תיאוריית הקשר: חשבון עובר ושׂח

הפרטים בנוגע למוצרים המדויקים של החברות השונות עדיין עמומים, אולם כדאי לנצל את העובדה שיש לכאורה עוד שהות של כמה חודשים עד להצגתם בפועל של השירותים הללו כדי לדחוק ברגולטור לבחון את הנושא. בעשור האחרון עסק משרד התקשורת רק בעסקאות שבוצעו על גבי הסלולר בקשר לשירותים קוליים, כלומר חיוג למספר פרימיום וחיוב חשבון הסלולר של הלקוח. אלא שבשנים האחרונות התפתחה תעשייה של הוצאות כספיות שלא באמצעות שירותי קול.

החזון המלא יכלול את הסופר והקולנוע

הגשמת החזון המלא של הארנק הסלולרי, זה שיאפשר לנו להזדהות באמצעות המכשיר וטכנולוגיות התקשורת שלו בקופת הסופר והקולנוע, עדיין רחוקה, אך בכל הקשור לרכישת תכנים ושירותים לשימוש על גבי המכשירים עצמם בוצעו מהלכים משמעותיים. נוסף על שירותי התוכן המוצעים באמצעות פורטלי חברות הסלולר, שהתשלום בגינם נגבה ישירות מחשבון הסלולר של הלקוח, פלטפורמות לצריכת תוכן ושירותים שהוצגו בשנים האחרונות מאפשרות למשתמשי הסלולר להשתמש במכשיר כאמצעי לזיהוי בעסקה פיננסית, גם אם התשלום אינו מתבצע תוך מעורבות חברת הסלולר.

כך, למשל, חנויות היישומים של משתמשי האייפון (AppStore) ונוקיה (Ovi) מאפשרות רכישה באמצעות כרטיס אשראי ללא מעורבות וללא ידיעת חברות הסלולר. אם לקוחות החנויות הללו כבר הפנימו כי התשלום מתבצע מול גוף חדש (אפל), הרי שבחודשים האחרונים נוסף גורם חדש למשוואה: ה־InApp purchase. בשיטה זו יכול הלקוח להוריד את היישום בחינם (או בתשלום מינימלי), אך ניתנת לו האפשרות לרכוש תוכן או שירותים נוספים ישירות מהיישום. כך פועל, למשל, היישום של ערוץ הספורט הישראלי, המאפשר לחדש את הצפייה בשידורי הערוץ באייפון תמורת 6 דולרים בחודש, הנגבים באמצעות מספר כרטיס האשראי המאוחסן בשרתי אפל. זכיינית הטלוויזיה "רשת" ניסתה למשך תקופה קצרה לגבות דולר עבור חודש צפייה בתכניה, אך ויתרה על הרעיון. ניתן להניח כי yes, שהשיקה יישום לאייפון לפני כשלושה שבועות, תוכל להציע אפשרות לצפייה בתשלום בתכניה, תוך עקיפת מנגנון החיוב של חברות הסלולר, וייתכן שאף ללא מעורבות אפל עצמה.

במצב שכזה - שבו מחד גדל היצע השירותים והתכנים הזמין על גבי המכשירים הסלולריים, ומאידך גדל הסיכון שלחיצה מוטעית תסתכם בהוצאה כספית גדולה - יש מקום לבחון שוב את מעורבות הרגולטור בעסקאות על גבי פלטפורמות תקשורת. ייתכן שהבחינה תבוצע בידי משרד התקשורת, אך אולי עדיף שהאחרון יאפשר לגופים כדוגמת המועצה להגנת הצרכן, בנק ישראל ואולי לצוות משותף שיכלול גורמים ממשרדי ממשלה שונים, לבחון את הנושא ולהמליץ על הגנות מתאימות, אם בכלל. בידי הגופים הללו נוצר חלון הזדמנויות שיאפשר להם להקדים את יישום הטכנולוגיה, במקום להמשיך ולהגיב לה.