משתין על כסף, שם זין על כסף. אתה רוצה להעמיד אותי במבחן, אבל אני יודע לעשות הכל. הייתי בכל הסרטים בחיים שלי, אני איש שמכבדים. כבוד! אף אחד לא בא לגנוב אתכם. תקשיב טוב, שמייקל יתחנן ויתפלל שיהיה לו אחוז אחד ממה שלנו יש, אתה מבין אותי?! אז מי זה מייקל המזדיין הזה שישלח אותך להגיד שאני רמאי, מי?!".
עמוס בוחניק היה מפחיד לצפות מקרוב באריק קליין, נוכל מורשע וגיבור פרשת המדבקה שלא היתה, קם לפתע ומתפרץ כך על בן שיחו. ישבתי בחדר הישיבות של חברת סייפסקאי - החברה שקליין הוא נשיאה והמייסד שלה ושותפו עמוס בוחניק הוא היו"ר - בקומה ה־15 של מגדל גיבור ספורט ברמת גן. לצדי ישב מושא הצעקות, עדי גולן, נציגו בארץ של איש העסקים היהודי־אמריקאי מייקל איזיקל. הפגישה הסוערת התקיימה ב־10 במאי, שלושה חודשים אחרי שאיזיקל הסכים להשקיע חצי מיליון שקל בפרויקט טלפונים סלולריים חד־פעמיים של קליין ובוחניק. הפרויקט הוצג לו כהבטחה הגדולה של שוק הסלולר: טלפון מבוסס פס רחב, שכבר הושלם ומוכן לשיווק מיידי ואינו דורש אישורים ממשרד התקשורת, ויאפשר שיחות זולות במיוחד ברחבי העולם. לפי החוזה שנחתם, חצי מיליון השקלים מקנים לאיזיקל 5% מרווחי החברה שהוקמה לצורך הפרויקט, ובלעדיות בשיווק הטלפונים בארצות הברית, בקנדה ובישראל.
אלא שאצל איזיקל ונציגו גולן התעוררו עד מהרה סימני שאלה, כאשר ראו שהטלפונים אינם מגיעים והבטחות שניתנו להם אינן מקוימות. איזיקל כבר העביר לקליין ובוחניק 101 אלף שקל, אך חשש להשקיע בפרויקט את 400 אלף השקלים הנוספים. הוא כבר ידע אז על משקיע אחר, יהודי בלגי בשם ברט המלי, שהעביר בפברואר את מלוא הסכום, חצי מיליון שקל, גם הוא תמורת 5% מהרווחים, ומאז מחכה לסחורה שלא מגיעה.
המלי, מאז שהבין שגוררים אותו בהבטחות שווא, הקליט את שיחותיו עם קליין ובוחניק. כך החלו לעשות עתה גם איזיקל וגולן. בשלב הזה הם הזמינו אותי, ככתב "מוסף כלכליסט", להתלוות לפגישות במשרדי סייפסקאי. כך התאפשרה לי התבוננות נדירה, ללא מתווכים, באופן שבו מתנהלים קליין ובוחניק: הלשון החלקלקה, משיכת הזמן, חלוקת התפקידים ביניהם ל"שוטר הטוב" ו"הרע", ההתהדרות בעסקאות ענק שלא התקיימו, היכולת לגרום לאנשים מן השורה להשקיע כסף במיזם בלי בדיקה לעומק. הייתי עד מקרוב למה שלא האמנתי שיכול לקרות שוב: שני הגיבורים, שפוצצו בקיץ שעבר את הסיפור על מדבקה לזיהוי מוקדם של התקף לב, מצליחים למכור המצאה חדשה.
פרק א': הפיתוי
"בוחניק אמר שאביא חצי מיליון ואין לי מה לדאוג"
מאז פרשת המדבקה, בוחניק וקליין הורידו פרופיל. אבל תחת חברת סייפסקאי המשיכו השניים לקדם עסקים שונים. הם שכרו משרדים מפוארים במגדל גיבור ספורט ואת שירותי איש יחסי הציבור איל ארד, והחלו לגייס כספים ממשקיעים למיזמים חדשים. בפגישות מציגים קליין ובוחניק פיתוחים של קליין, בכישרון שיווקי ומשחקי נדיר. בשנה האחרונה רוב מאמציהם מוקדשים לקידום פרויקט הטלפונים הסלולריים שלהם. מדובר בפתרון טכנולוגי שמצא קליין, לטענתם, אשר מאפשר להעביר שיחות סלולריות על גבי רשת האינטרנט בעלות זולה בהרבה מהקיים בשוק.
לפחות במקרה של שני אנשי העסקים הדתיים שפנו ל"מוסף כלכליסט" עם הסיפור, המלי ואיזיקל, עמד בוחניק בחזית המפגשים הראשונים מולם. קליין נכנס לתמונה רק בשלבים מתקדמים יותר. העובדה שבוחניק אדם דתי, מעידים השניים, חיזקה את אמונם במיזם והביאה אותם להכניס את היד לכיס חרף פרשת המדבקה. היום הם מצטערים על כך.
המלי נמצא זה 20 שנה על הקו בלגיה־ישראל. הוא מתגורר בירושלים, עוסק בעיקר בטקסטיל ובנדל"ן ומחפש תמיד, לדבריו, השקעות. את בוחניק הכיר על רקע פרויקט למלחמה בפדופילים, שאחד מאחיו, שעובד לצדו, מנסה לקדם בבלגיה. "יש לי אדם בדיוק בשבילכם", פנה מתווך אל האחים בינואר השנה, והפגיש אותם עם בוחניק.
"בפגישה סיפר בוחניק על מוצר בשם Mark U, שפיתח קליין עבור הצבא והמשטרה", מספר המלי. "קליין הסביר לי בהמשך שמדובר במכשיר שמשפריץ צבע על אדם במרחק של כ־30 מטר ומתחבר לדנ"א שלו, כך שדרך כל מיני מכשירים אפשר לעקוב אחריו. הוא סיפר שהשב"כ משתמש בזה כשהוא משחרר מחבלים, והמכשיר יכול לשמש גם לסימון פדופילים ועברייני מין. בוחניק הראה לנו עוד כעשרה פרויקטים שפיתחו. תוך כדי כך הוא הציג בפנינו גם את עניין הסלולר, וזה נשמע לנו מעניין כי בציבור הדתי יש רבים שלא עובדים עם החברות הגדולות אלא קונים מכשירים באופן עצמאי.
"במהלך הפגישה הם הציעו מוצר של טלפון חד־פעמי: נוקיה 1202 במחיר של תשעה דולרים, שאפשר לדבר איתו כ־200 דקות ברחבי העולם ואז לזרוק אותו, או נוקיה יקר יותר, E51, שמתקינים בו כרטיס בתשלום מראש שעולה 100 דולר ואז אפשר לדבר חופשי כל החודש לכל מדינה בעולם".
לדברי המלי, בוחניק נשמע לו אמין מאוד. "ידעתי שיש לו רשת מרפאות שיניים ו־50% במפעל טליתות ושכסף לא חסר לו. הוא מוכר בציבור החרדי, ואצלנו סוגרים עסקה בלחיצת יד. מילה זו מילה". הוסכם שהאחים המלי יעבירו לסייפסקאי חצי מיליון שקל בהעברה בנקאית, ויחד יקימו חברה חדשה שתשווק את הטלפון בישראל ובחו"ל. גם בחוזה שנחתם במקרה הזה נכתב שהפרויקט "גמור ומוכן לשיווק". לדברי המלי, אף שהדבר אינו מופיע בחוזה הכתוב, הובטח להם כי יקבלו אפשרות לשיווק הטלפונים בישראל ובבלגיה. את קליין פגש, לדבריו, רק סמוך ליום חתימת החוזה, ב־1 בפברואר השנה. "הוא סיפר שפיתח טכנולוגיה שמתלבשת על הרשתות פה, והסביר שלא צריך רישיון ממשרד התקשורת בשביל להפעיל את זה", אומר המלי.
זה עבד באופן דומה גם במקרה של המשקיע איזיקל - גם הוא יהודי דתי, מתגורר בלוס אנג'לס ועוסק בטלקומוניקציה. הוא בעליה של חברת התקשורת LaTEL ו"מאסטר דילר" (מפיץ) של ענקית הטלפונים האמריקאית AT&T. בשנה האחרונה החל לחפש הזדמנויות השקעה בארץ באמצעות נציגו גולן. הוא זה שסיפר לו על המיזם הסלולרי של בוחניק, שאף ערך להם הצגת תכלית: גולן התקשר לאיזיקל באמצעות הטלפון הסלולרי ושוחח עמו. איזיקל התלהב. "מאוד שמחתי. אמרתי שזו כנראה המצאה גאונית", אומר איזיקל ל"מוסף כלכליסט". "בוחניק אמר שהם רוצים חצי מיליון שקל ואין לי מה לדאוג, אני אוכל להיות המפיץ הבלעדי של הפטנט בארצות הברית. אמרתי שאני אבוא לארץ לראות ולהבין מקרוב, ושאם זה עובד הכסף לא יהווה בעיה. אבל אז בוחניק, שהתלהבתי מכך שהוא דתי כמוני וסמכתי עליו, אמר שבשביל הברכה אני צריך לתת מיד 100 אלף שקל. אמרתי לגולן לתת להם 101 אלף שקל, כי בגימטריה זה מיכאל, שמי בעברית".
אריק קליין
ב־17 בפברואר נחתם חוזה בין הצדדים, שלפיו תמורת 500 אלף שקל ייכנס איזיקל גם הוא כשותף בעל 5% בפרויקט. "נאמר לנו שאנחנו יכולים למחרת חתימת החוזה לבוא לקחת את הסחורה ולהתחיל למכור", אומר איזיקל. אמנם בחוזה הוא התחייב להעביר את יתרת הסכום בשתי המחאות - 200 אלף שקל ב־10 במרץ ו־200 אלף שקל ב־10 באפריל - אך, לדבריו, במעמד החתימה, שבו נכחו גם אחרים, הסכים בוחניק בעל־פה ששאר הכסף יועבר רק בסוף אפריל או אף מאוחר יותר. "מזה התלהבתי", אומר איזיקל, "הוא כל הזמן אמר שהוא לא צריך את הכסף ושהוא רק צריך שאני אהיה השותף בארצות הברית".
פרק ב': הפיצוץ
"אם אין כסף אני לא נותן שום דבר"
מאז נחתם כל אחד מהחוזים עברו יותר מארבעה חודשים, ועד היום לא ראו המלי ואיזיקל סחורה שהם יכולים לשווק ולמכור. הם מצדם דווקא החלו, לדבריהם, למצוא קונים פוטנציאליים. איזיקל הדביק בהתלהבותו את המשווקים שעמם הוא עובד. "כבר היו לי ביד הזמנות של מיליוני סלולריים, אנשים עמדו בתור", הוא מספר, "הם היו מוכנים לתת לי כסף כי סומכים עליי, אבל למזלי לא לקחתי. אחרי זה נאלצתי להגיד לכולם שאני לא יכול להביא את הסחורה כי כנראה נפלתי פה".
אצל איזיקל, לדבריו, התעוררה כבר בשלב מוקדם תחושת בטן לא טובה, שהתחילה מיד אחרי שהעביר את הצ'ק. יומיים אחרי שהכסף הופקד החל גולן לנסות לקבל דוגמאות של טלפונים כדי לבדוק אותם לקראת הזמנה נרחבת, אבל קליין דחה את הפגישה עמו. בתגובה החליט איזיקל להגיע במיוחד ארצה. זה היה באמצע מרץ. "כשהגעתי לארץ הלכתי למשרד שלהם", הוא מספר, "ואז אריק ועמוס סיפרו לי בהתלהבות שהם מכרו מיליוני חתיכות לוול־מארט בארצות הברית. זה הדליק אצלי נורה אדומה: אם אני הסוכן הבלעדי בארצות הברית, איך זה שהם מוכרים למישהו שאני לא יודע עליו? זה כבר החל לעורר חשד". חשדו גבר כשניסה לקבל דוגמאות מכשירים ונענה בצעקות מצד קליין על כך שעוד לא העביר את יתרת הסכום לפי החוזה. "הוא אמר לנו", מספר איזיקל, "שהוא נסע במיוחד בשבילנו ללונדון כדי לכוון את הלוויין כדי שהמערכת תעבוד בארצות הברית וצעק ש'אם אין כסף אני לא נותן שום דבר'". איזיקל ניסה לדבר עם בוחניק, "השוטר הטוב". "הזכרתי לו שהוא אמר בנוכחות כולם בשיחת הוועידה שאני אוכל לשלם מתי שאני רוצה", אומר איזיקל, "אבל הוא שיחק אותה תמים ואמר: 'מעולם לא אמרתי'. מיד ידעתי שמשהו לא בסדר.
אמרתי לו: 'אתה עושה פה דברים חמורים מאוד, אתה לא מקיים את המילה שלך". הפגישה התפוצצה. גם שתי פגישות נוספות הסתיימו בצלילים צורמים. הצדדים נקלעו לסכסוך עסקי מר, וסייפסקאי דרשה את תשלום יתרת החוב.
פרק ג': ההרגעה
"יש 20 מיליון הזמנות, כולל באפריקה ובברזיל"
כאן נכנסו לפעולה מתווכים, אנשי ביניים, שניסו לשכנע כי מדובר בסך הכל בעיכובים לגיטימיים וכי העסקה שרירה וקיימת. כדי לקדם את העניינים נקבעה פגישה במשרדי סייפסקאי - בנוכחות בוחניק, גולן והמתווכים. גם אני נכחתי בפגישה הזאת. גיליתי משרדים מטופחים, שעל קירותיהם תלויים השמות והלוגו של מוקדי סייפסקאי ברחבי העולם. על השולחן בפינת הישיבה היו פזורות חוברות מהודרות, שמציגות את ההמצאות השונות של החברה - מהמדבקה ועד לטלפונים החד־פעמיים בעטיפות קרטון עם לוגואים של חברות כמו מגה בול, דלק ועוד. "עצם העובדה שבאתי לפה זה כי אני רוצה את העסקה, אם בכלל עוד יש עסקה", פתח גולן. "למה אין עסקה?", הגיב המתווך שלומי מור שנכח בחדר בטון ספק נעלב, "בטח שיש עסקה! רק עכשיו היו פה אנשים שלקחו ארבע עסקאות".
בוחניק: "בשבועיים האחרונים לא התראינו כי המערכת באטרף. יש אנשים שאתה יכול לדבר איתם, למשל עו"ד דב אברמוביץ, שנחשב מספר אחת בארץ. הוא האורים והתומים בנושא, ואתמול ישבנו שלוש שעות עם מנכ"ל לשעבר של ברק ועם עוד מישהו, יד ימינו של דן חלוץ. הבן אדם התחרפן ברמה של הטכנולוגיה, אמר לי שזה ברמה עולמית". גולן השתכנע לא לסגת מהעסקה והזמין 2,500 טלפונים.
גולן: "מתי אני מקבל את הטלפונים?".
בוחניק: "יש לי כבר 2 מיליון טלפונים מוכנים בחו"ל, אבל אני לא רוצה להבטיח ולא לעמוד בזה. רק אקבל אישור מהם שאני יכול לקבל כמה טלפונים, ואביא לך. יש להם 200 דקות שיחה - ושיחה מארה"ב לאנגליה זה כמו שיחה בתוך ארה"ב. יש פה גימיק מטורף. אני בודק לך זמן אספקה ותוך יום־יומיים חוזר אליך".
מייקל איזיקל. "מאד שמחתי. אמרתי שזו כנראה המצאה גאונית" צילום: Lauren Randolph
בוחניק לא חזר. גולן התקשר אליו מדי כמה ימים, אבל בשיחות הטלפון הרבות, שהקלטותיהן בידי "מוסף כלכליסט", נשמע בוחניק דוחה פעם אחר פעם את המועד שבו אמור כביכול גולן לקבל את הטלפונים שהזמין. אחרי חודש של דחיות, התחמקויות והבטחות שבתוך ימים יגיעו הטלפונים, נקבעה פגישה נוספת במשרדי סייפסקאי - זו שתוארה בפתח הכתבה.
המתווך מור קיבל את פני הבאים: "יש סחורות, הכל יהיה בסדר", הבטיח בטון מרגיע. "חבר'ה מדובאי לקחו עכשיו עסקה של 4.5 מיליון מכשירים, וסגרתי גם דיל של 2.5 מיליון חתיכות בירדן. יש הזמנות של עשרות מיליונים. הם עובדים עם שלושה מפעלים, בסין, באוקראינה ובקפריסין". בהזדמנות אחרת הצהיר מור כי כבר יש 20 מיליון הזמנות לטלפונים ברחבי העולם, כולל באפריקה, ברזיל ועוד. כאשר התקשרתי אליו בשבוע שעבר הכחיש מור כי אמר זאת. "מי שאומר שאמרתי דברים כאלה משקר", טען, בלי לדעת שעמדתי לצדו כשהתפאר בהזמנות הללו.
באותו יום הורגשה במשרד עצמו תכונה מיוחדת. קליין ובוחניק הסתובבו זורחים. הם הסבירו שאלה חגיגות לרגל סגירת עסקה בהודו בתחום האנרגיה הסולארית. "סליחה על העיכוב, היינו צריכים לשתות לחיים בגלל העסקה שלנו בהודו", הסביר בוחניק כשנכנס לחדר. גם קליין נכנס, ואף התפנה להציג לנוכחים בחדר מודל של פלטה שמחזירה אור. "זה 400 ואט, ננו טכנולוג'יס, פטנט שלנו", אמר, והדגים כיצד כשמכבים את האור בחדר הפלטה נדלקת אוטומטית. "לא צריך שמש. כשסוגרים את החשמל הלוח נדלק ומחזיר אור חזק, וכשמדליקים אותו כבה שוב. סוף הדרך. זה בלי טעינה ובלי בטרייה, שמתי לו צ'יפ בפנים, וזה עובד על אנרגיית שמש. אלה ההמצאות שלנו".
אחר כך גם סיפר שבדיוק עכשיו סגרה איתו חברה הודית גדולה עסקה לשלוש שנים לרכישת 3 מיליון יחידות של הטלפון החד־פעמי. "יש לי כמה טלפונים שאתה רוצה", אמר לגולן, "יש לי 2 מיליון על המדף... הטלפונים מוכנים. הם נמצאים בהונג קונג".
הדרישה של קליין היתה שאיזיקל יפקיד את 400 אלף השקלים הנוספים, שהיה אמור לשלם עבור הזיכיון, בנאמנות אצל עורך דין מטעמו, וישלם במזומן או בצ'ק דחוי עבור הטלפונים עצמם. סביב זה התפתח ויכוח קולני. "אני אומר לך שאין טלפונים, אין טלפונים", התעקש גולן בפני קליין. "ואם יש?", צעק קליין, פניו מתעוותים בכעס. "אין טלפונים!", הרים גולן את קולו. "ואם יש?!", חזר וצעק קליין. "אז קח כסף, ותביא טלפונים", הגביר גולן עוד יותר את הקול.
ברט המלי. "הם אמרו לי: 'בוא נמהר לפתוח חשבון על שם החברה המשותפת כי הכסף עוד מעט מגיע" צילום: עמית שעל
"אל תרים את הקול שלך עליי!", דפק קליין על השולחן, "איתי לא מדברים ככה. אם היית נותן את כל ה־500 אלף בתאריכים כמו שקבענו, היית מקבל מזמן את הטלפונים, כמו שכולם קיבלו". מעט אחר כך נפתחה הדלת ולחדר נכנס בוחניק, מחויך. "שתי דקות אני נותן לכם להיות לבד, ילדים קטנים שלי, וזה מה שקורה?", שאל בנימה מבודחת והחל להרגיע את האווירה בחדר. עד מהרה השתלט על העניינים, רשם את דרישותיו של גולן והבטיח שיהיה בסדר ברגע שגולן יביא מסמך מעורך דין על הפקדה בנאמנות של 400 אלף השקלים שאיזיקל עדיין חייב.
פרק ד': ההתחמקות
"יום שלישי הטלפונים פה. 20 אלף"
המלי, כזכור, שילם את כל חצי מיליון השקלים בתחילת הדרך. בפניו לא יכלו קליין ובוחניק לטעון שהוא אינו מקבל סחורה מכיוון שלא עמד בתנאים. תחת זאת הם נקטו אסטרטגיה שונה. בתחילת הדרך קיבל לידיו המלי אב־טיפוס של הטלפון החד־פעמי לבדיקה, וב־30 במאי קיבל שבעה מכשירים לקראת פגישה עם לקוחות פוטנציאליים בבלגיה. אלא שכאשר פתח המלי את המכשירים בבלגיה התברר שלא ניתן לדבר בהם. "בכולם היה בפנים כרטיס סים הכי רגיל שיש בשוק, של חברת Proximus, ועל המכשיר צוין שכדי לדבר צריך להכניס כסף או כרטיס אשראי, כמו pay and go רגיל". כאשר דיווח לקליין על כך, הוא זרק לו בתגובה כי "המטומטם לא עשה לך אקטיבציה... אני בעצמי חזרתי מבלגיה וזה עובד מעולה שם, זו טעות שלי כנראה שנתתי לו סוויץ' אחר לפתוח... זה עבד פגז ביום חמישי... מילה של חבר, זה עובד".
אריק קליין ואייל ארד צילום: אוראל כהן
את רוב מאמציהם מול המלי השקיעו בוחניק וקליין בעיקר במשיכת זמן ובהסברים שונים, שתכליתם לנמק את העיכוב במסירת עשרות אלפי הטלפונים - שהם לבו של פרויקט שהוגדר כמוכן לשיווק מיידי. במרץ, לאחר חתימת החוזה, כשהמלי שאל מתי יקבל את ההזמנה ענה לו קליין כי בתוך "ימים, ימים". זמן קצר אחר כך הוא נשמע בהקלטה אומר כי "החד־פעמי בסוף הייצור והשיפור שלו. אני חוזר להונג קונג במיוחד בשביל זה", ואילו באפריל כבר אמר כי "המכשירים החד־פעמיים לבלגיה מגיעים עוד תשעה ימים, ב־20 לחודש, באריזת ואקום, והמכשירים לישראל מגיעים בעוד שלושה ימים - 2 מיליון יחידות עם מספר ישראלי. תארגנו מחסן, מהמכס אני מעביר לכם ישר, אתם יכולים להתחייב לקבל הזמנות. נקודה...". גם שבוע וחצי מאוחר יותר הבטיח קליין שוב: "יום שלישי הטלפונים פה. 20 אלף".
מאז חלפו חודשיים. המכשירים, טוענים בוחניק וקליין, תקועים במכס; בעיית ניירת, ועמיל המכס בחו"ל. שיחות טלפון רבות איתם לא עזרו. "אני בעיקר מתעסק עם החשמל והסולארי בהודו, אריק אמר שזה בטיפולו האישי", נשמע בוחניק אומר באחת השיחות במאי, בעודו מחייג בקו השני לקליין. "הוא אומר שהסחורה בנמל". שיחת מאוחרת יותר נשמעת דומה: "מחר אנחנו חוזרים מהודו. תן את מספר עמיל המכס שלך ואני אדאג לזה, אנחנו באמצע ראיון טלוויזיה פה, ביי". בוחניק מנתק.
פרק ה': לקוחות הענק
"וול־מארט סגור, גם דלק רוצים טלפונים"
הנפנוף בעסקאות ענק ובשמות של לקוחות גדולים ברחבי הגלובוס הוא חלק מהדרך שבה בוחניק וקליין גורמים ליושבים מולם לפתח בהם אמון - ולא פחות חשוב, תיאבון. באמצע אחת הפגישות המוקלטות עם המלי, למשל, העבירו בוחניק וקליין את היושבים לחדר אחר, בטענה שמנכ"ל לאומי קארד והסמנכ"ל שלו הגיעו לפגישה חשובה וצריך לפנות להם את המקום. "הם רוצים טלפונים, לתת עליהם פרסומות עם הלוגו של לאומי קארד", סיפר קליין להמלי. אלא שבדיקת "מוסף כלכליסט" מאוחר יותר העלתה שמנכ"ל לאומי קארד דני כהן מעולם לא ביקר במשרדם. מי שהגיעה לפגישה באותו יום היא סמנכ"לית השיווק, ורדית גונדטר־דרוקמן. בסביבתה מספרים כי הגיעה דרך מכר משותף לפגישה עם בוחניק, שהציג בפניה את רעיון הטלפונים והציע ללאומי קארד לרכוש ולשווק אותם, אולם היא לא הביעה עניין.
שם אחר שהוצג להמלי בגאווה הוא של רמי לוי משיווק השקמה. לדברי המלי, כבר באחת הפגישות הראשונות אחרי החתימה אמר לו בוחניק שנסגרה עסקה עם לוי, שאמור למכור את הטלפונים החד־פעמיים בסניפים שלו. "אמרתי לו: 'יופי, אני חבר של רמי לוי ואני כבר בודק איתו'. עשיתי כאילו אני מתקשר אליו, ואז אמרתי לבוחניק: 'דיברתי עם רמי לוי, והוא לא יודע על מה אתה מדבר'. מאז לא שמעתי שוב על רמי לוי". לוי אישר ל"מוסף כלכליסט" כי לפני כחצי שנה ניסו קליין ובוחניק למכור לו את הטלפונים החד־פעמיים וכי נערכו ביניהם שתיים־שלוש פגישות ואף הושאר אצלו מכשיר לדוגמה. "הם אמרו שעבור 50 שקל אפשר יהיה לדבר איתו כל החודש ללא הגבלה, וחשבתי שזה מוצר מעניין", אומר לוי, שהחליט לבדוק את הרעיון ברצינות. לבסוף אמר לבוחניק וקליין כי יהיה מוכן לשלם כסף עבור הזמנת 100 אלף טלפונים ראשונים רק אם יקבל ערבות בנקאית לכל שקל. העסקה לא יצאה לפועל.
בהזדמנות אחרת התפאר קליין באוזני המלי כי הם עומדים לסגור באותו ערב עסקה גדולה עם חברת דלק, שבמסגרתה יסופקו טלפונים חד־פעמיים לרשת חנויות הנוחות שלה, מנטה. "זו עומדת להיות עסקה גדולה מאוד, הם רוצים טלפונים", אמר קליין. אבל מצד דלק ישראל הסיפור נשמע אחרת. "זה היה משהו מאוד ערטילאי", אמר ל"מוסף כלכליסט" סמנכ"ל השיווק של דלק ישראל אייל נווה. "הם שלחו אימייל על 'מוצר מהפכני' והמזכירה שלי ביקשה מהם שישלחו עלון מידע. הם אמרו שהם לא יכולים לגלות מה זה וחייבים פגישה. בסוף הגיע אליי למשרד עמוס בוחניק עם עוד מנהל שלו, ושם על השולחן טלפון נוקיה בתוך קרטון". בוחניק ניסה להלהיב את נווה, אלא שנווה, בעבר ראש אגף ב־HOT, מבין דבר או שניים בתקשורת. "בתוך ארבע שאלות הבנתי שהוא די תקוע", מספר נווה. "אמרתי לו שיראה לי הסכם לאישור הפעלה של זה בארץ ושזה לא חוקי לעשות את זה ללא אישור, אז הוא אמר שיש להם את כל האישורים והכל. הוא עונה מאוד יפה". כעבור יומיים שלח לו בוחניק הסכם וביקש ממנו לבוא לחתום. "אני לא חותם עד שאני לא רואה שזה עובד והכל בטוח וידוע", מספר נווה על תגובתו. עסקה לא נחתמה - מה שלא הפריע לקליין להתהדר בה מול המלי.
ההתהדרות חזרה גם כשהיה מדובר בחברות ענק מחו"ל. בוחניק וקליין חזרו וסיפרו, הן להמלי והן לגולן, כי הם חתמו על עסקאות לאספקת מיליוני טלפונים סלולריים חד־פעמיים לרשת הקמעונאות האמריקאית הגדולה בעולם וול־מארט ולמקבילתה האנגלית טסקו. באחת הפגישות הראשונות שלהם עם קליין שאלו אותו האחים המלי מה קורה עם עסקת וול־מארט, שבה כבר נפנף מולם בעבר. "וול־מארט אושר, סגור. שם יש לנו עסקת ענק חבר'ה, ענק", נשמע קליין אומר בהקלטה של המלי. חרף ההקלטה, בתגובה לפניית "מוסף כלכליסט" טוענים בוחניק וקליין כי מעולם לא אמרו שנחתמה עסקה עם וול־מארט.
הסיפור חוזר גם עם טסקו. המלי זוכר שכבר בראשית הדרך סיפרו לו קליין ובוחניק שהם חזרו מאנגליה, שם חתמו עם טסקו על עסקת ענק לאספקה של יותר מ־2 מיליון מכשירים. "2 מיליון אני מספק עכשיו לטסקו, הם יקבלו כשיהיה מוכן, לא בלחץ", נשמע קליין אומר להמלי באחת ההקלטות. המלי: "הם אמרו לי: 'בוא נמהר לפתוח חשבון על שם החברה המשותפת שלנו כי הכסף עוד רגע מגיע'". אבל הכסף מעולם לא הגיע משום שמעולם לא נחתמה עסקה כזו. קליין ובוחניק בעצמם מודים בכך בתגובה לשאלות "מוסף כלכליסט", אך מדגישים כי רואה חשבון אנגלי מטעמם ניהל מו"מ עם חברות רבות, ובהן טסקו, ושהתגובות היו חיוביות מאוד. דובר מטעם טסקו מסר השבוע ל"מוסף כלכליסט" כי החברה מעולם לא שמעה על סייפסקאי או החברות האחרות של בוחניק וקליין או נמצאה בקשר עמן, וכי אין להם שום קשר גם עם משרד רואי החשבון האנגלי. כמו כן מסרו כי מעולם לא רכשו 2 מיליון מכשירים חד־פעמיים מספק כלשהו.
טלפונים של נוקיה במעטפת של סייפסקאי. עטיפת קרטון עם דוגמת לוגו של AIG והמונדיאל צילום: גיא אסיאג
פרק ו': ההשקעות
"פרי טלקום שלנו, שילמנו ל־Lyca 12 מיליון ליש"ט"
חברה אחרת שקליין ובוחניק השתמשו בשמה היא Free Telecom הישראלית, שמספקת שיחות על גבי האינטרנט והרשתות האלחוטיות בטכנולוגיית VoIP, והיא אחת החברות שהגישו לאחרונה בקשה למשרד התקשורת להפוך למפעיל סלולרי וירטואלי (MVNO). באחת הפגישות עם המלי טען בפניו קליין כי סייפסקאי שותפה בפרי טלקום. "יש לנו את רישיון ה־MVNO ואנחנו הראשונים בארץ. כולם רצים אחרינו", נשמע קליין אומר בהקלטה. "לקחנו לחברות הסלולריות עכשיו את המונופול".
המלי: "אבל יש את החברה הזו, Free משהו".
קליין: "כן, נכון. Free Telecom זה שלנו. אנחנו 41% שם, זה עובד טוב... יש לנו את Lyca - חברה ענקית שנתנו להם שלשום 12 מיליון ליש"ט ועכשיו אנחנו זה Lyca ישראל... אנחנו חברה כזו גדולה שאף אחד לא יכול להגיד לנו משהו... אנחנו עכשיו בבנייה, אנחנו נהיה אולי מספר ארבע בארץ".
המלי: "חמש, אחרי מירס".
קליין: "מירס לא מתקרב אלינו, אפילו לא בקצה".
בדיקת "מוסף כלכליסט" מלמדת כי לסייפסקאי אין כל אחזקה בפרי טלקום, שאותה אגב רכש לאחרונה שלמה שמלצר. המייסדים והבעלים, ערן שלו פרי וליאור בנאי, כבר שמעו בעבר על כך שקליין משתמש בשמם. גם הגיעה לידיהם אחת החוברות ממשרדי סייפסקאי, המציגה עץ אחזקות שכולל את פרי טלקום. "אין להם ולו רבע אחוז וגם לא יהיה להם", אמר בנאי ל"מוסף כלכליסט". "אחרי שהבנו שהם טוענים שיש להם אחזקות וראינו את העלון שלהם, פנינו אליהם ודרשנו שיסירו את זה מכל המקומות".
בתגובה לשאלה מדוע קליין מתהדר בבעלות על פרי טלקום הציג לנו היחצ"ן ארד מזכר הבנות חתום מ־11 בפברואר, שלפיו קליין ובוחניק מתחייבים להשקיע 5.5 מיליון דולר בפרי טלקום עבור 40% מהמניות. המזכר הזה מעולם לא הוביל לביצוע עסקה ממשית, וכסף לא הועבר.
ומה זה בדיוק Lyca ישראל? באירופה קיימת חברה בשם Lyca Mobile, חברה־בת של Lycatel — חברת טלקומוניקציה בריטית. לוגו החברה, ירוק־כחול עם לב קטן, משמש גם את קליין ובוחניק. סייפסקאי הדפיסה טפסים הנושאים את הלוגו הזה ואת השם Lyca Mobile Israel, ונתנה כמה עשרות מהם להמלי. "הסכם התקשרות לרשת VoIP בשותפות Lyca UK", כתוב בכותרת הטופס שאמור לשמש טופס חיוב האשראי שעליו צריך המלי להחתים את לקוחות החברה המשותפת בארץ כאשר אלה יקנו מכשירים.
מנהל השיווק של Lycatel, רוברט ביזוויק, מסר ל"מוסף כלכליסט": "אין לנו כל הסכם עם סייפסקאי או סקאירויאל (חברה אחרת של בוחניק וקליין) ומעולם לא נתנו רשות לשימוש במותג שלנו בישראל". בוחניק וקליין העבירו לנו בתגובה באמצעות ארד מזכר הבנות חתום על ידי קליין ואותו ביזוויק מ־ Lycatel, מתחילת מרץ. אלא שגם לאחר שפנינו אליו שוב, התעקש ביזוויק כי תגובתו נותרת בעינה.
שם אחר שקליין ובוחניק השתמשו בו הוא של עו"ד דב אברמוביץ, אחד מעורכי הדין המובילים בארץ בתחום הטלקומוניקציה. בפגישה ב־12 באפריל אמר קליין לאחים המלי: "התחלנו להמריא. היום נפגשתי עם דב אברמוביץ, היועץ המשפטי של משרד התקשורת לגבי רגולציה, חוקיות... יש לנו חותמת של משרד התקשורת שאנחנו יכולים להשתמש בזה, אנחנו לא צריכים מהם רישיון...".
ברט: "איך הוא אישר לך את זה במקום?".
קליין: "חודש אני כבר עם זה... זו ההצלחה הכי גדולה שלי שמשרד התקשורת מכיר בטכנולוגיה ואומר אתם לא עושים שום בעיה ומבחינתנו אתם יכולים לעבוד".
אלא שלדברי עו"ד אברמוביץ, מעולם לא השיג לקליין פטור או אישור כלשהו ממשרד התקשורת. עוד אמר כי מעולם לא דיבר עם בוחניק, אך אישר כי נפגש עם קליין פעם אחת. "רק אז הבנתי שזה הבחור עם המדבקה, ובדקתי על העבר שלו. בעקבות הבדיקות, בלי קשר למה שהוא עושה היום, העדפתי לא לטפל בעניין והודעתי לו. הוא לא לקוח ולא היה לקוח. לא ייעצתי לו, ואין שום מסמכים ושום דבר".
פרק ז': אפילוג
"מספיק כבר עם הקומדיה הזאת"
ב־30 במאי הגיעו האחים המלי למשרדי סייפסקאי ובמקום התפתח ויכוח קולני. "מספיק כבר עם הקומדיה הזאת", אמרו לקליין, "זה לא יכול להיות, אנחנו שותפים בעסק". קליין לא נשאר חייב: "אתה שותף ב־5%, זה הכל. 5% זה לא שותף". האחים המלי רגזו. "אז תכין צ'ק ותחזיר את ה־500 אלף שנתנו לך".
"שקל לא תראה!", צעק קליין בחזרה. הרוחות נרגעו רק כשבוחניק נכנס. אז גם שלף קליין שפן נוסף וסיפר שסגרו עסקת ענק בהולנד: "22 מיליון יורו הושקעו כבר עבור טלפונים חד־פעמיים, והם בדרך להולנד... הם צריכים לקבל את המכשירים בעוד עשרה ימים, ואז הכסף ישוחרר. לכם כמובן יש 5%, ותוכלו לקחת אותם". מאז עבר כחודש, והמלי עדיין לא קיבל מיליוני יורו מהעסקה בהולנד, או את מכשירי הסלולר שהובטחו לו. מה שכן, הוא שמע עוד תירוצים על עמיל מכס שלא מתפקד, סחורה שתקועה שבועות בנמל, ניירות שלא הגיעו, טלפונים ש"מחר משתחררים" ומשאית שבכל רגע מגיעה לירושלים.
סיפור המכס שימש את קליין ובוחניק גם מול גולן. לפני שלושה שבועות אמר לו בוחניק שהטלפונים "הגיעו באוויר. הם נמצאים במכס בנתב"ג כבר שבוע... קודם תכין נייר מעו"ד ששמת כסף בנאמנות, תגיד לי לאיפה ואני אשלח לך. כולם עובדים, לכל העולם".
גולן לא העביר לבוחניק שום נייר. "מוסף כלכליסט", לעומת זאת, פנה אליו עם שאלות. הסיפור התפוצץ. המתווך מור שוחח שוב ושוב עם גולן כדי לשכנע אותו לסגת. בוחניק אמר לו שהוא יכול להגיע למשרד לקחת את 101 אלף השקלים בחזרה, אבל אז התחרט. במקביל שוחחו קליין ובוחניק עם המלי, עוד לפני שידעו שגם הוא שיתף פעולה עם "מוסף כלכליסט", וניסו לשכנעו שלא יתראיין, הודו שעשו טעויות, הבטיחו שבמהרה הוא יקבל טלפונים ושוב סיפרו על עסקאות ענק - הן להקמת מפעלי ייצור חדשים והן לרכישת מיליוני מכשירים. המלי ואיזיקל עדיין ממתינים.
