מראני: "להשוות את התמלוגים למדינות שבהן נטל החיפוש לא חל על המדינה"

אתמול (ג') הוגשה הצעת חוק חדשה המבקשת להגדיל את הכנסות המדינה מהפקת אנרגיה ומחצבים ממקורות השייכים לה. ההצעה משכללת את הגבייה לשלושה רבדים של מיסוי: תמלוגים, מס על הכנסה ומס על רווחי־על.

ההצעה, שאותה יזמה ח"כ שלי יחימוביץ', אף קובעת כי תוקם קרן לאומית שתנהל את הכנסות המדינה מכרייתם של משאבי הטבע. להצעת יחימוביץ' הצטרפו חברי כנסת נוספים מכל סיעות הבית.

הצעת החוק הוגשה ימים אחדים לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בזמן הזה אמורה לסיים את עבודתה ועדה מיוחדת לנושא התמלוגים שמינה שר האוצר, ובראשה עומד פרופ' איתן ששינסקי. הצעת החוק צפויה להגביר את הלחצים על הוועדה לקדם את העלאת התמלוגים.

כיום נהנית המדינה מ־25% הכנסות לכל היותר מתוך הרווח על אוצרות הטבע שבשטחה. לדברי המגישים, זהו שיעור הכנסות מאוצרות טבע מהנמוכים בעולם.

הצעת החוק: האוצר יפקח על מחיר הגז

הצעת החוק קובעת מתווה מדורג להאמרת שיעור התמלוגים. בחמש השנים הראשונות מיום תחילת ההפקה יעמוד שיעור התמלוגים על 10% בלבד. לאחר מכן יעמוד על 20%. עוד קובעת הצעת החוק כי יוטל מס "רווחי־על מהפקת משאבי טבע" על הכנסות מהפקת אוצרות טבע בשיעור של 60%. הצעת החוק גם קובעת כי מחירו של נפט או גז טבעי המופק בישראל יהיה נתון לפיקוח שר האוצר.

אחד החידושים בהצעה קובע כי התמורה מהתמלוגים תופקד בקרן השקעות לאומית. כספי הקרן ינוהלו על ידי בנק ישראל וישמשו להשקעות ארוכות טווח מחוץ לגבולות המדינה. "כך יובטחו טובת אזרחי המדינה וטובתם של הדורות הבאים", כותבים חברי הכנסת.

אוהד מראני, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר ועד לפני שבועיים כיו"ר דירקטוריון חברת נתג"ז, סבור כי יוזמת חברי הכנסת מוקדמת מדי. "יש מעט מאוד גז ישראלי בשימוש המדינה, וההכנסות ממנו לא שונות ממס החברות או מההכנסות שמניבות חברות הייטק. בנפח הפעילות הנוכחי הקמת הקרן היא מיותרת והתקבולים הנוכחיים צריכים ללכת לקופת האוצר. אם בעתיד, ואני מדבר על 2014 ואילך, מדינת ישראל תעמוד בפני מצב שבו קופת המדינה עשויה להתעשר במאות מיליארדי דולרים של תקבולים מגז ונפט, בהחלט יש מקום להקים קרן ולהפנות את משאביה לחו"ל. שיטה זו תעניק הגנה מפני ייסוף של השקל, אשר פוגע קשות בתעשייה".

האם שיעור התמלוגים צריך להשתנות?

"אני מציע לחכות שוועדת ששינסקי, הבוחנת את התאמת מדיניות המיסוי הישנה מ־1952 למציאות הנוכחית, תסיים את עבודתה. אני כן אומר שצריך להתאים את השיטה שנהוגה בישראל לזו שחלה במדינות דומות לנו בהיקפי הגז ובאופן העבודה, שבהן כל הסיכון בחיפושים חל על המגזר העסקי ולא על המגזר הציבורי. להשוות אותנו היום למדינות סקנדינביה או מזרח אירופה זה לא רציני, כי שם הממשלות מתחלקות בהוצאות החיפוש והקידוח עם היזמים".

מראני : "להעלות את השימוש בגז ל־"80%

מאז חודש מאי עלה היקף ייצור החשמל בישראל באמצעות גז טבעי לכ־45%. עם זאת, ראשי חברת החשמל התריעו כי מדובר בהתבססות יתרה על מקור אנרגיה לא יציב. מנכ"ל חברת החשמל עמוס לסקר אף טען שמחצית מייצור החשמל חייבת להישען על פחם, שהוא מקור אנרגטי זמין יחסית. בעניין זה למראני יש השקפת עולם מתקדמת יותר, שלא לומר מהפכנית. "המהלך עשה טוב למאזנים של חברת החשמל, ואני לא יודע איך הם היו נראים בלי זה. אמרתי בפגישות עם משרד התשתיות שאין בעיה להעלות את הרף היום לרמה של 70%–80% מגז".

מראני מונה לפני כחודשיים ליו"ר חברת הכשרה אנרגיה מקבוצת הכשרת הישוב, המבקשת להפיק גז או נפט מכמה רישיונות ימיים בבעלותה, שדות החיפוש "מירה" ו"שרה". השטחים, בשטח של כ־400 קמ"ר, ממוקמים כ־40 ק"מ מערבית לחדרה, בסמוך לתגלית הגז המוכחת "דלית". על פי הערכות מוקדמות שבוצעו על ידי חברת המחקר Chapman Petroleum Engineering, השדות מכילים כ־210 מיליארד מ"ק גז טבעי - כ־85% ממאגר "תמר".

קבוצת הרוכשים כוללת את הכשרת הישוב באמצעות החברות־הבנות הכשרה אנרגיה ועימנואל, המחזיקה בכ־50% מהזכויות ברישיונות, ואת שותפות מודיעין (קבוצת אי.די.בי וצחי סולטן) המחזיקה כ־25%. השאר הן חברות אמריקאיות.