בלעדי ל"כלכליסט" - מינוס כרוני: תעש סוגרת 11 שנה רצופות של הפסד
בזמן שהמגעים להפרטת התעשייה הצבאית מדשדשים, נחשפים הדו"חות הכספיים שלה ל־2009, ובהם נראה שמצבה ממשיך להידרדר. ההפסד תפח ל־250 מיליון שקל וההכנסות הצטמקו בכ־500 מיליון שקל. יש קונים?
שנה שעברה לא תרמה למצבה המדשדש של התעשייה הצבאית לישראל (תעש), ואף החמירה אותו. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי הכנסותיה של החברה קטנו בכ־23% בשנת 2009 לעומת 2008, ומנגד ההפסד הנקי תפח בכ־50% בתקופה זו לעומת השנה הקודמת. נתונים אלו מצטרפים לעשור רצוף של הפסדים שרשמה החברה משנת 1999.
פלדר. מחפשים מוצא מהכישלון צילום: עמית שעל תעש לא פרסמה עד כה באופן רשמי את תוצאותיה הכספיות לשנת 2009. מהנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", עולה כי מחזור המכירות של החברה ב־2009 ירד מתחת לרף ה־2 מיליארד שקל שעליו שמרה החברה בשלוש השנים האחרונות, והסתכם ב־1.8 מיליארד שקל. בשורת הרווח מצבה של החברה החמיר עוד יותר בשנת 2009. ההפסד הנקי של החברה תפח בכ־50% לעומת 2008 והסתכם ב־250 מיליון שקל. גורמים בתעש מסבירים כי הסיבה להפסד היא עלות העסקת העובדים המיותרים, העומדת על 200 מיליון שקל בשנה, וריבית של 60 מיליון שקל שמשלמת החברה על הלוואות עבר. כך שלפי החברה, אילולא המשקולות הללו היא היתה ברווח.
ההפסד התפעולי של החברה העמיק בשיעור דומה, של כ־55%, והסתכם ב־140 מיליון שקל. כמו כן עברה החברה לתזרים מזומנים שלילי של כ־200 מיליון שקל, לעומת תזרים מזומנים חיובי של 66.2 מיליון שקל בשנה הקודמת.
ההידרדרות במצבה של תעש נמשכת אמנם זה כמה שנים, אך בשנה שעברה התווספה לכך שורה של ביטולי עסקאות מהותיות. אחד הביטולים הבולטים שהונחתו על תעש בשנה שעברה היה ביטול עסקה עם הודו ביוני 2009. הביטול אירע לאחר שמשרד ההגנה המקומי החליט להקפיא את הפעילות עם שבעה ספקים שלו, בהם תעש, בעקבות חשדות לשחיתות של האחראי על הקשר עם התעשיות הזרות.
העסקאות יצילו את המצב?
לפי הערכות בתעשיה, במחצית הראשונה של 2010 החברה הצליחה להתאושש מעט, הודות לחתימה על עסקאות חדשות. בין העסקאות - שני לקוחות חדשים באסיה שהזמינו מערכות נשק ארטילריות ב־210 מיליון דולר, וחוזה בהיקף של 90 מיליון שקל מול משרד הביטחון. למרות זאת, מעריכים ברשות החברות הממשלתיות כי תזרים המזומנים השלילי של תעש ימשיך להתרחב גם השנה ויעמוד על כ־250 מיליון שקל. בתחילת השנה העריכו גורמים במשרד האוצר כי תזרים המזומנים השלילי של תעש יהיה גבוה יותר, אולם על רקע שורת העסקאות האחרונה שופרו התחזיות.
חודש שני ללא יו"ר
בתוך כך אתמול התכנס דירקטוריון החברה לדון במצבה הכספי הקשה. על סדר יומו של הדירקטוריון, המתנהל זה החודש השני ללא יו"ר, נמצאות גם החלטות הנוגעות לצעדי התייעלות שלהם נדרשה החברה בעבר על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות, דורון כהן. דירקטוריון החברה כבר אישר לפני כמה חודשים צעדי התייעלות, ובראשם פיטורי 500 עובדים, קיצוץ בשעות נוספות והוצאות עובדים לחופשה מרוכזת. אולם התוכנית, שאמורה היתה לחסוך 150 מיליון שקל בשנה, הוקפאה על ידי שר הביטחון אהוד ברק. מכיוון שמצבה הפיננסי של החברה אינו משתפר, וחובותיה למדינה ולספקים ממשיכים להצטבר, מבקשים חלק מחברי הדירקטוריון לאשר מחדש חלק מצעדי ההתייעלות. הללו מקווים כי צעדי ההתייעלות יביאו לחידושו של הליך הפרטת החברה, שנקלע למבוי סתום.
בישיבת הדירקטוריון אתמול, כמו גם בישיבה הקודמת, נמנע ההרכב מלדון במינוי שי ברוש, דירקטור בחברה, ליו"ר. משרד האוצר הביע לאחרונה עניין במינוי ברוש במקום אבנר רז, שעזב ביוני, בתקווה שזה יסייע בזירוז הפרטת החברה. בשל התנגדויות שונות, ככל הנראה מסביבת שר הביטחון, טרם עלה הנושא להצבעה והוא צפוי לחזור לדירקטוריון בעוד כמה שבועות.
פיתוח של תעש. משגר רקטות
ובינתיים: ההפרטה תקועה
אתמול שילמה תעש לעובדיה את משכורות חודש יולי, אולם הללו לא הגיעו מכספה שלה. הכסף לתשלום משכורות, שכבר נגמר כמה פעמים בעבר, נגמר גם החודש, ותעש פנתה למשרד הביטחון - שהזרים לה כ־60 מיליון שקל. הזרמות מסוג זה בוצעו כמה פעמים בעבר, בדרך כלל על חשבון הזרמת תחמושת עתידית למשרד הביטחון.
על רקע כישלון המגעים להפרטת החברה גוברים הקולות במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה שקוראים לפרק את החברה, תוך מכירת הנכסים הרווחיים שלה (בעיקר החטיבות מלט"מ וגבעון) לאחת מהתעשיות הביטחוניות שבבעלות
ממשלתית. הרוכשות הפוטנציאליות שהוזכרו בהקשר זה הן התעשייה האווירית (תע"א) ורפאל. שתי החברות הביעו עניין בקליטת החטיבות, שעוסקות בעיקר בהנעה רקטית, ומחזור המכירות שלהן מוערך ב־750 מיליון שקל בשנה.
בדיונים סגורים של האוצר השמיעו המשתתפים ביקורת נגד משרד הביטחון, שלטענתם לא עושה די לקידום הפרטת תעש. לאחרונה שלח מנכ"ל המשרד אודי שני מכתב שבו הוא קורא לצדדים לקדם את ההפרטה. שני ציין כי משרדו מוכן להתחייב להזרמת ביקושים להחזקת קווים אסטרטגיים בתעש בהיקף של 750 מיליון שקל בשנה למשך שלוש שנים, בעוד שבתעש מבקשים התחייבות ל־10 שנים. לפי הערכות שונות, היקף ההזרמות בפועל של משרד הביטחון כיום עומד על כמחצית הסכום.
בהתייחסות להפרטת תעש בכנס רואי החשבון שנערך לאחרונה באילת, אמר מנהל רשות החברות דורון כהן כי "שוק ההון מבחינתי זה כיתת המצטיינים - אי אפשר לקחת חברות ממשלתיות כושלות ולזרוק אותן לשם. אני יכול להביא כדוגמה את תעש. צריך להגיד את האמת - חברה צריכה להוציא דו"חות כספיים, ואם יש לה בעיות כספיות שתתמודד עם הערת עסק חי. תעש היא חברה כושלת ואם היא לא מסוגלת להתמודד עם הערת עסק חי שתעבור לבית המשפט לפירוק".
גישתו של כהן הפוכה לזו שנפוצה במסדורונות תעש. בהנהלת התעשיה הצבאית מעדיפים את המודל של הנפקת 49% מהחברה בשלב הראשון, והנפקת יתר המניות בהמשך. ברשות החברות, לעומת זאת, סבורים שמודל ההנפקה אינו ישים עקב מצבה הפיננסי של החברה. לדבריהם, אם החברה לא תפורק - האופציה המועדפת היא מכירתה כמקשה אחת למשקיע פרטי. כדי לבדוק אם תעש בשלה למהלך, הוסכם כי משרד רו"ח חיצוני יבדוק את מצבה הפיננסי, אולם המינוי טרם נכנס לתוקף.
