יו"ר מכון האנרגיה: "בחינת תמלוגי הגז היא סטירת לחי לנובל אנרג'י"
לטענת עמיר מקוב, "הוויכוח על שיעור התמלוגים הוא יוזמה של פוליטיקאים שנובעת משיקולים זרים, ולא מדיניות צודקת. התוצאה: התעשיות והאזרחים ישלמו יותר על החשמל"
עמיר מקוב, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, תוקף בחריפות את מינוי ועדת ששינסקי לבחינת מדיניות המיסוי
והתמלוגים לגז ולנפט. במכתב ששלח ליו"ר הוועדה פרופ' איתן ששינסקי והגיע לידי "כלכליסט", מקוב כותב כי "יש מקום לדאגה נוכח הרפיון המתמשך שממשלת ישראל מגלה בעניין פיתוח תעשיית הגז. מה שמחמיר את התמונה הקודרת הוא הוויכוח המיותר סביב 'רצון המדינה' לשנות רטרואקטיבית את תנאי הזיכיון ולהגדיל את שיעור התמלוגים. נראה שאין כאן עניין של מדיניות ברורה או צודקת, אלא יוזמה של פוליטיקאים שמשיקולים פוליטיים או שיקולי טובת הציבור כביכול חותרים להביא לחלוקה מחדש של ההכנסות מגז". המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה הוא גוף מחקר עצמאי שהוקם ב־1964 כדי לקדם ולהגביר את הידע הטכנולוגי והכלכלי בנושאי נפט ואנרגיה בישראל. חלק ניכר מפעילות המכון מתבצעת במעבדות מחקר, והוא אינו כפוף ישירות לאף משרד ממשלתי.
לדברי מקוב, בחינת מדיניות התמלוגים מהווה "סטירת לחי מצלצלת לחברת האנרגיה הבינלאומית היחידה שהימרה על מציאת גז בישראל (נובל אנרג'י - ל"ג), לקחה על עצמה סיכונים גדולים והשקיעה מאמצים וסכומי עתק". לטענתו, העיסוק במדיניות התמלוגים עלול להבריח משקיעים ולהרפות את ידיהם של היזמים הקיימים. התוצאה: פיתוח משק החשמל שתלוי בגז יואט משמעותית. מנתונים שקיבץ מכון האנרגיה עולה שהיקף המסים מהחברות שפועלות בתחום אינו שונה מהמקובל בעולם, מה גם שעם הפקת הגז תיהנה המדינה מהכנסות נוספות.
"הגדלת תשלום התמלוגים תיפול בסופו של דבר על האזרח ועל התעשיות שישלמו יותר על חשמל ועל מוצרי האנרגיה", מסביר מקוב, זאת כיוון שספקי הגז יגלגלו חלק מההתייקרות ללקוחות המיידיים, יצרני החשמל, ומשם ללקוחות הקצה, הצרכנים, דרך חשבון החשמל. לדברי מקוב, המכון פנה לוועדה בבקשה לקבל ארכה בהצגת עמדותיו, אולם פנייתו לא נענתה, ולכן לא יוכל להגיש מסמך מסודר בנושא ולא נותר לו אלא לכתוב את עמדתו בראשי פרקים.
